מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותרכיבה על אופנוע בגיל מבוגר

רכיבה על אופנוע בגיל מבוגר

רוכבי אופנוע מובגרים נראים יותר ויותר על הכביש, אבל נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה ומוות


אופנוע בגיל מבוגר
אופנוע בגיל מבוגר

רוכבי אופנועים ברחבי העולם מזדקנים וההשפעה של מגמה זו באה לידי ביטוי בחדרי המיון. רופאים מוצאים את הרוכבים המזדקנים כנוטים יותר להיפצע או למות כתוצאה מתקלה באופנוע לעומת עמיתיהם הצעירים.

 

בעוד שנפגע אופנוע טיפוסי מזמן נחשב כצעיר בריא שנפצע באופן פתאומי, מחקר שנעשה באוניברסיטת של המרכז הרפואי רוצ 'סטר מרמז אחרת. במחקר שנעשה בין השנים 1996 ו -2005, החוקרים גילו כי הגיל הממוצע של האופנוענים שמעורבים בתאונות עלה בכ 34-39 שנים, שיעור רוכבי אופנוע שנפגעים מעל גיל 40 עלה מ-28 עד קרוב ל -50 אחוזים. מבין כל הרוכבים שנפגעו, בני 50-59 יצגו את הקבוצה בעלת הצמיחה המהירה ביותר, בעוד שבני 20-29 היו במגמת ירידה תלולה.

 

נמצא כי לרוכבים מעל גיל 40, חומרת הפציעה, אורך שהות בבית החולים או במחלקה לטיפול נמרץ, ושיעור התמותה היו גבוהים יותר בהשוואה לרוכבים מתחת לגיל 40. הסיכון למות היה פי 1.5-2 יותר לרוכבים מעל גיל 40, בהתבסס על חומרת הפציעה המקורית. המחקר גילה גם כי רוכבים מבוגרים נוטים יותר למות מפציעות פחות חמורות לעומת רוכבים צעירים, לשהות לפחות 24 שעות ביחידה לטיפול נמרץ ולסבול מיותר סיבוכים כגון התקף לב וזיהומים, התורמים להישארות ממושכת בבית חולים.

 

"טיפול בבן 60  שהיה בתאונת אופנוע שונה מאוד מטיפול בבן 21 שהיה בתאונה דומה כיוון שבן 60 מביא הרבה יותר מטען רפואי עימו, וזה יכול להשפיע לרעה על תוצאות הפציעה, "אומר ד"ר גסטרינג, מנהל יחידת הטראומה. "כאשר אנשים מתחילים להוריד את האבק מהאופנועים שלהם באביב הזה, רוכבים מבוגרים צריכים לקחת צעד נוסף של זהירות: אם תקרה תאונה, לעתים קרובות הם ישלמו מחיר גבוה יותר מאשר הרוכבים הצעירים.

 

חומרת הפציעה אצל רוכבים מבוגרים עשויים להיות קשורה ביכולת מופחתת של הגוף לעמוד בפציעה. השינויים שקשורים בגיל, כגון ירידה בחוזק העצם וגודל המוח, עלולים לגרום לרוכבים מבוגרים להיות רגישים יותר לפגיעה. גורמים אחרים הקשורים להזדקנות, כגון ראייה לקוי,  זמן תגובה איטי ושיווי משקל לקוי עלולים לתרום לקריסות אופנוע באוכלוסייה זו. כל אלה מסבירים את העובדה כי רוכבים מבוגרים מתרסקים בתדירות גבוהה יותר כתוצאה מאובדן שליטה מאשר רוכבים צעירים.

 

במחקר, שהתפרסם בגיליון מרץ של  The American Surgeon, החוקרים סקרו את הרשומות של 61,689 רוכבי אופנוע בגילאים 17-89 שהיו מעורבים בתאונת אופנוע בין השנים 1996 ו-2005. הגיל הממוצע של האופנוענים המעורבים בתאונות גדל בהתמדה לאורך תקופת המחקר, עובדה אשר עולה בקנה אחד עם נתונים סטטיסטיים שמדווחים כי הגיל הממוצע של הבעלות על האופנוע עלה מ -33 שנים בשנת 1998 ל 40- שנה בשנת 2003.

 

גם אצל רוכבים צעירים ומבוגרים היו שני דברים משותפים: השימוש בקסדה שימוש בסמים ואלכוהול. השימוש בקסדה בסך הכל היה סביב 73% עבור שתי הקבוצות. שימוש בסמים ואלכוהול ניתן היה לראות אצל 1/3 מרוכבי אופנוע שנפצעו, ללא הבדל משמעותי בין רוכבים מבוגרים צעירים.

 

שימוש באלכוהול ושימוש בקסדה נמצאו קשורים כבר במחקרים קודמים בנושא שהראו כי נהגים שיכורים פחות חובשים קסדה ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעה או מוות. אין זה מפתיע כי חוקרים מאוניברסיטת רוצ 'סטר גילו כי לרוכבים אשר נמצאו חיוביים לשימוש באלכוהול, היה סיכוי של יותר מ-2.5 לכך שלא חבשו קסדה בעת הפגיעה. למרות שפע הראיות כי קסדות מפחיתות פציעות ראש טראומתיות ותמותה, אורך האשפוז ואת הנטל הכלכלי, ורק ב-20 מדינות בארה"ב יש חוקים אוניברסליים לחבישת קסדה.

 

תאונות אופנועים מהוות גורם משמעותי לפציעה או מוות על כבישי הארץ. המחקר הנוכחי מספק הצדקה להרחיב את היקף המחקר בנושא בטיחות אופנועים, חינוך והדרכה , במיוחד לאוכלוסיה המובגרת של רוכבי האופנוע.

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן