מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
רוב תוספי הוויטמינים והמינרלים לא יעילים נגד מחלות לב וכלי דם
סקירת מחקרים חדשה מקנדה העלתה כי מרבית תוספי התזונה המכילים ויטמינים ומינרלים שמתיימרים למנוע מחלות לב וכלי דם או להיטיב עם החולים אינם יעילים, וחלקם אף עלולים להיות מזיקים
מאחר ומחלות לב וכלי דם מהוות כיום את אחד מגורמי התמותה המובילים במדינות המערב, בשנים האחרונות גברה המודעות להמלצות רפואיות למניעת מחלות אלה – בין השאר על ידי הטמעת אורח חיים בריא המבוסס על תזונה בריאה נטולת שומנים רוויים וסוכר, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית סדירה. לצד זאת הופיעו מולטי-ויטמינים ותוספי תזונה שונים שמתיימרים אף הם למנוע מחלות לב וכלי דם ולהיטיב עם החולים. עתה מצאו חוקרים מקנדה במסגרת סקירת מחקרים בתחום – כי רוב רובם כלל אינם יעילים ואף עלולים בתנאים מסוימים להזיק.
הסקירה העלתה כי מולטי-ויטמין וכן ויטמין C, ויטמין D וסידן אינם משפיעם על הסיכון למחלות לב. ואילו ויטמינים מסוימים – כמו ויטמין B3 הקרוי גם 'ניאצין' – אף עלולים להחמיר את מצבם של כלי הדם בגוף.
כמו כן, הסקירה מעלה כי לא ניתן בהכרח ליישם ממצאי מחקרים מאזורים שונים בעולם על אזורים אחרים – כך שגם אם מחקר מסין מצא כי חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לשבץ מוחי, הממצאים אולי אינם רלוונטיים לציבור הישראלי.
כיום בישראל מומלץ לקבוצות שונות ליטול ויטמין D באופן קבוע, לאחר שנמצא כי רבים סובלים ממחסור בוויטמין זה – למרות שמקורו העיקרי הוא מהשמש וישראל ידועה כמדינה שטופת שמש ובעלת אקלים מדברי. על רקע סגולות רבות שיוחסו לוויטמין D בשנים האחרונות, לרבות מניעת סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מניעת סרטן ומניעת אוסטיאופורוזיס – מטפלים רבים ממליצים ליטול את הוויטמין. כמו כן קיימות המלצות נוספת לאוכלוסיות נרחבות לצריכת ויטמינים, למשל לנשים בגיל הפוריות מומלץ ליטול חומצה פולית עוד לפני ההיריון ולתינוקות מומלץ ליטול ויטמין D בשנה הראשונה לחיים.
החוקרים מאוניברסיטת טורונטו והמרכז הרפואי סנט מייקל בקנדה, בשיתוף חוקרים מהמכון הטכנולוגי למדעי הסביבה בצרפת (AgroParisTech), ביצעו סקירה ומטה אנליזה למחקרים הבוחנים את תפקידם של ויטמינים ומינרלים ותוספי תזונה במניעת מחלות לב וכלי דם, שפורסמו בין השנים 2012 ל-2017, וזיהו 179 מחקרים מבוקרים שבהם בוצעה חלוקה רנדומאלית לקבוצת מחקר ולקבוצה המקבלת טיפול דמה (פלסבו) - שיטת מחקר שנחשבת לאמינה ביותר. הניתוח כלל גם סקירת מחקרים שנאספו על ידי צוות המשימה לרפואה מונעת בארה"ב (USPSTF) לכתיבת הנחיות בנושא.
אין יעילות לבריאות הלב
עיבוד של ממצאי המחקרים שנאספו בסקירה העלה כי כמעט אף אחד מתוספי התזונה השכיחים אינו משפיע באופן מובהק על הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם ולתמותה מכל סיבה, לרבות מולטי-ויטמין, ויטמין C, ויטמין D, סידן, סלניום ובטא קרוטן.
יוצאת דופן הייתה חומצה פולית המוכרת גם כ'ויטמין B9', אשר לגביה המחקר זיהה ממצאים סותרים: על פי שבעה מחקרים אקראיים, נמצא כי חומצה פולית מפחיתה ב-20% את הסיכון לשבץ מוחי וב-17% את הסיכון למחלות לב. עם זאת, מסקנות אלה מבוססות ברובן על מחקר מסין – מחקר ה-CSPPT (קיצור של China Stroke Primary Prevention Trail) המהווה מחקר סיני למניעה ראשונית של שבץ מוחי שכלל מעקב מקיף אחר 20,000 איש למשך חמש שנים, והחוקרים במאמר הנוכחי מציינים כי היכולת ליישם ממצאים מסין על אוכלוסייה מערבית מוטלת בספק. יצוין כי בשנים האחרונות פורסמו גם מחקרים שהעלו כי תוספים המכילים חומצה פולית אינם יעילים לבריאות הלב.
הסקירה הנוכחית מצאה כי גם נטילת ויטמין B קומפלקס – כדור הכולל כמה סוגים של ויטמיני B לרבות ויטמין B6, ויטמין B12 וחומצה פולית – עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, אולם גם כאן בהתבסס בעיקר על מחקרים מהמזרח הרחוק.
בנוסף, נמצא כי תוסף תזונה המכיל תערובת נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) וכן תוסף המכיל ניאצין (ויטמין B3) הניתן לעתים בשילוב תרופות מקבוצת הסטטינים לצורך הורדת כולסטרול רע (LDL) בדם – דווקא עלולים להעלות את הסיכון לתמותה. לפי הניתוח, נטילה קבועה של תערובות נוגדי חימצון העלתה ב-6% את הסיכון לתמותה, ונטילה קבועה של ניאצין העלתה את הסיכון לתמותה ב-10% - ככל הנראה בגלל השפעה שיש לניאצין על עלייה ברמות הסוכר בדם.
החוקרים מסכמים כי "בהעדר מחקרים נוספים, המידע עד כה על טיפול בתוספי תזונה מחזק את ההמלצה להתמקד בתזונה בריאה, עם עלייה בצריכת מזונות מן הצומח העשירים בויטמינים ומינרלים הנדרשים לגוף".
המחקר נתמך בין השאר על ידי המכונים הקנדיים הלאומיים לחקר הרפואה (CIHR) וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2018 של כתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.
המוקד: תזונה בריאה
כיום חרף מגמה גוברת ליטול תוספי תזונה וויטמינים, בקהילה הרפואית מעמדם עדיין אינו יציב, ואין תמימות דעים באשר לתועלות שלהם, בין השאר במניעת מחלות לב וכלי דם.
ההמלצה העיקרית של רוב ארגונים רפואיים כיום לאוכלוסייה הכללית היא לנסות ולהשיג את כלל הויטמינים והמינרלים הנדרשים דרך תזונה בריאה למניעת מחלות לב, ולבצע השלמות באמצעות תוספי תזונה רק במצבים שבהם חרף ניסיונות התערבותיים בתזונה – המחסור נותר על כנו.
מספר ארגונים רפואיים אף הזהירו בשנים האחרונות מפני השפעות מזיקות אפשריות של חלק מתוספי התזונה והוויטמינים. צוות המשימה לרפואה מונעת בארה"ב (USPSTF) הבהיר בפברואר 2014 כי נטילת ויטמין A נקשרה לסיכון מוגבר להתפתחות שברים ונטילת חומצה פולית בקרב גברים העלתה את הסיכון לסרטן הערמונית.
מחקרים נוספים הרחיבו את המידע בנושא. כך, באפריל 2010 נקבע בסקירת מחקרים כי אין ראיות להמליץ על תוספים המכילים ויטמין B למניעת מחלות לב. במאי 2011 העלה מחקר אמריקאי שניתח נתונים ממחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" – כי בקרב נשים בגיל המעבר תוספים המכילים סידן ולעתים בשילוב עם ויטמין D מעלים ב-16% את הסיכון לשבץ וב-22% את הסיכון להתקפי לב. אמנם באשר לוויטמין D הראיות חלוקות, ומחקר אמריקאי מנובמבר 2011 קבע כי אצל אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D, צריכת תוסף ויטמין D מפחיתה את הסיכון לתחלואה לבבית, סוכרת ותמותה, אולם מחקר בריטי מצא באוקטובר 2012 כי תוספי תזונה המכילים ויטמין D אינם מגנים על הלב. ומחקר מעקב אמריקאי על נטילת ויטמינים ואורח חיים (מחקר VITAL) זיהה באוגוסט 2017 סיכון גבוה פי 2 לסרטן הריאה בגברים שצרכו מינון גבוה של תוספי B6 ו-B12, כאשר בקרב מעשנים התוספים נקשרו לסיכון גבוה פי 3-4.
JACC, Journal of the American College of Cardiology, DOI: 10.1016/j.jacc.2018.04.020