מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

שבועות בריא

חג השבועות בפתח וזהו זמן התהילה של מוצרי החלב. איך נעשה את זה בריא? חלק א'


חשוב לבדוק את הסימון התזונתי כשבוחרים גבינה (צילום: אתר סטוק פוטוז)
חשוב לבדוק את הסימון התזונתי כשבוחרים גבינה (צילום: אתר סטוק פוטוז)

אם חשבתם שהישראלים הם עם של מוצרי חלב - טעיתם. בהשוואה למדינות המפותחות, ישראל אינה מהמובילות בצריכת חלב ומוצריו. על פי נתוני משרד החקלאות צריכת מוצרי החלב לנפש בשנת 2009 הייתה שקולה לכ- 200 ליטר חלב בשנה, או כ- 1,000 כוסות חלב. תושב מדינות מערב אירופה וסקנדינביה צורך בין כ- 300 לכ- 350 ליטר לשנה, תושב אמריקאי צורך כ- 210. למען בריאותנו, אולי כדאי שנשפר את הנתונים האלה, אבל צריך לדעת לעשות את זה נכון.

 

"מוצרי החלב נחשבים כמזון מאוד בריא" מספרת ד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית, חברת עמותת עתיד- עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. "מוצרי חלב הם מקור מצוין לסידן שבונה את העצמות בגיל הצעיר ומפחית את איבוד מסת העצם בגיל המבוגר. אבל מעבר לכך, יש בהם רכיבי תזונה נוספים החשובים לבריאות.

 

החלב נחשב כנכס תזונתי כי הוא מכיל גם חלבון איכותי (חלבון מלא) ואשלגן שמסייע לפעילות הלב ועוזר למניעת יתר לחץ דם. בנוסף חלב מכיל מגנזיום, אבץ, וויטמינים-בעיקר ויטמינים מקבוצה B, כולל ויטמין 12B שרבים סובלים מחסור ממנו, ויטמין A ועוד". ואכן, ארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים על צריכה של לפחות שלוש מנות של מוצרי חלב ביום כחלק מהרגלי תזונה בריאה.

 

ד"ר גילאון מספרת כי במחקרים קליניים נמצא כי דיאטת DASH, העשירה בפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן, מורידה את לחץ הדם יותר מאשר תזונה שעשירה בפירות וירקות בלבד (בקרב אנשים עם וללא יתר לחץ דם). מחקרים נוספים מצאו קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב לתסמונת המטבולית, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם.

 

אבל לא כל מוצרי החלב שווים מבחינת הערכים התזונתיים שהם מכילים, ויש כמה דברים שכדאי לבדוק לפני שמעמיסים את מוצרי החלב על עגלת הקניות.

 

שומן וקלוריות

 

גבינות שונות מכילות אחוזי שומן שונים. חלקן עלולות להכיל אחוזי שומן גבוהים מאוד. "כדאי להסתכל על הסימון התזונתי שעל אריזת המוצר ולבחור בגבינות שמכילות פחות אחוזי שומן" מבהירה ד"ר גילאון. "בניגוד למדינות אחרות, יש בארץ שפע של גבינות 5 אחוז שומן כמו גבינה לבנה רגילה או בטעמים, קוטג', לבנה, גבינה צפתית ועוד". 

גבינות שמכילות אחוזי שומן גבוהים מכילות יותר קלוריות. בנוסף, בגבינות אלה יש גם כמות גדולה יותר של שומן רווי, הקשור לסיכון גבוה יותר למחלות לב. בגבינות רזות יש פחות שומן רווי.

"בניגוד למיתוס הרווח, חשוב לדעת שהסידן נספג היטב גם ממוצרי חלב דלי שומן" מבהירה ד"ר גילאון "כדי שהסידן ייספג בגוף יש צורך בשומן בתזונה, אך השומן לא חייב להגיע מהגבינה ואפילו לא מאותה הארוחה בה נצרכים מוצרי החלב".

 

ויטמין D

 

בניגוד למדינות כמו ארצות הברית, לא כל מוצרי החלב בארץ מועשרים בוויטמין D. מומלץ לבדוק על העטיפה אם המוצר שאתם שוקלים לקנות מועשר בוויטמין D כדי לזכות גם ביתרון זה.

 

נתרן

 

שיקול בריאותי נוסף בבחירת גבינה צריך להיות כמות הנתרן שבה. צריכה גבוהה מידי של נתרן עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. דיאטה עשירה בנתרן קשורה גם לסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הקיבה ועלולה לפגוע בכליות. "יש שונות גדולה בין הגבינות השונות ובין החברות המייצרות, מבחינת כמות הנתרן שהמוצרים מכילים" מסבירה ד"ר גילאון "הגבינות העשירות בנתרן הן בעיקר הגבינות הקשות והמלוחות כמו גבינה צפתית וגבינה בולגרית שכמות הנתרן בה יכולה להגיע אפילו לכמות עצומה של 1,800 מ"ג נתרן למאה גרם גבינה. לעומת זאת ביוגורט יש הרבה פחות נתרן (כ- 30- 40 מ"ג ל- 100 גרם). גם בחלק מהגבינות הלבנות למריחה יש פחות נתרן. רבות מהן מכילות כ- 300 עד 400 מ"ג נתרן. גם לבנה מכילה פחות נתרן יחסית לגבינות אחרות". לכן, מומלץ להסתכל על הסימון התזונתי, שם מצוינת כמות הנתרן, להשוות בין גבינות ולהעדיף כאלה שמכילות פחות נתרן.

 

ספיגה

 

יש רכיבים תזונתיים שיכולים להפריע לספיגת הסידן. "חומצה אוקסלית פוגעת בספיגת הסידן" מספרת ד"ר גילאון "היא קיימת בעיקר בתרד, פטרוזיליה, סלק, שקדים, אגוזים ובוטנים. גם חומצה פיטית שנמצאת בדגנים מלאים עלולה להפריע לספיגת הסידן. כדי לייעל את ספיגת הסידן עדיף לא לאכול מאכלים אלה באותה הארוחה עם מוצרי חלב. יחד עם זאת, מזונות אלה מהווים מקור לסידן בפני עצמם. לכן למי שלא אוכל מוצרי חלב, מאכלים אלה מומלצים מאוד".

 

 

מהן הגבינות הבריאות במיוחד ואיזה גבינות מוצלחות פחות – בחלק ב' של הכתבה

 

לאתר עמותת עתיד

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה