מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותרק מעט מהמחלימות מסרטן השד פונות לתמיכה נפשית

רק מעט מהמחלימות מסרטן השד פונות לתמיכה נפשית

מחקר ישראלי מצא כי נשים שהחלימו מסרטן השד משתמשות ביותר שירותי בריאות מנשים אחרות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

השיפור בשיטות לגילוי מוקדם של סרטן השד הוביל בשנים האחרונות לעלייה משמעותית בשיעורי ההישרדות מהמחלה.

 

לפי מחקר מקיף שהשווה נתונים מ-67 מדינות ופורסם בדצמבר 2014, בישראל 86.7% מהחולות בסרטן השד מחלימות מהמחלה, כלומר חיות כעבור חמש שנים מהאבחנה, וזאת לצד שיעורים גבוהים גם במדינות מערביות נוספות כגון צרפת (86.7%) וגרמניה (85.3%). כשסרטן השד מאובחן בשלב הממוקד ומטופל במהירות, שיעורי ההחלמה אף מתקרבים ל-100%. לפי הערכות, המחלימות מסרטן השד מהוות כחמישית מכלל אוכלוסיית המחלימים מסרטן בעולם.

 

העלייה בשיעורי התחלואה בסרטן ובשיעור המחלימים מציבה בפני מערכות בריאות אתגרים רבים, לרבות פיתוח שירותים שיענו על צרכיהם הגוברים של המחלימים. מחקרים ספורים נעשים בשנים האחרונות כדי לבחון את אותם הצרכים, לצורך פיתוח שירותים ייעודיים למחלימים מסרטן. מחקר מישראל שבחן את הנושא מצא כי הצורך בשירותים רפואיים בקרב מחלימות מסרטן שד גבוה באופן משמעותי בהשוואה לנשים אחרות באותו גיל, וזאת למרות מחלות רקע נוספות דומות ונתונים דומים של מצב סוציו-אקונומי, השמנה (BMI), עישון ופעילות גופנית.

 

במחקר שנערך במסגרת מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות שבתל השומר נבדקו 250 מחלימות מסרטן השד מבוטחות קופת חולים מכבי מאזור המרכז בגיל 65 בממוצע, שאובחנו 12-8 שנים לפני תחילת המחקר (בין השנים 1999 עד 2003), ולצדן 250 נשים מאותם גילים שאינן חולות סרטן ושימשו כקבוצת ביקורת.

 

פונות יותר לרופאי משפחה ומומחים

 

המחקר העלה צריכה של שירותים רפואיים מקרב המחלימות בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת: מבין המחלימות מסרטן השד, 94.4% ביקרו בשנה שקדמה למחקר אצל רופא משפחה, בהשוואה ל-90.8% בקבוצת הביקורת. כמו כן, 84% מהמחלימות ביקרו בשנה החולפת אצל רופאים מומחה, שיעור הגבוה פי שלושה בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת: 36.4% ביקרו אצל כירורג כללי בהשוואה ל-16.4% מקבוצת הביקורת, 9.6% ביקרו אצל אנדוקרינולוגים לעומת 6.4% מקבוצת הביקורת, ו-33.6% ביקרו אצל גינקולוגים בהשוואה ל-24.4% מקבוצת הביקורת. למחלימות היו סיכויים גבוהים פי 2.82 לבקר כירורגים כלליים וגבוהים ב-64% לבקר גינקולוגים, בהשוואה לנשים אחרות.

 

למרות הפניות התכופות לרופאי משפחה, מרבית המחלימות מגדירות עדיין את האונקולוג כרופא האחראי עליהן מבחינת המעקב במחלת הסרטן. מקרב המחלימות שנשאלו עשר שנים לאחר שאובחנו בסרטן השד, 50% ראו באונקולוג את הסמכות הרפואית לביצוע המעקב אחר מחלת הסרטן ואילו רק 18% מצאו כי זו אחריותו של רופא המשפחה.

 

בקרב מחלימות גם תועד ריבוי פניות לרפואה דחופה: 18% מהמחלימות נזקקו לאמבולנס או פנו למוקד לרפואה דחופה בשנה שקדמה למחקר, בהשוואה ל-11.6% מקבוצת הביקורת, ו-17.2% מהמחלימות ביקרו בשנה החולפת בחדר מיון, בהשוואה ל-12.4% מקבוצת הביקורת. עוד התברר כי לאורך תקופת ההחלמה בחמש השנים שקדמו למחקר, 40.7% מהמחלימות נזקקו לאשפוז בבית חולים, בהשוואה ל-33.9% מקבוצת הביקורת.

 

פחות מחמישית מהמחלימות מקבלות תמיכה נפשית

 

שיעורי התמיכה הנפשית שזוהו במחקר נמוכים: מקרב המחלימות, רק 14.4% פנו בשנה האחרונה שקדמה למחקר לתמיכה נפשית מקצועית, בהשוואה ל-10.4% בקבוצת הביקורת. בין הסיבות שהשמיעו מחלימות לכך שאינן פונות לפסיכולוגים מנו החוקרים: "אינני זקוקה לכך", "אינני מעוניינת", "הדבר לא הוצע לי", ו"אין לי מספיק כסף לשלם עבור שירות זה".

 

במחקר השתתפו ד"ר לורי מנדלצוויג, אנג'לה שטרית, טובה אמיתי, ברנס אוברמן, ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, ד"ר ברברה סילברמן ופרופ' סיגל סדצקי, וממצאיו פורסמו בגיליון יולי 2015 של כתב העת Supportive Care in Cancer.

 

מוקד לחיכוכים

 

בשנים האחרונות הופכים הטיפולים במחלימים בסרטן לנדרשים יותר, על רקע העלייה בשיעורי ההישרדות מסרטן – הן על רקע שיפור בבדיקות לגילוי מוקדם והן לאור הטיפולים התרופתיים המתקדמים.

 

בישראל נידון בשנים האחרונות תפקידו של רופא המשפחה בטיפול במחלימים מסרטן, בין השאר על רקע העלייה במספרם והמחסור באונקולוגים מומחים בקופות החולים. בדצמבר 2013 הגישה ועדה מקצועית במועצה הלאומית לאונקולוגיה למשרד הבריאות מודל חדש לטיפול ומענה רפואי למאות אלפי ישראלים שהחלימו מסרטן, לרבות מחלימות מסרטן השד, המדגיש את מיקומו של רופא המשפחה בתהליך.

 

לפי המודל שהוצע, יהודק הקשר בין אונקולוגים לרופאי משפחה בקהילה לצורך העברת מידע על מטופלים שהחלימו מסרטן, בתום הטיפולים, כדי שימשיכו במעקב במרפאות המשפחה הקהילתיות שזמינותן גבוהה יותר מזו של אונקולוגים בקופות החולים. כמו כן, הומלץ במודל על פיתוח מקצוע חדש של "אחות קשר אונקולוגית" למעבר מהאונקולוג לרופא המשפחה. בפיילוט שנערך במרכז הרפואי רמב"ם, שהוכתר בהצלחה, בוצעה העברה של חולי סרטן בתום הטיפולים למעקב של חמישה רופאי משפחה באזור חיפה שעברו הכשרה ייעודית באונקולוגיה, בתיווך אחיות.

 

שיתוף הפעולה בין רופאי משפחה לאונקולוגים בטיפול במחלימים מסרטן, לרבות מחלימות מסרטן השד, מהווה עדיין מוקד לחיכוכים במערכת הבריאות. במחקר שנערך בארה"ב על ידי המכון הלאומי לסרטן (NCI), שפורסם בקיץ 2013 בכתב העת Family Medicine, דווח על סקר שבוצע בקרב 1,014 רופאי משפחה ו-1,125 אונקולוגים, בו דיווחו מעל ל-50% מרופאי המשפחה כי הם מטפלים במחלימים מסרטן בשיתוף פעולה עם האונקולוגים, אולם 70% מהאונקולוגים העידו כי הם מטפלים במחלימים בעצמם, ללא שיתוף רופאי המשפחה.

 

 

Supportive care in Cancer, DOI 10.1007/s00520-015-2836-0