כשמתחילים לראות רימונים בסופר או אצל הירקן, יודעים שהקיץ עומד להסתיים ושראש השנה מתקרב. הרימון אחד משבעת המינים, עשיר במגוון סגולות בריאותיות ומחקרים רבים שנעשו בשנים אחרונות מוכיחים שהוא ראוי לכתר שעל ראשו.

בעזרת ד"ר רלי אבל - מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז מרכז ומרב מור-אופיר - יועצת מדעית למועצת הצמחים, בסיוע מועצת הצמחים ומכון וולקני, ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על הרימון ועל מה שהוא יכול לעשות לבריאות שלנו.

סגולות רפואיות וערכים תזונתיים של רימון

הרימון עשיר בשלל רכיבים תזונתיים המסייעים בשמירה על הבריאות, לרבות ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים שונים שמהווים נוגדי חמצון עוצמתיים.

צריכת רימון ומיץ רימון נקשרה במחקרים להטבות בריאותיות רבות ומגוונות. בין היתר מחקרים קשרו לרימון תכונות נוגדות דלקת, אנטי-ויראליות, אנטי-בקטריאליות, תכונות נוגדות סרטן והשפעות מיטיבות על בריאות הלב וכלי הדם. כמו כן, מחקרים הראו כי לרימון עשויות להשפעות חיוביות בחולי אוסטאופורוזיס, דלקת מפרקים ראומטית ודלקת מפרקים ניוונית, אם כי נדרשים עוד מחקרים בנושא.

הרימון נחשב גם ברפואה האלטרנטיבית לפרי שמסייע במגוון בעיות בריאותיות. כך למשל הוא נחשב כמסייע לריפוי פצעים, לטיפול בקמטי עור ולהקלה בשלשולים.

ויטמין C - רימון מכיל כמות יפה של ויטמין C המהווה נוגד חמצון יעיל שמסייע לשמור על תפקוד תקין של מערכת החיסון, בהפחתת הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי וסרטן ובהאטת תהליכי הזדקנות. ויטמין C נחוץ ליצירת החלבון קולגן – רכיב חיוני ברקמות החיבור בגוף, לו יש תפקיד משמעותי בריפוי פצעים. בנוסף, הוויטמין משפר ספיגה של ברזל ובכך מסייע במניעת אנמיה. במאה גרם רימון יש 12% מהצריכה היומית המומלצת.

ויטמין E - נוגד חמצון חשוב המסייע להפחתת הסיכון למחלות לב. במאה גרם רימון יש 4% מהצריכה היומית המומלצת.

ויטמינים מקבוצת B - הרימון מכיל ויטמינים מקבוצת B, בהם ויטמין B6 החשוב לפירוק שומנים וחלבונים ותקינות המערכת העצבית. במאה גרם רימון יש 5% מהצריכה היומית המומלצת.

ויטמין K - חיוני לקרישת הדם ותורם לחוזק העצם. במאה גרם רימון יש 16% מהצריכה היומית המומלצת.

פולאט (חומצה פולית) - פולאט מסייע למניעת מומים מולדים ולכן חשוב לנשים בגיל הפריון. הוא תורם גם להפחתת רמות ההומוציסטאין בדם, מה שעשוי לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם וכן תורם להפחתת הסיכון לסרטן ועשוי לסייע בשמירה על תפקוד המוח ועל חוזק העצם. במאה גרם רימון יש 10% מהצריכה היומית המומלצת.

אשלגן - אשלגן הוא מינרל הכרחי לתפקוד תקין של כל תאי, רקמות ואיברי הגוף, התורם לבריאות העצם וחשוב לתפקוד השרירים, חשוב לשמירה על לחץ דם בריא ולהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. במאה גרם רימון יש 5% מהצריכה היומית המומלצת.

אבץ - מינרל חיוני לפעילות מערכת החיסון, לריפוי פצעים ולהתפתחות העובר במהלך ההיריון. במאה גרם רימון יש 4% מהצריכה היומית המומלצת.

סיבים תזונתיים - רימון מהווה מקור טוב לסיבים תזונתיים, התורמים להסדרת פעילות מערכת העיכול, להפחתת רמות הכולסטרול ולוויסות רמות הגלוקוז בדם. במאה גרם רימון יש 14% מהצריכה היומית המומלצת.

פיטוכימיקלים עוצמתיים - הרימון ומיץ רימונים מהווים מקורות נפלאים לפיטוכימיקלים שונים המהווים נוגדי חמצון. נוגדי חמצון מנטרלים את הפעילות ההרסנית של רדיקלים חופשיים – מולקולות שתוקפות את רקמות הגוף ועלולות להוביל להתפתחות מחלות כמו סרטן, טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם, לגרום לדלקות, היווצרות קרישי דם ולהאצת תהליכי הזקנה. בין הפיטוכימקלים הבולטים ברימון הם אנתוציאנינים – הפיגמנטים האדומים המקנים לו את צבעו העז, וכן טאנינים, שיחד עם פיטוכימיקלים נוספים ברימון מספקים לו סגולות בריאותיות מרשימות.

במחקר מעבדה שממצאיו פורסמו בשנת 2008 בכתב העת The Journal of Agricultural and Food Chemistry, בוצעה השוואה של היכולת נוגדת החמצון של משקאות עשירים בפוליפנולים, ובהם רימון, תה ירוק, מיץ אוכמניות, מיץ חמוציות, מיץ תפוזים, מיץ תפוחים, יין אדום ונוספים. בדיקות המעבדה הראו כי מיץ רימון הוא המשקה בעל התכולה הפנוליפנולית הכללית הגבוהה ביותר, בעל היכולות נוגדות החמצון העוצמתיות ביותר (לפחות 20% עוצמתי יותר מכל אחד מהמשקאות שנבדקו) ובעל היכולת הגבוהה ביותר למנוע חמצון של כולסטרול LDL (המכונה "הכולסטרול הרע"). אחרי מיץ רימון דורגו ברשימה יין אדום, מיץ מענבי קונקורד, מיץ אוכמניות ומיץ דובדבנים שחורים.

רימון ומחלות לב וכלי דם

רכיבים רבים שקיימים ברימון מיטיבים עם בריאות הלב וכלי הדם, ואכן, מחקרים קשרו צריכה של רימונים להפחתה בסיכון למחלות לב וכלי דם ובגורמי הסיכון להתפתחותן, ובייחוד כולסטרול.

פרופ' מיכאל אבירם, מהפקולטה לרפואה של הטכניון ומרכז רפואי רמב"ם, שחוקר מזה שנים את תחום חמצון הכולסטרול והשפעתם של מזונות עשירים בנוגדי חמצון, מסביר שכאשר הכולסטרול מתחמצן (ממש כפי שברזל הופך לחלודה), הוא שוקע בדפנות העורקים וגורם להאצת טרשת העורקים, וזאת גם כשרמתו של הכולסטרול בדם תקינה. מחקרים רבים בראשם עמד פרופ' אבירם הראו כי הרימון יכול לסייע בעיכוב חמצון הכולסטרול ובזירוז פירוק הכולסטרול המחומצן, וכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

באחד ממחקריו, שפורסם בשנת 2004 בכתב העת Clinical Nutrition, כתב העת הרשמי של החברה האירופאית לתזונה קלינית ומטבוליזם, נמצא כי בקרב מטופלים עם היצרות עורקים, שתיית 50 מ"ל מיץ רימונים ביום במשך שלוש שנים הפחיתה חמצון LDL, הצטברות של טרשת עורקים ואת לחץ הדם בקרב הנבדקים.

בשנת 2005 פורסם בכתב העת American Journal of Cardiology מחקר שנערך בקרב 45 נבדקים עם מחלות לב כלילית, בו נמצא כי שתייה של כוס (240 מ"ל) מיץ רימונים בכל יום במשך שלושה חודשים הובילה לשיפור בזרימת הדם ללב.

מאמר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Complementary Therapies in Clinical Practice סקר את העדויות המדעיות על צריכת מיץ רימונים והקשר ללחץ דם ותחלואה קרדיווסקולרית. החוקרים כתבו כי צריכת מיץ רימונים עשויה להפחית את לחץ הדם הסיסטולי ולעכב את האנזים המהפך (ACE) - לו תפקיד בהתפתחות של יתר לחץ דם.

רימון וסרטן

במבחנות מעבדה, תמצית רימונים האטה התרבות של תאים סרטניים, בייחוד תאי סרטן הערמונית ותאי סרטן השד. רכיבים שונים ברימון עשויים, לפי מחקרי מעבדה, לסייע למניעת סרטן והאטת התקדמותו במנגנונים נוספים.

גם מחקר קטן שנערך בבני אדם הפיק תוצאות מעודדות. במחקר, שפורסם בשנת 2006 בכתב העת של האיגוד האמריקני לחקר סרטן clinical cancer research, נמצא כי שתיית 227 מ"ל של מיץ רימונים האטה משמעותית את ההתקדמות של סרטן הערמונית בגברים עם סרטן ערמונית חוזר.

במחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת The Journal of Agricultural and Food Chemistry נמצא מנגנון שעשוי לעמוד מאחורי הממצאים שקשורים רימון להאטת בהתקדמות סרטן הערמונית. במסגרת המחקר חוקרים אמריקאים הזריקו תמצית רימונים לעכברים בהם הושתלו תאי סרטן ערמונית שנלקחו מגברים. נמצא כי אצל העכברים שקיבלו תמצית רימונים היה עיכוב ניכר בהתפשטות תאי הסרטן. החוקרים הסבירו כי פוליפנולים המכונים אלגיטנינים המצויים בשפע ברימון הופכים בגוף לאורוליטינים (urolithins) ומעכבים את התפשטות תאי סרטן הערמונית.

מחקר מעבדה שפורסם בכתב העת Cancer Prevention Research בשנת 2010 מצא כי אותם אלגיטנינים עשויים לעכב גדילה של סרטן שד חיובי לאסטרוגן, באמצעות עיכוב האנזים ארומטאז החשוב ליצירת אסטרוגן בגוף.

למחקרים שקושרים רימון להטבות נוגדות סרטן מגבלות משמעותיות. רובם נערכו במעבדה או בבעלי חיים, ואלה שנערכו בבני אדם קטנים. עם זאת, צריכה של פירות וירקות הינה המלצה מוכחת למניעת סרטן ולרימון יש בהחלט מקום במסגרת זו, לאור הרכיבים הבריאים הרבים שהוא מכיל. חולי סרטן המבקשים להוסיף לתזונתם מיץ רימון באופן קבוע צריכים להיוועץ עם הרופא.

ערכים תזונתיים נבחרים למאה גרם רימון

קלוריות: 83

חלבונים: 1.7 גרם

שומנים: 1.2 גרם

פחמימות: 18.7 גרם

סיבים תזונתיים: 4 גרם

ויטמין C (סי): 10 מ"ג

ויטמין E (אי): 0.6 מ"ג 

ויטמין K (קיי): 16 מק"ג 

פולאט (חומצה פולית): 38 מק"ג

אשלגן: 236 מ"ג

מי צריך להיזהר מפני צריכה עודפת של רימון?

כדאי לדעת כי הרימון מכיל כמות לא מבוטלת של אוקסלט ולכן אינו מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לפתח אבנים בכליות. בנוסף, רימון עלול גם להתנגש עם פעילותן של תרופות רבות (בדומה לאשכוליות), לרבות סטטינים – תרופות נפוצות להפחתת כולסטרול, תרופות מסוג מעכבי ACE וקומדין (וורפין). לכן, מי שנוטל תרופות ומבקש להתחיל לצרוך כמויות גדולות של מיץ רימון, צריך קודם לדבר על כך עם הרופא. לחולי סוכרת, מומלץ להיוועץ עם הרופא לגבי שתיית מיצים, לרבות מיץ רימון.

איך לבחור רימון?

העונה של הרימון היא מאוגוסט ועד סוף פברואר. לרימון זנים רבים, מהם בעלי גרגרים חמוצים, אחרים מתוקים וישנם גם שגרגריהם חמצמצים-מתוקים. הרימונים האדומים הם לרוב יותר חמצמצים והוורודים נוטים להיות יותר מתוקים. כדאי לבחור רימון קשה שאינו פצוע ושהכתר שלו פתוח, מה שמעיד על בשלותו.

איך לאחסן רימון?

לרימון כושר השתמרות טוב, אך הוא רגיש לאיבוד מים מה שגורם להצטמקותו. לכן, אפשר לשמור אותו רק כמה ימים לאחר הקנייה מחוץ למקרר, אך לצורך שימורו למשך זמן ארוך יותר של עד מספר שבועות לאחר הקנייה, מומלץ לאחסנו במקרר בתוך שקית פלסטיק מחוררת או שקית ללא קשירה.

איך לקלף רימון?

מלאכת קילוף הרימון אינה פשוטה, אבל יש קיצור דרך:

* חוצים את הרימון. כדי להימנע מפגיעה בגרגרים מומלץ לחתוך את הקליפה מסביב, אך לא לחדור לתוך בשר הפרי. לאחר מכן יש להיעזר בבהונות כדי להפריד את הצדדים.

* אוחזים כל חצי הפוך מעל קערה כשכף היד תומכת בחלק התחתון – זה עם הגרגרים ומקישים על הקליפה בכף עץ. הגרגרים פשוט יצנחו לתוך הקערה.

אפשר גם לעשות זאת מעל קערה עם מים, אז הגרגרים ישקעו במים וחתיכות מהרקמה הספוגית הלבנה שמפרידה בין אשכולות הגרגרים יצופו על פני המים, כך שניתן לאסוף אותן בעזרת מסננת. לאחר מכן שופכים את הגרגרים עם המים למסננת ומקבלים מאות גרגרים נקיים.

מה אפשר להכין עם רימון?

מיץ רימונים. ירקות ופירות לרוב מומלץ לצרוך כמו שהם ולא כמיץ, אך במקרה של הרימון, גם המיץ מומלץ בגלל סגולותיו הבריאותיות הרבות. כדי להכין מיץ רימונים ללא מסחטה, ניתן לשים את הגרגרים במסננת מעל קערה ולמעוך אותם בכוס כבדה או בכל כלי כבד אחר, מבלי לרסקם לגמרי. אפשר גם להשתמש במערבל מזון להוסיף מים וקרח ולאחר מכן לסנן את הנוזל. אם אתם רוכשים מיץ רימון וודאו כי הוא אינו מכיל תוספת סוכר.

סלטים. מומלץ להוסיף רימון לסלטים שונים, כמו סלט פירות, סלט עלים ירוקים, סלט כרוב, ירקות שורש וסלטי קינואה או בורגול. ניתן להוסיף גם לרוטב רכז רימונים.

יוגורט משודרג. להוסיף גרגירי רימון ליוגורט

תבשילים. ניתן להכניס גרגרי רימון לתבשילים וקדירות כמו קדירת בשר ביין או תבשיל עוף כחלק מהרוטב. מומלץ להוסיף גם רכז רימונים. עיטור של חופן גרגרי רימון טריים יכול לשדרג במראה חגיגי, בטעם ובבריאות הרבה תבשילים, לדוגמה כרעי עוף בתנור או תבשילי אורז.

סיוע מקצועי:

מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית M.Sc. יועצת מדעית למועצת הצמחים

ד"ר רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית, מחוז מרכז

מועצת הצמחים

מכון וולקני

עדכון אחרון: ספטמבר 2016