לאחרונה מתחדדת חשיבותה של אינטראקציה חיובית ומועילה בין רופאים למטופלים כאמצעי שביכולתו לשפר את הטיפול הרפואי, להעלות את סיכויי ההחלמה ולמנוע טעויות בטיפולים.

כאשר מטופל מגיע לביקור אצל הרופא, הוא לא אמור לשמור סודות, כי אם לא יהיה פתוח וישתף בגילוי לב אודות מצבו ותחושותיו, לרופא יהיה קשה לאבחן ולטפל ביעילות במחלתו. בפועל, הקשר בין רופאים למטופלים מושפע ממרכיבים רבים, ובין השאר גם מדפוס האישיות של השניים, לצד גורמים נוספים, למשל עומס ודוחק במרפאה ובבית החולים.

בבתי ספר לרפואה וכן במוסדות רפואיים פותחו תרגולים ייעודיים כדי לשפר את האינטראקציה בין רופאים למטופלים, אשר עשויות להיות לה השפעות ארוכות טווח על שביעות הרצון וכן על ירידה בסיכון לתלונות ותביעות כנגד רופאים.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים מרכיב נוסף שיש להתייחס אליו בבחינת הקשר בין רופאים למטופליהם: התברר כי האמונות בהם מחזיקים המטופלים, ככל שאלו נאמרות למטפלים במסגרת המפגש – עשויות להשפיע על האינטראקציה. ככל שהאמונות פחות מבוססות מדעית, כך עולה הסיכוי ליחס שיפוטי מצד הרופא כלפי המטופלים.

מסרים נכונים ואמרות שגויות

החוקרים מאוניברסיטת ליהיי במדינת פנסילבניה וממוסדות מחקר אמריקאים נוספים בחנו עמדות של 207 רופאים ראשוניים לצד 139 מטופלים עם סוכרת ו-357 מטופלים בריאים. הנבדקים התבקשו לקרוא הצהרות שמתייחסות למחלה 'סוכרת סוג 2' הכוללות מסרים מבוססי מדע ומסרים נוספים שמבוססים על אמונות לא מדעיות.

בין המסרים השגויים שכלל שאלון המחקר היו מסרים שקל לטעות בהם, ובהם: סוכרת אינה יכולה לעבור לילדים; טיפול בחומר הפעיל CBD המופק מקנביס מפחית את רמות הסוכר בדם; מסוכן לאנשים עם סוכרת להביא ילדים לעולם; קפאין פוגע בגדילה של ילדים. לצד זאת, כלל השאלון גם מסרים שגויים באופן לא הגיוני, ובהם: אין שום דרך למנוע סוכרת; שתיית מיץ גזר מרפאת סוכרת; אנשים שמזריקים אינסולין נמצאים בסיכון להיות מזריקי סמים; ספורט אצל ילדים מעודד צמיחה לגובה. המחקר גם כלל אימרות קונספירטיביות לחלוטין ומקוממות במיוחד, ובהן: תרופות גורמות לסוכרת כתופעת לוואי כדי לגרום לאנשים לקנות בהמשך אינסולין לטיפול במחלה; דיאטה דלת פחמימות למעשה מזיקה לסוכרתיים, ולמרות שלומדים את זה בבתי ספר לרפואה, רופאים מסתירים זאת ממטופלים; חברות שמייצרות אינסולין משקיעות ברשתות למזון מהיר כדי שיותר אנשים יזדקקו לטיפולים שלהן; פלואור במי שתייה הוא דרך של חברות כימיקלים להשליך פסולת לסביבה. לצד כל אלה, השאלון כלל גם מסרים נכונים ביחס לסוכרת, ובהם: סוכרת נגרמת לרוב על ידי מחסור בהורמון האינסולין בגוף; יש שני סוגי סוכרת מרכזיים: סוג 1 וסוג 2; רמות סוכר בדם בצום של 210 מ"ג/ד"צ הן גבוהות מדי; המוח האנושי זקוק לגלוקוז לצורך תפקוד תקין ופחמימות הן מקור חיוני לגלוקוז.

הנבדקים בכללותם, הן רופאים והן מטופלים, דרגו באופן שלילי יותר מטופלים שחלקו אמונות לא הגיוניות ולא מבוססות מדעית. הנבדקים במחקר למעשה האמינו כי מטופלים שחולקים מידע לא אמין עם רופאיהם, על אף היותם גלויים, ישלמו מחיר על היותם גלויי לב, ויזכו ביחס שיפוטי מצד הרופאים.

מקרב הרופאים שמילאו את שאלוני המחקר, אלו דירגו מטופלים שיציינו בפניהם את המסרים הנכונים באופן חיובי יותר (ציון ממוצע 68.8 עד 72.7 נקודות), בהשוואה למטופלים שיציינו בפניהם מסרים שגויים שיש עמם היגיון כלשהו (58.5 עד 62.1 נקודות), מסרים שגויים לחלוטין (52.7 עד 55.1 נקודות) ומסרים קונספירטיביים (45.8 עד 49.3 נקודות).

המחקר נתמך בחלקו על ידי הקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Medical Decision Making.

אינטראקציה חיובית

החוקרים מציינים כי למרות שתפקידם של רופאים להעביר מידע אמין למטופלים ולחנך אותם להתנהגות בריאה ומונעת תחלואה, הרי שחשוב שרופאים יהיו מודעים לאמונות שונות של מטופלים ויתייחסו אליהם בכבוד כדי לבסס אינטראקציה חיובית שביכולתה לשפר את תוצאות הטיפול. "תמיכה במטופלים שחולקים אמונות לא נכונות – עשויה לשפר את הטיפול", מסכמים החוקרים.

"אנשים דואגים שהרופאים שלהם יסתכלו עליהם מלמעלה, ומסתבר שזה חשש רציונלי לחלוטין", אומרת פרופ' סמנתה קליינברג (Kleinberg), החוקרת הראשית בפרויקט בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים. "המחקר שלנו מצביע על כך שרופאים באמת שופטים מטופלים בחומרה אם הם חולקים מידע או אמונות שהם לא מסכימים איתם". לדבריה, "אם אנחנו רוצים לקיים תקשורת ברורה בין מטופלים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, עלינו לשנות את הדרך שבה רופאים חושבים על המטופלים. רופאים צריכים להתגבר על הנטייה שלהם לשפוט מטופלים, ולעודד מטופלים באופן אקטיבי לחלוק את אמונותיהם - אפילו השגויות - הרבה יותר בחופשיות ממה שהם עושים כיום".

ממצאי המחקר מלווים בעבודות חדשות נוספות שמדגישות לאחרונה את חשיבות האינטראקציה החיובית בין רופאים למטופלים וגישה חיובית מצד הרופאים כלפי מטופליהם.

כך, מחקרים מזהים בשנים האחרונות כי מטופלים שרופאיהם חולקים עמם נתונים דמוגרפיים דומים, כגון מין ומוצא אתני – גם זוכים להערכה גבוהה יותר מהרופאים ולאינטראקציה טובה יותר עמם, שמשפרת את סיכויי ההחלמה.

לאחרונה מתפרסמים גם מחקרים שמדגימים כיצד טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) עשויות לתרום לשיפור הקשר בין רופאים למטופלים. מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2024 בכתב העת JAMA Network Open בחן יכולות של בינה מלאכותית במתן מענה אוטומטי למטופלים בהתבסס על נתונים המצויים בתיק הרפואי ובאופן שמשפר את האינטראקציה עם הרופאים ואת הערכת המטופלים כלפיהם. מגמה זו מתיישבת עם ממצא שהתקבל באפריל 2023 במחקר אמריקאי, ובו מטופלים שהתייעצו בעניינים רפואיים עם הצ'ט בוט הפופולארי ChatGPT המבוסס על בינה מלאכותית קיבלו מענה ברמות איכות ואמפתיה גבוהות יותר בהשוואה לתשובות שקיבלו מרופאים בפורומים רפואיים.  

Medical Decision Making, doi: 10.1177/0272989X241262241