כמוני
קפה ובריאות – מה שחשוב לדעת
ירידה בסיכון למחלות לב, מניעת סוכרת וסרטן וגם הורדה במשקל, שיפור בבריאות העצמות והשפעות מיטיבות על מחלות נוירולוגיות – כל היתרונות הבריאותיים של הקפה, וגם: כמה כוסות קפה נחשבות לכמות בריאה ומתי שתיית קפה הופכת למוגזמת ומסוכנת?
קפה הוא אחד המשקאות הפופולאריים בימינו, משקה מעורר שרבים נזקקים לו כדי לצלוח את היום, אשר הושרש בתרבויות רבות – בין השאר גם במדינות המזרח התיכון. משקאות הקפה מעוררים בעיקר על רקע קפאין המצוי ברמות גבוהות יחסית בפולי הקפה שמשמשים להכנתם, לאחר שהם מעורבבים בנוזל חם או קר.
ההנחה הרווחת כי מקור הקפה במדינות אפריקה, ומשם עבר למדינות מוסלמיות עד המאה ה-15, ומהן לאירופה, תחילה דרך נמל ונציה, ומשם לעולם כולו. באתיופיה, שיש המזהים בה את מדינת המוצא לקפה, היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה – לפני שהחלו להפיק מהם משקאות.
תהליך הכנת משקה הקפה כולל את קלייתם של פולי הקפה ובהמשך טחינתם, גריסתם, חליטתם ו/או בישול הפולים עד לקבלת אבקה וערבובה במים ו/או בחלב. בסוף המאה ה-17 הוקמו באירופה בתי הקפה הראשונים, המשמשים עד היום אזורים להתכנסות חברתית. כיום המדינות המובילות בעולם בייצור קפה הן ברזיל, וייטנאם, קמבודיה, אתיופיה ואינדונזיה.
הקפאין בקפה הוא למעשה נוגד חמצון, והדגים במחקרים רבים את השפעתו על מערכת העצבים המרכזית, ויש אף מומחים המסווגים אותו כחומר פסיכואקטיבי שניתן לפתח כלפיו התמכרות – כזו המאופיינת בתלות בחומר, צורך הולך וגובר לקפאין וספציפית לקפה וכן בתסמונות גמילה למי שמבקשים להיגמל מההרגל.
בשנים האחרונות מתבהר כי בהבדל מחומרים פסיכואקטיבים אחרים שעלולים להיות מזיקים ביותר לבריאות ולחולל פגיעה משמעותית באיכות החיים ואף להעלות את הסיכון לתחלואה ותמותה, כמו סמים למיניהם, שתיית קפה מלווה דווקא ביתרונות לבריאות האדם. לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "בשתייה במידה של עד 4-3 כוסות ליום, קפה יכול להשתלב נהדר עם אורח חיים בריא".
ישראל היא מהמדינות הראשונות שבהן תועדו במחקרים יתרונותיו של הקפה לשיפור בריאות הלב וכלי הדם. בעשורים האחרונים מתפרסמות עבודות שמזהות בקפה גם תכונות של אריכות ימים. במחקר נרחב שמתבסס על נתוני מאגר נבדקים בריטי נרחב (UK Biobank) שממצאיו פורסמו באוגוסט 2018 בכתב העת JAMA Internal Medicine, התברר כי במעקב של מעל לעשר שנים – שתיית קפה מלווה בירידה בסיכון לתמותה, וזאת ניכר גם בקרב מי ששותים כמויות גבוהות של כוסות קפה ליום, וגם אם מדובר בקפה המכיל קפאין או נטול קפאין, קפה טחון או גרוס. בהשוואה למי שאינם שותים קפה, שתייה של עד כוס קפה אחד ליום הייתה מלווה בירידה של 6% בסיכון לתמותה, שתיית כוס קפה בממוצע ליום הובילה לירידה של 8% בסיכון לתמותה, שתייה של 2 עד 5 כוסות קפה ליום לוותה בירידה של 12% בסיכון לתמותה, שתיית 7-6 כוסות קפה בממוצע ליום לוותה בירידה של 16% בסיכון לתמותה וירידה של 8 כוסות קפה ומעלה ביום הייתה מלווה בירידה של 14% בסיכון לתמותה.
ספציפית עבור אנשים עם סוכרת סוג 2, חוקרים מיפן דיווחו באוקטובר 2020 בכתב העת BMJ Open Diabetes Research & Care כי במעקב של 5.3 שנים, שתיית קפה בקביעות מלווה באריכות ימים וירידה בסיכון לתמותה: שתייה של עד כוס קפה ליום מובילה לירידה של 12% בסיכון לתמותה מכל הסיבות, שתייה של כוס קפה בממוצע ליום מובילה לירידה של 19% בתמותה, ושתייה של שתי כוסות קפה ומעלה ליום מלווה בירידה של 41% בתמותה. השפעה זו מיוחסת במחקר בין השאר לנוגדי חמצון מסוג פוליפנולים המצויים בקפה, ובהם חומצה כלורוגנית, וכן לתכונות במרכיבי המשקה שמשפיעות על איזון רמות הסוכר בדם. תכולת נוגדי החמצון בקפה גם מהווה לפי מחקרים מקור להשפעות נוגדות תהליכי הזדקנות (אנטי אייג'ינג).
מאפיינים רבים של הקפה משפיעים על יתרונותיו הבריאותיים, ולדברי אורבך, "יש חשיבות לסוג פולי הקפה ולאופן הטחינה שלהם וגם לזמן הטחינה. קפה ששכב הרבה זמן על המדפים כמובן פחות יועיל לבריאות. אם שמים קפה בקופסא ושוכחים מתי הוא נטחן ומתי הוא נקנה, בחלוף הזמן הוא מאבד ממרכיביו הבריאים וכבר לא יהיה לו ערך תזונתי מועיל". צוות חוקרים בינלאומי דיווח במאי 2015 בכתב העת Molecular Psychiatry כי מצא שינויים גנטיים שיכולים להסביר הבדלים בין בני אדם בהשפעות המיטיבות של קפה על הבריאות.
הכתבה הבאה סוקרת היבטים בריאים הקשורים בקפה:
סוגים של קפה והשפעות בריאותיות
הכתבה מפרטת על היתרונות הבריאותיים של קפה:
ולסיום, מפרטת על סכנות בריאותיות אפשריות בקפה
מה מכיל הקפה?
קפה מכיל מעל לאלף חומרים פעילים, ובכללם מגוון של מרכיבים שעשויים לתרום לבריאות.
בכוס של קפה שחור יש כ-2.4 קלוריות בלבד, ולכן הוא אינו תורם לעלייה במשקל. תוספת סוכר וחלב לקפה מלווה בעלייה בכמות הקלוריות, ולפי הערכות כוס של קפה הפוך מכילה כ-150 קלוריות. בקפה כמות מועטה של חלבונים, לרוב עד 0.3 גרם חלבון במאה גרם, והוא אינו מהווה מקור טוב לחלבון מן הצומח. אמנם מספר מחקרים זיהו כמות גבוהה של כ-15% חלבונים בפולי קפה ירוקים גולמיים, אולם רוב החלבון אובד בתהליך הקלייה של הפולים וטחינתם או גריסתם לכדי אבקת הקפה.
קפה שחור נקי אינו מכיל פחמימות, שומנים וסיבים תזונתיים. ערך האינדקס הגליקמי של קפה שחור עומד על 50 יחידות, בהשוואה לערך של 100 הניתן לסוכר פשוט – כך שהוא אינו מעלה משמעותית את רמות הסוכר בדם, ובשתייה של עד 4-3 כוסות ליום גם הוכח כמונע סוכרת. ואולם יש לציין כי תוספת סוכר, חלב ושמנת לקפה מעלה את ערכו הגליקמי. משקאות אייס קפה עשויים להכיל כמות גבוהה של 14-7 כפיות סוכר לכוס, ולכן לחובבי המשקה מומלץ להכין אייס קפה ביתי ללא סוכר.
בקפה זוהו בין השאר מגוון ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, להם מיוחסות רבות מהמעלות הבריאותיות של המשקה, ובכללם:
- ויטמינים מסוג B ובעיקר חומצה פולית (ויטמין B9) בכמות של 4.7 מיקרוגרם.
- כולין – קפה מכיל תרכובות מסיסות במים מסוג כולין שבמחקרים מסוימים הודגמה השפעתן החיובית בין השאר על הורדת כולסטרול רע והגנה על הכבד.
- בקפה מספר נוגדי חמצון להם מיוחסים מירב יתרונותיו הבריאותיים, ובראש ובראשונה כמות הולמת של קפאין המהווה נוגד חמצון משמעותי. קפאין מצוי בקפה, תה, קקאו, שוקולד, משקאות קלים, משקאות אנרגיה ואף מהווה חומר פעיל בתרופות מסוימות. בספל קפה ניתן למצוא כמות של 50 עד 300 מ"ג קפאין, ולרוב 150-75 מ"ג קפאין לכוס – כמות המשתנה בהתאם לסוג הקפה ואופן ההכנה: בכוס של אספרסו בממוצע כ-125 מ"ג קפאין, ואילו באספרסו כפול כמות הקפאין עשויה להגיע לכ-300 מ"ג ואף מעבר לכך; בקפה מבושל (חלוט) 250-110 מ"ג קפאין בהתאם לגודל הכוס; בכוס של נס קפה 60-45 מ"ג קפאין; ואילו קפה נטול קפאין עדיין מכיל 20-2 מ"ג קפאין לכוס. בקפה גם תכולה מרשימה של נוגדי חמצון פוליפנולים. קפה עשיר גם בחומצה כלורוגנית (CGA) המצויה ברמות גבוהות בפולי הקפה הירוקים, והוכחה בהשפעתה על העלאת ספיגת הסוכר (גלוקוז) בשרירים והפחתה ברמות הסוכר בדם, הפחתת פעילות דלקתית והפחתת תנגודת לאינסולין.
- קפה מכיל גם מלנואידים (melanoidins) שהם פולימרים המכילים חנקן שנוצרים בתהליך הקלייה של הקפה, והם שנותנים לקפה את צבעו הכהה, ואף אחראים לצבע השחום של בשר צלוי ולחמים אפויים. מלנואידים מוכרים כמקור לנוגדי חמצון כאשר הם עוברים תהליכים מטבוליים במעי הגס שגורמים לשחרור נוגדי חמצון, והם מהווים גם מקור לחומצה כלורוגנית.
המלצות לשתיית קפה
ארגוני בריאות רבים התייחסו לכמות הקפה היומית המומלצת – על רקע פופולאריות המשקה והנטייה להתמכר אליו.
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) קובע כי 400 מ"ג קפאין ליום נחשב לכמות סבירה שאינה מלווה לרוב בהשפעות שליליות. כמות זו מצויה בכ-3-2 ספלי קפה. אולם יש לקחת בחשבון כי קיימת שונות ברמת הרגישות של אנשים לקפאין (קראו בתחתית הכתבה) וכן במהירות הפרשת הקפאין מהגוף.
לפי המלצות ארגון הלב האמריקאי (ה-AHA) בריאים יוכלו לשתות עד 5-4 כוסות קפה ליום בבטחה, ולנשים הרות ומניקות מומלץ להגביל את הצריכה עד 3-2 כוסות קפה ליום על רקע השפעה אפשרית על העובר. האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים (AAP) ממליץ לילדים להימנע משתיית קפה. האיגודים הרפואיים בארה"ב ממליצים למנוע שתיית קפאין עד גיל 12, ובגילי 18-12 להגביל את כמות הקפאין ל-100 מ"ג ליום, שמשתווים לכוס קפה אחת או שתי פחיות משקה קולה.
בחוברת המלצות לאורח חיים בריא שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2017 מומלץ שלא לשתות מעל לשתי כוסות קפה ליום, אך מדובר בהמלצה זהירה למדי.
לפי ההמלצות התזונתיות העדכניות של משרד הבריאות מדצמבר 2020 המבוססות על "קשת המזון" החדשה, מומלץ על צריכה 4-3 כוסות קפה ליום כדי להימנע מהתופעות שמאפיינות צריכת קפאין גבוהה מדי. ההמלצות מורות להגביל צריכת קפה בעיקר אצל ילדים, נשים הרות ואנשים הרגישים לקפאין וחולים כרוניים מסוימים. "חשוב לשים לב לכך שקפה יכול להכיל כמויות חלב גדולות ותוספת סוכר", נקבע בהמלצות.
בהמלצות עדכניות משנת 2021 למניעת מחלות לב וכלי דם של עמותת התזונאים והדיאטנים הקליניים בישראל – עמותת עתי"ד, נקבע כי שתיית עד ארבע כוסות קפה ליום (400-300 מ"ג קפאין ליום) אינה מזיקה ואף קשורה בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם. גם המלצות אלה מדגישות אוכלוסיות רגישות להשפעות קפה גם במינונים נמוכים יותר, בהם ילדים, נשים הרות וחולי לב. ההמלצות מדגישות כי "כמות הקפאין אינה אחידה במשקאות הקפה, ותלויה בסוג פולי הקפה ובתהליך ההפקה".
בישראל לא בוצעה בדיקה מקיפה לצריכת הקפה, אולם הישראלים ידועים כחובבי קפה, וכמות הקפה המיובאת לישראל עומדת על 2.7 ק"ג בממוצע לאדם ונחשבת לגבוהה בהשוואה למדינות המערב.
לדברי אורבך, "מקובל להניח כי כמות של 4-3 כוסות קפה ליום היא סבירה, וחשוב לשתות קפה עד שבע שעות לפני השינה, שכן יש אנשים שאצלם הקפאין מתפרק ומופרש באיטיות רבה יותר, ואצלם שתיית קפה מאוחרת עשויה להשפיע על עלייה בערנות בלילה. קפה הוא בעיקר משקה של בוקר, ובלילה ככלל מתאים יותר לשתות חליטות ללא קפאין. חשוב שכל אחד יכיר את ההשפעה של קפה על גופו".
בהמלצות לשתיית קפה – חשוב להימנע מתוספת סוכר במקרים של רגישות יתר, ובמידה ומשתמשים בתחליפי חלב – לוודא שהם אינם מכילים חומרים מייצבים ומתחלבים שעלולים להזיק לבריאות.
סוגים של קפה והשפעות בריאותיות
קיימים סוגים רבים של קפה המשתנים באיכותם הבריאותית. רוב המחקרים על יתרונות הקפה בוצעו על קפה שחור, ו"לא על קפה נמס, שעובר תהליכי עיבוד, ונחשב פחות איכותי ופחות עשיר במרכיבים בריאים", מדגישה אורבך.
משקאות קפה משתנים בהרכב נוגדי החמצון התורמים ליתרונותיהם הבריאותיים. במחקר השוואתי שבחן את רמות נוגדי החמצון בסוגים שונים של קפה, שממצאיו פורסמו במחקר מאיטליה שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Foods נמצא כי אספרסו מכיל את התכולה הגבוהה ביותר של מרכיבים פעילים בקפה שתורמים לבריאות המשקה, ובהמשך קפה נמס ואמריקנו – קפה אספרסו המהול במים חמים. כך, כמות הקפאין הממוצעת באספרסו עומדת על 331.6 מ"ג למאה מ"ל לעומת 124.1 מ"ג למאה מ"ל בקפה נמס ו-24.8 מ"ג למאה מ"ל באמריקנו; ובכמות החומצה הכלורוגנית ישנם פערים משמעותיים עוד יותר בין אספרסו (158.3 מ"ג למאה מ"ל) לאמריקנו (17.7 מ"ג למאה מ"ל).
מחקרים מוצאים גם הבדלים בכמות נוגדי החמצון בין פולי קפה שמקורם במדינות אחרות. כך, חוקרים מאוסטרליה ובריטניה דיווחו באוגוסט 2022 בכתב העת Molecules כי בקפה קולומביאני תכולת נוגדי החמצון הגבוהה ביותר, ובהמשך בקפה שמקורו מאתיופיה, אוסטרליה ופרו, בסדר יורד.
חוקרים מפולין דיווחו באפריל 2020 בכתב העת Antioxidants כי פולי קפה אורגניים מכילים כמות נמוכה יותר של נוגדי חמצון פלבנואידים, קפאין ונוגד חמצון מסוג קוורצטין השוואה לפולי קפה רגילים. לעומת זאת, כשנבחנה פעילות נוגדי החמצון בקפה – זו הייתה גבוהה יותר בקפה האורגני. כמות נוגדי החמצון הייתה הגבוהה ביותר במחקר בקפה שעבר קלייה בינונית, בהשוואה לקפה שעבר קלייה קלה או קלייה ממושכת.
אמריקנו – פחות נוגדי חמצון מאספרסו וקפה נמס (צילום: Shutterstock)
יתרונות בריאותיים של קפה
בריאות הלב וכלי הדם
בעבר הדעה הרווחת הייתה כי צריכה קבועה של משקאות קפה מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות, אולם בחלוף הזמן נמצא כי להיפך – שתיית קפה עשויה להגן על בריאות הלב.
לפי מטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2013 בכתב העת Circulation, בהשוואה למי שאינם נוהגים לשתות קפה, אלו השותים עד כוס וחצי קפה ביום מצויים בסיכון נמוך ב-11% לפתח מחלות לב וכלי דם, אלו השותים כ-3.5 כוסות קפה ליום מצויים בסיכון נמוך עוד יותר ב-15% לתחלואה קרדיו וסקולארית, ואולם שתיית קפה גבוהה יותר בכמות של 5 כוסות ליום כבר מלווה בירידה צנועה של כ-5% בלבד בסיכון למחלות לב וכלי דם. שתיית קפה נטול קפאין לא זוהתה במחקר כבעלת השפעה כלשהי על תחלואה לבבית. עוד בשנת 2009 מצא מחקר שבדי כי חולי לב ששותים קפה בקביעות נמצאים בסיכון נמוך יותר לתמותה לאחר התקפי לב.
מספר מנגנונים עשויים להסביר את המגמה המבורכת. חוקרים מדרום קוריאה מצאו באביב 2015 כי למי ששותים בקביעות קפה יש עורקים נקיים יותר שנוטים פחות להצטברות סידן ברמות עודפות – ייתכן שכתוצאה מתכולה עשירה של נוגדי חמצון. חוקרים מספרד דיווחו באביב 2021 כי שתיית קפה שחור לפני אימונים מזרזת את קצב שריפת השומנים בגוף, וזאת בעיקר בשעות אחר הצהריים, כפי הנראה עקב קצב גובר בשעות אלה של ייצור והפרשה של קטכולאמינים – מרכיבים האחראים על זירוז מטבוליזם השומנים בגוף.
מחקרים מדגימים השפעות ספציפיות של שתיית קפה על גורמי סיכון למחלות לב – שחלקן חיוביות, אך חלקן עשויות להיות שליליות.
מספר מחקרים מדגימים כי שתיית קפה בכמות שאינה גבוהה במיוחד מועילה לאיזון לחץ הדם. במחקר מברזיל שפורסם במארס 2017 בכתב העת Nutrients נמצא כי שתיית 3-1 כוסות קפה ליום מלווה בירידה של 55% בסיכון לערכים גבוהים של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
ממצאים סותרים ממחקרים מזהים השפעות משתנות של קפה על רמות הכולסטרול הרע LDL בדם. עם זאת, מחקרים חדשים מזהים שיפור אצל חובבי הקפה בלחץ הדם וירידה בנטייה ללחץ דם גבוה. במחקר מעקב מגרמניה שממצאיו פורסמו במארס 2023 בכתב העת Scientific Reports נמצא כי שתייה מרובה של קפה מלווה דווקא בעלייה ברמות הכולסטרול הרע, אם כי עדיין מובילה לירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.
חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא בראשות פרופ' מיכאל שכטר דיווחו עוד במאי 2011 בכתב העת American Journal of Cardiology כי שתיית קפה מסייעת למטופלים עם טרשת עורקים בהפחתה של הרובד הטרשתי, חיזוק שכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם ושיפור בזרימת הדם בגוף.
סוכרת והשמנה
קפה בצריכה מתונה טומן יתרונות במניעת סוכרת. מטה אנליזה של חוקרים משבדיה, שפורסמה ביוני 2018 בכתב העת Nutrition Reviews, מצאה כי אנשים שנוהגים לשתות כמות גבוהה של חמש כוסות קפה ליום או יותר מצויים בסיכון נמוך ב-29% לפתח סוכרת סוג 2, וכל כוס קפה נוספת ליום מורידה ב-6% נוספים את הסיכון למחלה, כשהתוצאות דומות גם בקפה נטול קפאין – מה שמרמז על כך שמרכיבים נוספים בקפה זולת קפאין אחראים ליתרון בריאותי זה. החוקרים מסבירים את הקשר בין השאר בתכולה של נוגדי חמצון נוספים מקבוצת הפוליפנולים, בהשפעות נוגדות דלקתיות של הקפה ואף בהשפעה של הקפה על שיפור הרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום. יש לציין כי בשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין הרכב המיקרוביום לנטייה להתפתחות סוכרת.
חוקרים מסינגפור דיווחו בדצמבר 2022 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition כי מצאו שנשים שעברו סוכרת היריון ושתו קפה בקביעות היו בסיכון נמוך יותר לפתח בהמשך חייהן סוכרת סוג 2, כאשר בהשוואה לאלו שאינן שותות קפה – שתייה של קפה פעם ביום לוותה בירידה של 9% בסיכון לסוכרת סוג 2, שתייה של 3-2 כוסות קפה הובילה לירידה של 17% בסיכון, ואילו שתייה של ארבע כוסות קפה ומעלה הייתה מלווה בירידה של 54% בסיכון לסוכרת.
על רקע הקשר ההדוק בין סוכרת להשמנה, מחקרים מזהים יתרונות של קפה גם בהורדת משקל עודף. מחקר נרחב מארה"ב, שפורסם בסתיו 2023 והתבסס על ניתוח משלושה מחקרי מעקב מקיפים, מצא כי שתיית קפה לא ממותק באופן יומיומי תורמת לירידה במשקל. נמצא כי שתיית כל כוס של קפה ליום ללא תוספת סוכר הייתה מלווה בירידה ממוצעת של 0.12 ק"ג במשקל כל ארבע שנים, וגם שתייה יומיומית של קפה נטול קפאין הובילה לאותה ההשפעה. הוספת חלב מוקצף או מלבינים למיניהם לקפה לא השפיעה באופן מובהק על שינויים במשקל הגוף של הנבדקים. עם זאת, הוספת כפית סוכר לקפה בשתייה יומיומית נטרלה את ההשפעה המיטיבה של המשקה על משקל הגוף, והייתה מלווה כעבור ארבע שנים בעלייה ממוצעת של 0.09 ק"ג למשקל.
החוקרים מונים מספר מנגנונים שיכולים להסביר את ההשפעה שזוהתה, ובהם הנחה מדעית שנתמכת במחקרים כי קפה משפיע לטובה על האצת שריפת אנרגיה-קלוריות כדי לייצר חום – תהליך המכונה במדע "השפעה תרמוגנית" (Thermogenic Effect), תהליך שמלווה בעלייה בהוצאה האנרגטית, ועשוי לתרום לירידה במשקל. כמו כן, יש ראיות מעבודות שונות כי קפה מדכא תחושות של רעב. חוקרים מגרמניה ואוסטריה דיווחו בספטמבר 2014 בכתב העת Food Research International כי מצאו ששתיית קפה בקביעות למשך ארבעה שבועות מלווה בעלייה בהפרשת הורמון סרוטונין וירידה בהפרשת ההורמון גרלין – שני מכניזמים הקשורים בעידוד תחושות שובע. בנוסף, קפה הודגם בהשפעתו על זירוז קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף, בין השאר הודות לנוגדי החמצון המצויים בו. ובנוסף, כחומר מעורר קפה משפר יכולות גופניות וכושר גופני, ובהשפעה זו גם עשוי לתרום בעקיפין על ירידה במשקל.
חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ואוניברסיטאות תל אביב וחיפה דיווחו במארס 2023 בכתב העת Childhood Obesity על בסיס מחקר מצומצם, כי שתיית קפה, על אף שאינה מומלצת במיוחד בקרב בני נוער, הייתה מלווה בקרב מתבגרים בירידה ברמות השומנים המצטברים בגוף ובמשך חצי שנה לוותה בירידה ממוצעת של 9.2% במדד ההשמנה BMI. במחקר זה גם תה ירוק הוביל לירידה מצומצמת יותר בהיקפה של 2.3% במשקל העודף.
קפה מכיל חומרים שמעודדים תחושת שובע ומשפיע על ירידה במשקל העודף (צילום: Shutterstock)
מניעה וטיפול בסרטן
שתיית קפה נקשרה במחקרים לירידה בסיכון לסרטן – קשר שמיוחס בעיקר לתכולה של חומרים ביואקטיביים בקפה המהווים נוגדי חמצון ובהם קפאין וחומרים נוספים.
מטה אנליזה של חוקרים מסין ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שפורסמה בספטמבר 2016 בכתב העת Scientific Reports, מצאה על בסיס ניתוח של 105 מחקרים פרוספקטיביים כי שתיית קפה מלווה בירידה של 54% בסיכון לסרטן הכבד, 31% בסיכון לסרטן חלל הפה והלוע, 27% בסיכון לסרטן רירית הרחם, 13% בסיכון לסרטן המעי הגס וירידה של 11% בסיכון לסרטן הערמונית ולסרטן העור מסוג מלנומה.
מטה אנליזה נרחבת של חוקרים מסין שפורסמה באפריל 2016 בכתב העת Oncotarget מצאה כי שתייה של ארבע כוסות קפה ליום לוותה בירידה של 7% בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. שתייה של מעל לחמש כוסות קפה ליום כבר לוותה בסיכון גבוה יותר לסרטן זה.
חוקרים ישראלים ואמריקאים דיווחו אף הם בשנת 2016 כי שתיית קפה מלווה בירידה של 26% בסיכון לסרטן המעי הגס, בהשוואה לאלו שאינם שותים קפה. גם שתיית קפה נטול קפאין לוותה בירידה של 18% לסרטן זה, כאשר תועדה עלייה בהשפעה המגנה של קפה מפני סרטן המעי: בהשוואה למי שאינם מורגלים בשתיית קפה, שתייה של 2-1 כוסות קפה ליום לוותה בירידה של 22% בסיכון לסרטן המעי הגס, שתייה של 2.5 כוסות קפה ליום הובילה לירידה של 41% בסיכון לסרטן זה, וכמויות גבוהות יותר משלוש כוסות קפה ליום ומעלה לוו בירידה של 54% בסיכון לסרטן המעי הגס.
באפריל 2021 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Annals of Palliative Medicine כי במסגרת מטה אנליזה, כי שתיית קפה מלווה בירידה של 5% בסיכון לסרטן השד, כאשר כל שתיית שתי כוסות קפה ליום קשורה בירידה של 2% בסיכון למחלה. סקירת מחקרים מאיטליה שפורסמה בסתיו 2013 קבעה כי שתיית קפה בקביעות מפחיתה כ-40% מהסיכון להתפתחות סרטן כבד ראשוני.
בריאות העצם
קפה זוהה בעבודות בהשפעתו המגנה על בריאות העצמות. מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Osteoporosis International מצאה כי שתיית קפה מלווה בירידה של 21% בסיכון לפתח דלדול עצם ואוסטאופורוזיס. המחקר גם מצא קשר בין שתיית קפה להפחתת הסיכון לשבר בעצמות צוואר הירך, כאשר ככל שכמות הקפה היומית גבוהה יותר – כך ההגנה על צוואר הירך מפני שברים טובה יותר. עם זאת, החוקרים לא מצליחים לספק הסבר משכנע לתופעה, ומנגד, יש עבודות שלא מוצאות קשר בין שתיית קפה לבריאות העצמות.
על מורכבות הקשר בין קפה לבריאות העצם מדווחים גם חוקרים מסין במחקר שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Frontiers in Endocrinology שמצא כי בקרב נשים בגילי 39-30 יש לשתיית קפה השפעה חיובית על שיפור בצפיפות עצמות עמוד השדרה, אולם אצל גברים בגילי 49-40 שתיית קפה פוגעת בצפיפות העצם בעמוד השדרה ומעלה את הסיכון לדלדול עצם.
השפעות על מצב הרוח
קפאין הוא בעל השפעה מעוררת ועשוי גם להיות ממכר – ולכן יש לאנשים נטייה לייחס לו השפעות על מצב הרוח – שחלקן מיטיבות עם הבריאות.
במארס 2016 נמצא במטה אנליזה של חוקרים מסין על בסיס מחקרים בהשתתפות מעל ל-330 אלף איש, כי שתיית קפה מלווה בירידה של 25% בנטייה להתפתחות דיכאון, וצריכת קפאין מלווה בירידה של 28% בסיכון לדיכאון. בעבודה נמצא כי כל כוס קפה נוספת ליום מלווה בירידה של 8% בנטייה לדיכאון.
בעוד שההשפעות של קפה וקפאין על דיכאון עדיין אינן ברורות, החוקרים מציעים כי השפעתו המיטיבה של קפה על מצב הרוח עשויה להיגרם כתוצאה משילוב החומרים הפעילים המצויים בו, ובעיקר מההשפעות נוגדות חמצון ודלקתיות של חומצה כלורוגנית, וכן מהשפעות של קפאין על פעילות המוליך העצבי דופמין במוח שנגרם מהשפעתו על קולטנים במערכת העצבים המרכזית מסוג A1/A2A ועל קולטני אדנוזין.
לעומת זאת, חוקרים מסין דיווחו במטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2024 בכתב העת Frontiers in Psychology כי שתיית קפאין גם קשורה בעלייה בנטייה לחרדות – בעיקר במינונים הגבוהים מ-400 מ"ג ליום, כלומר 4-3 כוסות קפה ליום. השפעה זו מיוחסת למנגנונים שמאפיינים קפאין המדכאים פעילותם של קולטנים מוחיים מסוימים, המובילים לעתים גם לתופעות לוואי נוספות כמו חסך בשינה חרף עייפות, דיכוי החדק המיני, כאבי ראש ופרכוסים. מחקרים בחיות הדגימו כי צריכת קפאין מתמשכת עשויה להחמיר תסמיני פוסט טראומה, אם כי לא תועדו עד כה ממצאים דומים בבני אדם.
ביוני 2024 מצאו חוקרים ישראלים מחיל הרפואה בצה"ל ואוניברסיטת אריאל בכתב העת Frontiers in Neuroscience כי שתיית קפה המכיל קפאין עשויה לשפר יכולות קוגניטיביות של חיילים, אולם בד בבד עלולה ליצור חסך בשעות שינה שעלול להיות מלווה בפגיעות תפקודיות.
רפואת העור
לשתייה מרובה של קפה עשויה להיות השפעה על יובש העור. אולם מעבר לכך, מחקרים הדגימו השפעות מיטיבות של קפה על העור. בסקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה בדצמבר 2018 בכתב העת JAMA Dermatology הוצגו עדויות כי שתיית קפה מפחיתה מהסיכון לרוזציאה – מחלה המלווה בהרחבת כלי הדם בפנים, אדמומיות, הסמקה ופצעונים דמויי אקנה. מחקר בנושא של צוות מסין ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב מצא כי אלו שאוהבים לשתות קפה בחמישון העליון נמצאים בסיכון נמוך ב-24% לרוזציאה בהשוואה לחמישון התחתון. החוקרים מניחים כי אחד ההסברים לתופעה הוא בהשפעה המצננת של קפה, שכן חום חיצוני מעלה את הסיכון לרוזציאה. בעבודה לא זוהתה השפעה מיטיבה דומה למוצרי מזון נוספים המכילים קפאין בכמויות קטנות יותר כמו תה ושוקולד, והחוקרים מעריכים כי הדבר מדגים את עליונות הקפה כמקור חשוב לקפאין שמיטיב עם העור.
מחקרים מדגימים כי קפאין המצוי בקפה גם עשוי לשמש מסנן כנגד חשיפה לקרינה רדיואקטיבית מסרטנת מהשמש ובעיקר קרני UVB, ויש חוקרים שאף קוראים להוסיפו למוצרים מסוג קרם הגנה כאמצעי נגד סרטן העור. חוקרים אמריקאים הדגימו ביולי 2011 בתאי מעבדה את יכולתו של קפאין לדכא פעילות ממארת בתאי עור המלווה בפגיעה במטען הגנטי (הדי.אנ.איי) של התא.
הפחתת דלקתיות
מרכיבי הקפה הופכים אותו אטרקטיבי גם כנגד מחלות כרוניות שמתאפיינות בפעילות דלקתית כרונית – ככל הנראה כתוצר של תכולת נוגדי החמצון במשקה.
באוקטובר 2012 הציגו חוקרים אמריקאים בכתב העת Journal of Functional Foods עדויות ממחקרים בחיות מעבדה שהדגימו כי שתיית קפה מלווה בירידה בסמני דלקתיות בדם, בהם החלבונים-ציטוקינים TNF אלפא, אינטרלוקין 1B ו-MCP-1 שחלקם מהווים יעד לתרופות ביולוגיות שפותחו כנגד מחלות כרוניות דלקתיות.
יש מחקרים שמדגימים תכונות של דיכוי פעילות דלקתית זיהומית בעקבות שתיית קפה. בנובמבר 2023 הדגימו חוקרים מטאיוואן בכתב העת Cell & Bioscience בתנאי מעבדה כי שתיית מתונה של קפה, גם כשהוא נטול קפאין, מפחיתה מהנטייה להידבק בנגיף מחולל מגפת הקורונה. החוקרים מצאו כי הקפה למעשה משבש את החיבור של חלבון בנגיף הקורונה לאנזים המהפך ACE2 ובכך למעשה הופך את הנגיף ללא פעיל.
בינואר 2017 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד כי קפה מדכא פעילות דלקתית הקשורה לגיל המבוגר, בין השאר בכלי הדם – וזו אחת הסיבות להשפעתו המיטיבה על הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם אצל מבוגרים.
עם זאת, הקשר בין קפה לדלקתיות מורכב ומתעתע, ובתנאים מסוימים קפה עלול דווקא לעורר פעילות דלקתית. כך, סקירה של חוקרים מאיטליה שפורסמה ביולי 2022 בכתב העת Autoimmunity Reviews מצאה כי קפה עשוי לשמש טריגר לדלקתיות מוגברת אצל מי שפיתחו דלקת מפרקים שגרונתית. עבודות מצאו כי השפעה זו מיוחסת לקפאין, ולא נצפתה בקפה נטול קפאין. יש גם עדויות על מאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית שעלולים לפתח התלקחויות כתוצאה משתיית קפה.
בריאות הכבד והכליות
קפה בשתייה מתונה הוכח בהשפעותיו הבריאותיות על שיפור תפקודי כבד. בחורף 2014 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ובית החולים הדסה, לצד חוקרים מאיטליה, כי שתייה של שלוש כוסות קפה ליום מפחיתה מהסיכון להתפתחות סיבוכים של כבד שומני כגון הצטלקות של הכבד. החוקרים מעריכים כי מקורו של ממצא זה דווקא אינו בתכולת הקפאין, אלא בנוגדי החמצון הפוליפנוליים בקפה, המצויים גם בפירות וירקות נוספים ובקקאו.
חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו בספטמבר 2022 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology כי שתיית קפה מובילה לירידה בנוקשות הכבד, שמשמעותה ירידה בנטייה לדלקתיות בכבד, ונמצא עוד כי לא ניתן לייחסה לקפאין, כיוון שאינה נצפית במשקאות אחרים המכילים קפאין, וככל הנראה השיפור בבריאות הכבד קשור במרכיבים אחרים בקפה.
שתיית קפה גם משפיעה לטובה על תפקוד הכליות. חוקרים אמריקאים פרסמו ביולי 2022 בכתב העת Kidney International Reports כי במעקב של שנתיים ולאחר נטרול משתנים מתערבים, לשותים קפה יש סיכון נמוך ב-11% לפתח מחלת כליות אקוטית. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס דיווחו במארס 2018 בכתב העת American Journal of Kidney Diseases כי שתיית כל כוס נוספת של קפה ליום מלווה בירידה של 3% בסיכון ל.
שיפור קשב וריכוז
חוקרים רבים מדגימים כיצד קפה עשוי להשפיע על שיפור יכולות קשב וריכוז. לתופעה זו מספר סיבות, לרבות השפעת הקפאין בקפה על גירוי מערכת העצבים המרכזית במוח, הפחתת שינה והפחתה בזרימת הדם בכלי הדם במוח. היות וגם תרופות ממריצות להפרעות קשב וריכוז גורמות להיצרות כלי דם מוחיים, מומחים מצביעים על הקפה כאמצעי להעצמת ההשפעה המיטיבה של תרופות אלה. עדויות אלה גם מתיישבות עם מחקרים שמזהים השפעה מועילה של קפאין בתה על שיפור יכולות קשב וריכוז.
חשוב לציין כי רוב הראיות הללו מתקבלות ממחקרים בחיות מעבדה, ואילו מחקרים בבני אדם לא מזהים ברובם קשר בין שתיית קפה לירידה בסיכון להפרעות קשב וריכוז. בסתיו 2017 הפריכו חוקרים מברזיל מיתוס ולא מצאו כי שתיית קפאין בהיריון משפיעה באופן כלשהו על הסיכון להפרעות קשב וריכוז אצל הילדים שייוולדו. כמו כן, אין כיום מחקרים שמצביעים על קפה כאמצעי תרופתי מועיל להפרעות קשב וריכוז.
שיפור מחלות נוירולוגיות
קפה הודגם במחקרים ביתרונותיו הבריאותיים למתמודדים עם מחלות נוירולוגיות. חוקרים מרומניה דיווחו באוקטובר 2022 בכתב העת International Journal of Molecular Sciences הציגו ראיות כי צריכה קבועה של קפאין מלווה בשיפור במצבם של מאובחנים עם פרקינסון, כאשר מינון של 200 מ"ג ליום למשך שישה שבועות לווה בשיפור תסמינים מוטוריים והאטת התקדמות המחלה.
חוקרים מסין דיווחו בספטמבר 2024 בכתב העת Scientific Reports על בסיס נתוני מחקר מעקב בריטי נרחב (מחקר Biobank) כי מטופלים עם יתר לחץ דם ששותים כוס קפה ליום נמצאים בסיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה בהשוואה לאלו שאינם שותים קפה, אך גם בהשוואה לאלו ששותים כמות גבוהה יותר של קפה. שתיית חצי כוס עד כוס קפה ליום הייתה מלווה בירידה של 27% בסיכון לדמנציה בהשוואה לשתייה של שש כוסות קפה ליום ומעלה.
יש לציין כי מחקרים בשנים האחרונות מפריכים מיתוס כי קפה קשור בהכרח בעלייה בסיכון לכאבי ראש, ולמרות שאצל הרגישים לקפאין עשוייים להתפתח כאבי ראש לאחר שתיית קרפה, הרי שככלל מחקרים מדגימים את יתרונותיו כנגד כאבי ראש על רקע השפעתו על האצת זרימת הדם במוח, וכיום יש תרופות לכאבי ראש המכילות קפאין, חלקן אף משווקות ללא מרשם רופא.
