מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותרוב ההיעדרויות מעבודה- בגלל כאב גב

רוב ההיעדרויות מעבודה- בגלל כאב גב

מחקר בינלאומי חדש: אחד מעשרה ישראלים סובל מכאבי גב או מפרקים באופן כרוני


הפרעות שריר-שלד אחראיות ל-60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות (צילום: אתר panthermedia)
הפרעות שריר-שלד אחראיות ל-60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות (צילום: אתר panthermedia)

 

50 אחוז מכלל ההיעדרויות מעבודה הנמשכות 3 ימים ומעלה הן כתוצאה מכאבי גב, צוואר ומפרקים. 1 מ-10 ישראלים סובל מכאבים אלה באופן כרוני. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, שנערך ב-25 מדינות, בתוכן ישראל שתוצאותיו פורסמו היום (ג') במסגרת פורום "בריאות-כלכלה" בנושא הפרעות שריר- שלד. 

 

"הפרעות שריר-שלד", זה שם כולל למגוון רחב של מצבים אורטופדיים וראומטולוגיים כגון כאבי גב, נקעים בידיים ובצוואר או מחלות מפרקים. על פי ארגון הבריאות העולמי, הן מדורגות במקום הרביעי מבין המחלות השכיחות ביותר הפוגעות בנשים ובמקום התשיעי בין המחלות הפוגעות בגברים. הן מלוות בכאבים ומוגבלויות רבות, ובעלות השפעה על תפקודו של האדם בעבודה ובחייו הפרטיים.

 

על פי המחקר שנערך על ידי "מכון העבודה הבריטי" ומומן על ידי חברת התרופות אבוט, בישראל חיים לפחות 700,000 בני אדם עם כאבי שריר-שלד כרוניים. ההערכה היא שמספר הסובלים מהפרעות אלו, צפוי לעלות עוד יותר. עוד עולה מהמחקר כי הפרעות שריר-שלד אחראיות ל-60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות.

 

"על פי ארגון הבריאות העולמי 80% מהאוכלוסייה הבוגרת יושפעו מהפרעות שריר-שלד בשלב כלשהו בחייהם" מציין פרופ' יוסף ריבק, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד - משרד הבריאות.

 

פרופ' משה טישלר, יו"ר איגוד הראומטולוגים, טוען כי חולים רבים הסובלים מהפרעות שריר-שלד אינם מודעים להשלכות העתידיות של מחלתם או מופנים בשלב מאוחר מידי למומחה. "הדבר משפיע באופן ישיר על חומרת מחלתם וסיכויי ההחלמה ממנה. מצב זה מצריך טיפול מערכתי דחוף", הוא מוסיף.

 

מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי 32,612 ישראלים מקבלים קצבת נכות ממשלתית כתוצאה מהפרעות אלה. למרות ניסיונות השיקום רק 35% מהם חוזרים לעבודה. בנוסף, הפרעות אלו הן הסיבה השכיחה ביותר עבור פרישה מוקדמת בשל סיבות בריאותיות.

 

על פי הדו"ח, העלות השנתית הכוללת של הפרעות שריר-שלד בישראל, מוערכת בסך של 26 מיליארד ₪ - סכום השווה ל-4% מהתוצר הלאומי.

 

האם אנשים הסובלים מהפרעות שריר-שלד יכולים לחזור למעגל העבודה או לא להיפלט ממנו מלכתחילה? המחקר קובע באופן חד משמעי, כי לא רק שהם יכולים – כך צריך להיות. התמדה בעבודה לרוב מועילה להחלמתו הבריאותית והפסיכוסוציאלית, של חולה או פצוע יותר מאשר תקופות ארוכות של היעדרות.

 

"הגישה הרווחת בישראל היא כי יש צורך ב-100% כשירות על מנת לשוב לעבודה" אומר סטיבן באוון, מנכ"ל מכון העבודה הבריטי "המחקר דוחה גישה זו וטוען כי אם רופאי המשפחה היו מתבקשים לתת 'אישור כשירות' (המציין מה העובד עדיין מסוגל לבצע) במקום 'אישור מחלה', אז היה ברור יותר למעסיקים מה יכול העובד עדיין לעשות בעבודה. גישה זו נכנסת לשימוש בבריטניה, ויש לשקול את הכנסתה לשימוש גם בישראל".

 



http://www.kay.co.il/customers/site/fit_for_work/

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה