מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותרגישים לכאב? ייתכן שזה גנטי

רגישים לכאב? ייתכן שזה גנטי

מדענים מצאו גן שקובע את רגישותנו לכאב כרוני


לשונות בהופעת כאב כרוני בין אדם לאדם יש כנראה קשר לשונות בגנים (צילום: אתר panthermedia)
לשונות בהופעת כאב כרוני בין אדם לאדם יש כנראה קשר לשונות בגנים (צילום: אתר panthermedia)

 

סובלים מכאב כרוני? תלו את האשמה בגֶנים שלכם. קבוצת מדענים בין-לאומית בראשותו של פרופ' אריאל דרבסי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, הצליחו לזהות גן שקובע את רגישותם של אנשים לפתח כאב כרוני לאחר פגיעה עצבית. הגילוי מהווה פריצת דרך משמעותית שתאפשר פיתוח טיפולים טובים יותר נגד כאב וכן הבנה טובה יותר של הגורמים האחראים לכאב כרוני בבני אדם.

 

כאב כרוני הוא בעיה רפואית המשפיעה על כ-20% מהאוכלוסייה. במקרה של פציעה או ניתוח, חלק מהאנשים יסבלו לאחר מכן מכאב כרוני וחלק מהאנשים לא. המנגנונים הביולוגים האחראים להבדלים בין אנשים בחוויית הכאב, לא היו ידועים עד כה.

 

פרופ' דרבסי, בשיתוף אחד מחוקרי הכאב המובילים בעולם, פרופ' מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, זיהו שקיימת סבירות גבוהה שהגן האחראי לתחושת הכאב בעכברים נמצא באזור בתוך כרומוזום מס' 15.

 

בשלב הראשון, בעזרת גישות מתקדמות למיפוי גנים, החוקרים צמצמו את הטווח הרלוונטי להימצאותו של הגן לאזור הכולל כ-150 גנים בלבד מתוך כ-20,000 גנים הקיימים בגנום האדם. תוך שימוש בגישות ביו-אינפורמטיות וניתוח של ביטוי גנים בתאי עצב, הצליחו החוקרים לזהות את הקשר בין הגֶן Cacgn2 לתחושת הכאב הכרוני בעכברים. לאחר מכן, בחנו החוקרים את ההתנהגות והמאפיינים האלקטרו-פיזיולוגיים של עכברים שבהם הגן Cacgn2 אינו מתפקד ומצאו הוכחה חד משמעית לתפקידו של גן זה בהקשר של כאב כרוני.

 

בשלב הבא, בדקו החוקרים את הקשר של אותו הגן לתחושת הכאב הכרוני גם בבני אדם. במחקר שנעשה בקרב חולות סרטן שעברו כריתת שד, מצאו החוקרים כי חלק מהחולות מפתחות כאב כרוני הנמשך חצי שנה ויותר לאחר הניתוח, לעומת נשים אחרות שהכאב לאחר הניתוח חלף לאחר מספר שבועות. גם כאן נמצא כי הגן Cacgn2 אחראי במידה מסוימת על ההבדלים בכאב הכרוני בין הנשים. 

 

למרות שיש צורך במחקרים נוספים, התוצאות עד כה מעודדות. ''הממצאים מראים כי לשונות בהופעת כאב כרוני בין אדם לאדם יש כנראה קשר לשונות בגנים בין אדם לאדם'' מסביר פרופ' דרבסי ''הגילוי יוכל לספק תובנות לפיתוח טיפולים בכאב כרוני דרך מנגנונים שעד כה לא חשבו עליהם''.

 

עריכה: אלה הר-נוי

 

Genome Research, Published in Advance August 5, 2010

 

 

לכתבה באתר האוניברסיטה העברית 

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה