שברי דחיסה בחוליות לעתים קרובות נשארים לא מאובחנים וגורמים לסבל וכאב כרוני ומהווים סיכון גבוה לשברים בעתיד.
כשני שליש משברי הדחיסה נשארים לא מאובחנים בצורה קלינית, כי הם מתרחשים באיטיות ולא גורמים לכאבי גב קשים.
שברים אלו ניתן לאבחן רק בצילום רנטגן, שלא תמיד נעשה, כי החולים לא פונים לרופאים.
כל אישה חמישית עם שבר דחיסה לא מטופל עלולה לסבול משבר נוסף בשנה הקרובה.

במהלך היום הבינלאומי לאוסטיאופורוזיס פנו חוקרים העוסקים באוסטיאופורוזיס לרופאים וקראו להם לשים לב ולהתייחס ברצינות לנושא של שברי הדחיסה בחוליות, במיוחד בנשים מעל גיל 50.
בהקשר זה יש להתייחס לירידה בגובה, לגיבנת ולכאבי גב אקטיביים. חשוב להפנות חולות אלו להמשך בירור אוסטאופורוזיס, שיכלול גם צילומי רנטגן.
כיום, רק כ- 40% מהנשים וכ- 20% מהגברים בעלי שברי דחיסה בחוליות, שאובחנו בצילומי רנטגן, עוברים בירור אוסטיאופורוזיס.
הארגון הבינלאומי לאוסטאופורוזיס מדגיש כי על הרופאים להכיר את תסמיני השברים הדחוסים בחוליות וכי יש חשיבות רבה לאבחונם לפני התרחשות של שברים נוספים.

שברים בחוליות מהווים נטל חברתי וסוציאלי גדול -  כל 22 שניות מתרחש שבר דחיסה חדש בעולם. ההוצאות הקשורות לטיפול בשברים אוסטיאופורוטיים עלו בעשורים האחרונים, יחד עם הזדקנות האוכלוסיה.
www.sciencedaily.com/releases/2010/10/101020084012.htm