קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
האם חלקיקי פלסטיק קשורים להיווצרות מחלות מעי דלקתיות?
חוקרים מצאו כי דגימות צואה של מטופלים עם קרוהן וקוליטיס כיבית מכילות רמות גבוהות של חלקיקי פלסטיק קטנים. האם יש קשר בין חשיפה לפלסטיק לדלקתיות כרונית במערכת העיכול?
בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות למפגעים סביבתיים בכדור הארץ, מתבררות השפעותיהם של חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' – שבבי פלסטיק זעירים קטנים מ-5 מ"מ שנוצרים בתהליכי התפרקות של מוצרי פלסטיק.
מחקרים שונים בשנים האחרונות הצליחו לאתר שבבי פלסטיק במוצרי מזון ומשקאות שונים, לרבות פירות וירקות, דגים ופירות ים, מלח, מי שתייה, משקאות קלים ואלכוהוליים ואף באוויר. בני האדם שנחשפים לחלקיקים זעירים של פלסטיק מפרישים אותם בצואה. לפי הערכות חוקרים, בני אדם צורכים בממוצע עשרות אלפי חלקיקי פלסטיק זעירים מדי שנה, אך ההשלכות הרפואיות של חשיפות אלה עדיין אינן ידועות למדע.
עתה מצאו חוקרים סינים כי בבדיקות צואה של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות ניתן לאתר ריכוזים גבוהים של חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' – מה שעשוי לרמוז על קשר אפשרי בין חשיפה לחלקיקי פלסטיק לפעילות דלקתית פתולוגית כרונית במעי.
בקבוקי שתייה ואריזות מזון
בעשורים האחרונים מתועדת עלייה עולמית בשכיחות של מחלות מעי דלקתיות המאופיינות בדלקתיות כרונית בדרכי העיכול. מחלות אלה עלולות להחמיר כתוצאה מחשיפה לגורמים סביבתיים ותזונתיים. מאחר ולחלקיקי פלסטיק המצויים במזון עשויה להיות השפעה על פעילות מערכת העיכול ועל הרכב חיידקי המעי – המיקרוביום – צוות חוקרים מסין ביקש לבחון את החשיפה לחלקיקים בקרב אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית.
החוקרים מאוניברסיטת נאנג'ינג אספו דגימות צואה מ-52 חולים עם מחלות מעי דלקתיות המתגוררים באזורים גאוגרפיים שונים בסין, ובחנו את נוכחותם של חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' בדגימות. במקביל בוצעו בדיקות צואה דומות ל-50 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. הגיל הממוצע של הנבדקים בשתי הקבוצות היה דומה – בין 30 ל-35 שנים.
הממצאים שהתקבלו היו מפתיעים: ככלל זוהו 5,459 חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' בדגימות הצואה של המאובחנים במחלות מעי דלקתיות ו-3,070 חלקיקים בדגימות של הנבדקים הבריאים. חישוב סטטיסטי העלה כי הצואה של הנבדקים עם מחלות מעי דלקתיות הכילה ריכוז של שבבי פלסטיק (41.8 שבבים לכל גרם צואה יבשה) הגבוה בכ-50% מזה שנמדד בדגימות הצואה של הנבדקים הבריאים (28 שבבים לכל גרם צואה יבשה). לא נמצאו הבדלים בריכוז החלקיקים בין דגימות צואה של גברים ונשים בשתי הקבוצות.
בבחינת הרכב שבבי הפלסטיק – זוהו ארבע צורות מרכזיות של החלקיקים: חלקיקים מושטחים (sheets), סיביים (fibers), שברים (fragments) וכדורים (pellets). התברר כי צורות החלקיקים נחלקו בפיזור דומה בשתי הקבוצות, כאשר הצורות המרכזיות היו חלקיקים מושטחים (בקרב 46.8% מהמאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות בקבוצת המחקר ו-49.5% מהבריאים בקבוצת הביקורת) וחלקיקים סיביים (בקרב 31% בקבוצת המחקר ו-31.3% בקבוצת הביקורת).
ככלל, רוב חלקיקי ה'מיקרו פלסטיק' שנבדקו היו קטנים ביותר – פחות מ-300 מיקרון, לרבות 97.5% מהחלקיקים בקבוצת החולים ו-99.7% בקבוצת הבריאים. עם זאת, הצואה של החולים עם מחלות מעי דלקתיות הכילה יותר חלקיקים קטנים במיוחד, שגודלם נמוך מ-50 מיקרון.
בשתי הקבוצות תועדו 15 סוגי פלסטיק בחלקיקים השונים שאותרו, והרוב הכילו פלסטיק משני סוגים: 'פוליאתילן טרפתאלט' (PET, קיצור של PolyEthylene Terephthalate ) שהוא פולימר שנעשה בו שימוש בבקבוקי שתייה ובמיכלים לאחסון מזון (עד 34% מהדגימות) ו'פוליאמיד (PA, קיצור של PolyAmide) המצוי באריזות מזון ומוצרי טקסטיל שונים (עד 12.4% מהדגימות).
בבדיקה נוספת שבוצעה באמצעות שאלונים שחולקו לנבדקים, עליהם השיבו 37 אנשים עם מחלות מעי דלקתיות – מחציתם עם קרוהן ומחציתם עם קוליטיס כיבית, וכן 50 בריאים, החוקרים מצאו קשר סטטיסטי חיובי בין חומרת מחלת המעי הדלקתית לבין עלייה ברמות חלקיקי המיקרו פלסטיק בצואה.
עוד התברר בשאלונים כי בשתי הקבוצות אלו שנטו לשתות יותר מים מבקבוקים, אכלו יותר מזון מהיר והיו חשופים לאבק – נטו להציג רמות גבוהות יותר של חלקיקי מיקרו פלסטיק בצואה.
החוקרים מסכמים כי לפי הממצאים – אנשים עם מחלות מעי דלקתיות חשופים יותר לשבבי פלסטיק זעירים בדרכי העיכול, אם כי עדיין לא ברור האם חשיפה זו קשורה באופן ישיר לעלייה בסיכון להתפתחות קרוהן וקוליטיס כיבית או להחמרה או התלקחות של מחלות אלה.
הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2021 של כתב העת Environmental Science & Technology.
סכנה בריאותית וסביבתית
החוקרים מספקים מספר השערות אפשריות לקשר בין חשיפה לחלקיקי 'מיקרו פלסטיק' לבין קרוהן וקוליטיס כיבית. למרות שהגורם הישיר להתפתחות מחלות מעי דלקתיות עדיין אינו ידוע, ההנחה כי המחלה נגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, אימונולוגיים וחיידקיים. למעשה, חלקיקי פלסטיק שחודרים לגוף מגיעים בשלב הראשון למערכת העיכול, ומשם אף עלולים לחדור גם לרקמות נוספות. החוקרים מציינים כי חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' נמצאו במחקרים בחיות כחומרים שעשויים לעורר יצירת 'רדיקלים חופשיים' מסוג ROS (קיצור של Reactive Oxygen Species) שמשפיעים על פעילות דלקתית מוגברת. בנוסף, חלקיקים קטנים במיוחד עלולים לחדור את אפיתליום הקיבה ולפגוע ביכולת החיסונית של המעי ולחולל דלקתיות מוגברת. חומרים כימיים שמשתחררים מחלקיקי הפלסטיק במערכת העיכול גם עלולים לפגוע בהרכב החיידקים הבריאים – המיקרוביום ולהפר את האיזון ביניהם – מהלך שכבר הוכח כגורם סיכון נוסף לתחלואה בקרוהן וקוליטיס כיבית. החוקרים מציינים כי המנגנונים שעשויים לפגוע בתפקוד מערכת העיכול לאחר חשיפה לחלקיקי 'מיקרו פלסטיק' דורשים מחקרים נוספים.
לפי החוקרים, ממצאי המחקר מדגישים גם את הנזק הסביבתי של חלקיקי 'מיקרו פלסטיק' ואת הצורך להקפיד על הרגלי תזונה בריאים, צמצום צריכת מזונות ומשקאות באריזות פלסטיק והימנעות מחשיפה לאבק – כדי להפחית את הסיכון לחשיפה לחלקיקים אלה.
כמו כן, יתכן שהקשר בין מחלות מעי דלקתיות לחלקיקי 'מיקרו פלסטיק' שזוהה במחקר הוא הפוך, ודווקא כתוצאה ממחלתם – מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות חשופים יותר לחלקיקים אלה עקב נטייתם להשתמש יותר באריזות פלסטיק לשמירת מזון או נטייה לשתות יותר מים ומשקאות מבקבוקי פלסטיק.
הקשר שזוהה בעבודה הנוכחית בין חשיפה לחלקיקי פלסטיק בצואה למחלות מעי דלקתיות עשוי להסביר את העלייה בשנים האחרונות בתחלואה במחלות אלה ברוב מדינות העולם, לרבות מדינות מתפתחות באסיה. לפי הערכה שבוצעה בקנדה ופורסמה בדצמבר 2015 בכתב העת Nature Reviews, Gastroenterology & Hepatology, התחלואה בקרוהן וקוליטיס כיבית צפויה להאמיר עד שנת 2025 ולהוות אתגר משמעותי למערכות בריאות.
מחקר זה מצטרף למחקרים נוספים שמזהים בשנים האחרונות קשרים בין חשיפות למזהמים סביבתיים לבין תחלואה במערכת העיכול. כך, למשל, מחקר מקנדה שפורסם בנובמבר 2010 בכתב העת American Journal of gastroenterology אמנם לא מצא קשר כללי בין זיהום אוויר למחלות מעי דלקתיות, אולם מצא קשר ספציפי בין מגורים באזורים עם רמות גבוהות של מזהמים מסוג חנקן דו חמצני (NO2) וגופרית דו חמצנית (SO2) לבין תחלואה בקרוהן וקוליטיס כיבית.
כמו כן, מחקר זה משתייך למספר מחקרים שמבקשים בעת האחרונה לחשוף את הנזקים הרפואיים של המשך השימוש במוצרי פלסטיק שאינם ידידותיים לסביבה ואינם מתפרקים בקלות. לאחרונה עלתה המודעות במחקרים בעיקר לנזקים של מרכיב כימי המצוי במוצרי פלסטיק מסוג 'ביספינול A' שעשוי לחדור לגוף מאריזות מזון ואף בקבוקים לתינוקות – ולחולל נזקים רפואיים, לרבות גידולים סרטניים. בעקבות מחקרים בתחום – בשנים האחרונות הוצא השימוש ברכיב זה מבקבוקי התינוקות ברוב מדינות העולם ובדצמבר 2010 אף בישראל. בחודש שעבר נכנסה לתוקף רפורמה במסגרת תקציב המדינה למיסוי כלים חד פעמיים שמכילים מרכיבי פלסטיק, בדומה ליוזמה במדינות נוספות בעולם שמבקשות לצמצם את החשיפה לפלסטיק מסיבות סביבתיות ורפואיות. סקירה מקנדה בנושא, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Science of the Total Environment מונה את הנזקים הרפואיים של חשיפה לחלקיקי 'מיקרו פלסטיק', הכוללים בנוסף לחשיפה במערכת העיכול גם חשיפה בדרכי הנשימה דרך שאיפה וחשיפה במגע עורי. בין הנזקים שנכללים בסקירה: עלייה בעקה חמצונית, שינויים בחילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף, הפרעה למערכת החיסונית, נדידה של חלקיקים לרקמות גוף נוספות, הפרעות נוירולוגיות, הפרעות בפריון ואף סיכון להתפתחות ממאירויות.
Environmental Science & Technology, doi: 10.1021/acs.est.1c03924