יחד עם זאת, חוקרים מסין ומאוניברסיטת הרווארד בארה"ב דיווחו בספטמבר 2020 כי חרף ההנחה כי קפה עשוי להגן מפני טרשת נפוצה – מחקר שבוצע בנושא לא זיהה עדויות לתופעה זו.
קפה ושיפור הכושר הגופני
קפאין הוכח כחומר פעיל המסייע לשיפור כישורים ספורטיביים, בין השאר על רקע ההשפעה המעוררת והשפעה על תהליכים ביולוגים נוספים בגוף, ועל כן יש מומחים הממליצים לשתות קפה לפני פעילות גופנית נמרצת.
בסקירה בנושא של חוקרים אמריקאים מיוני 2016 נקבע כי שתיית קפה המכיל קפאין בכמות של 8-3 מ"ג קפאין לכל קילוגרם משקל גוף מובילה לשיפור של 24.2% בסיבולת הממוצעת בעת פעילות גופנית, וזאת כאשר כמות הקפאין בכוס קפה עומדת לרוב על 75 מ"ג עד 150 מ"ג, ומשתנה בהתאם לסוג הקפה ואופן ההכנה.
מעבר להשפעתו המעוררת, באביב 2021 דיווחו חוקרים ספרד כי מצאו שקפה שחור לפני אימון מסייע גם לשפר את קצב שריפת השומנים בגוף. נמצא כי צריכה של קפאין 30 דקות לפני אימון מובילה לעלייה בקצב שריפת השומנים, ללא קשר לשעה בה מבוצעת הפעילות הגופנית. עוד התברר כי כשהאימון בוצע אחר הצהריים, השפעות הקפה היו גבוהות יותר בעלייה של 29% בקצב שריפת השומנים, לעומת עלייה של 10.7% בממוצע כשהאימון בוצע בבוקר. מחקרים נוספים מצאו כי קפאין משפר את הכושר הגופני על ידי האצת תהליכים חמצוניים בשרירי הגוף והגברת זרימת אוויר בריאות, לצד פעילות נוגדת חמצון ברקמות גוף אחרות.
על רקע העדויות סביב יתרונות הקפאין בשיפור ביצועים ספורטיביים משווקים בשנים האחרונות תוספי תזונה לספורטאים המכילים קפאין. בנייר עמדה של החברה הבינלאומית לתזונה בספורט (ISSN) מינואר 2021 נקבע כי ההשפעה החזקה ביותר של קפאין בהיבט של כושר גופני היא על פעילות אירובית המלווה בשיפור סיבולת לב-ריאה, כפי שמתבצעת בין השאר בהליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה. כמו כן קיימות השפעות מיטיבות מצומצמות יותר על הפעילות האנאירובית, המשתמשת במאגרי גליקוגן כמקור לאנרגיה לשרירי הגוף.
סכנות בריאותיות אפשריות בקפה
לצד יתרונות הקפה, המשקה גם מלווה בסיכונים וסיבוכים בריאותיים מסוימים שמומלץ להכיר. רבים מהסיכונים מופיעים בצריכה עודפת של קפאין. לדברי אורבך, "חשוב לדעת כמה כמות קפאין מכילה כוס קפה שאנו שותים. אם נעשה שימוש בשתי קפסולות קפה לאספרסו כפול – כמות הקפאין כפולה, וצריך להתייחס לכך כדי להימנע מצריכה עודפת. כמו כל מרכיב מזון – כמות גבוה מדי עלולה להיות מזיקה, וחשוב שלא להגזים". אורבך מציינת כי "בחישוב כמות הקפאין היומית, כדאי לדעת שגם קפה נטול קפאין אמנם עבר תהליך של הוצאת מרבית הקפאין מאבקת הקפה, אך עדיין מכיל כמות נמוכה של קפאין בכל כוס קפה, ולמי שמפתחים רגישות לקפאין מומלץ להימנע גם ממנו ולשקול שתייה של משקאות חמים אחרים".
- הרעלת קפאין
צריכה גבוהה של קפאין, שעשויה להתבטא בשתיית קפה מעבר מעבר לכמות המומלצת על ידי ארגוני בריאות, עלולה להוביל להרעלת קפאין המתבטאת בתסמינים אופייניים, ובהם חוסר מנוחה, חרדה, סחרחורות, כאב בטן, נדודי שינה (אינסומניה), דופק לב מואץ ורעד. מקובל לקבוע כי כמות של מעל למאה כוסות קפה ליום (23.7 ליטר קפה) נחשבת מסכנת חיים. במאי 2018 דיווחו חוקרים מאיטליה בכתב העת Nutrients כי מצאו תיעוד ל-92 מקרי תמותה שהיו קשורים לצריכת קפאין גבוהה, בעיקר בקרב ילדים, מטופלים פסיכיאטריים ואתלטים, כשרוב המקרים לא אפיינו שתיית קפה גבוהה, אלא נטילה גבוהה של תרופות המכילות קפאין.
- התמכרות לקפה
השפעות הקפאין המשרות ערנות, רוגע והנאה, הופכות אותו לחומר פעיל שעשוי להוביל להתמכרות המאופיינת בסבילות – הצורך לצרוך כמות גבוהה יותר של קפאין עם הזמן כדי להרגיש טוב וכן תסמיני גמילה בעת הפסקת צריכת קפאין, ובעיקר כאבי ראש, עייפות, רוגז ואף חרדות. מקור התופעה מיוחס בין השאר לתכונתו של הקפאין כחוסם קולטני אדנוזין באופן שמוביל לרמות גבוהות של מוליכים עצביים במוח מסוג דופמין ונוראפינפרין המשרים תחושת עונג. התמכרות לקפאין המכונה בעגה הרפואית 'הפרעת שימוש בקפאין' (Caffeine Use Disorder) עדיין אינה מסווגת בספר האבחנות הפסיכיאטריות ה-DSM במהדורה החמישית, כיוון שנכון להיום לא ניתן להעריך את חשיבותה הקלינית של התסמונת. מחקרים מעריכים כי עם התופעה מתמודדים היקף נרחב של כ-9% מהאוכלוסייה הבוגרת.
- יתר לחץ דם ואובדן מסת עצם
לצד ההשפעות המיטיבות של שתיית קפה במידה על ירידה בסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית ושיפור בריאות העצם, שתיית כמות מופרזת של קפה ביום עשויה להשפיע לרעה על עלייה בלחץ הדם ומעלה את הסיכון לסיבוכים לבביים וכן מלווה באובדן מסת עצם. באוגוסט 2024 דיווחו חוקרים מהודו בכנס מדעי, כי בקבוצה של 92 בוגרים בגילי 45-18, חמישית (19.6%) צרכו יותר מ-400 מ"ג קפאין ליום, שמתורגם ליותר מארבע כוסות קפה, 10 פחיות סודה או שתי משקאות אנרגיה ליום, ונבדקים אלו היו חשופים יותר לפגיעה במערכת העצבים האוטונומית שלוותה בעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם.
- קפה והכליות
שתיית קפה במידה איננה צפויה להזיק לכליות, אולם לאנשים עם פגיעה כלייתית או סיכון להפרעות בתפקוד הכליות, כמו סוכרתיים – שתייה של ארבע כוסות קפה ויותר עשויה להעלות את רמות האשלגן בדם לרמות המסכנות את תפקוד הכליות, זאת מאחר וכמות האשלגן בכוס קפה אחת נאמדת בכ-116 מ"ג. לפי עמדת איגוד הכליות הלאומי בארה"ב (NKF), גם המרכיבים שאנשים נוטים להוסיף לקפה עשויים להחמיר את הסיכון לחשיפה עודפת של אשלגן, וכך קפה לאטה עשוי להכיל כמות של כ-328 מ"ג אשלגן לכוס. גם הוספת שמנת מתוקה לקפה מלווה בעלייה ברמות מינרלים שעשויים להשפיע לרעה על תפקוד הכליות.
- רגישות לקפאין
אנשים עם רגישות לקפאין מרגישים עלייה בהפרשת הורמון הלחץ אדרנלין בעת שתיית קפה, ועשויים לפתח תסמינים אופייניים, לרבות כאבי ראש, מעי רגיז ובחילות, חוסר ריכוז ונדודי שינה. התופעה עשויה להתפתח בגיל המבוגר כתוצאה מפגיעה ברמות האנזימים המפרקים קפאין בגוף. מבוגרים גם נוטים יותר לביטוי של נדודי שינה כתוצאה מצריכת קפאין. רגישות לקפה עם חלב עשויה לנבוע גם מרגישות ללקטוז. במחקר מאוסטרליה שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת Scientific Reports נמצאה מוטציה גנטית שגורמת לרגישות לטעם מר של קפה, והתברר כי דווקא אלו שתופסים קפה כמר נוטים לשתות קפה בכמויות גבוהות יותר.
זהירות: לרגישים לקפאין מומלץ להתמצא בכמות הקפאין בקפה. אספרסו כפול מכיל כמות כפולה (צילום: Shutterstock)
- אלרגיה לקפה
קפה מכיל כמות מסוימת של היסטמינים – מרכיבים שמעוררים את מערכת החיסון, כאשר מחקרים זיהו היסטמינים בפולי קפה ירוקים וקלויים ובמשקאות קפה. חשיפה להיסטמינים עשויה להוביל לביטוי של תגובות אלרגיות, לרבות פריחות, קוצר נשימה, דופק לב מהיר, כאבי בטן ועוד. מחקרים מתעדים מקרים של אלרגיה לקפה בעיקר בקרב עובדי מפעלים לייצור קפה. בינואר 2015 דיווחו חוקרים מיפן על מקרה נדיר של בת 27 שפיתחה שוק אנפילקטי מסכן חיים בתגובה לשתיית קפה, ואובחנה עם אלרגיה לקפאין. במקרים רבים אלרגיה לקפה היא למעשה תגובה אלרגית למרכיבים מסוימים שמוספים לקפה, כמו חלב.
- נדודי שינה
אחת ההשפעות המוכרות של קפאין היא בשיבוש מנגנון השינה, בעיקר בצריכה עודפת, והתפתחות נדודי שינה (אינסומניה), אשר עלולים להשפיע על פגיעה בעירנות ביום למחרת במעין 'מעגל קסמים'. במטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה ובריטניה, שפורסמה ביוני 2023 בככתב העת Sleep Medicine Reviews, נמצא כי צריכת קפאין משפיעה באופן כללי על ירידה של 45 דקות במשך השינה בלילה וצמצום של 7% ב'יעילות השינה'. צריכת קפאין גם לוותה בעלייה של 1.7% במשך השינה הקלה בלילה ובירידה של 1.4% במשך השינה העמוקה, באופן שמצביע על פגיעה באיכות השינה. החוקרים ממליצים כי כדי להימנע מהשפעות הקפאין על שינה, יש לשתות קפה עד 8.8 שעות לפני השינה וליטול תוספי תזונה המכילים קפאין לפני אימונים לפחות 13.2 שעות לפני השינה.
- כוויות
לאור הפופולאריות של קפה – הפסקות קפה מלוות בסיכון לתאונות וכוויות. חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי רמב"ם דיווחו בספטמבר 2021 בכתב העת Burns כי מצאו נטייה לפגיעות ילדים מכוויות של קפה שנשפך בבית, שמובילות לפנייה לחדרי מיון בעיקר בסופי שבוע וסביב עונות מעבר.
- שילובים בעייתיים עם תרופות
מעל ל-50 תרופות בעייתיות בשילוב עם קפה, והעיקריות שבהן כוללות אפדרין המשמש בין השאר כטיפול קצר טווח לתסמיני אסתמה ולעתים גם בדלקת סמפונות כרונית, נרקולפסיה והשמנה חולנית, אשר עלול להוביל עם קפה ל'המרצת יתר'; נוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי MAO שעשויים גם הם לגרום עם קפה להשפעה ממריצה; נוגדי דיכאון טריציקליים שעשויים להיקשר למולקולות טאנינים, באופן שפוגע בהשפעתם; התרופה פנוברביטל המשמשת להשראת שינה ומניעת פרכוסים שהשפעתה הביולוגית הפוכה לקפה ועשויה להיפגע בשתיית קפה; התרופה אלנדרונט (פוסלן, מקסיבון, אלנדרונט טבע) ממשפחת הביספוספונטים לטיפול בדלדול עצם ואוסטיאופורוזיס, שקפה מפחית עד לשיעור של 60% את קצב מטבוליזם התרופה בגוף; וכן תרופות שהשילוב איתן עלול לגרום להרעלת קפאין, בהן תרופות אנטיביוטיות מסוימות, תרופות המכילות אסטרוגן, התרופה להורדת לחץ דם והפרעות בקצב הלב ורפמיל, סימטידין (טגמט) לריפוי כיבים בקיבה ובתריסריון, התרופות דיפלוקן וטרבינאפין (למיסיל) נגד פטריות וכן התרופה דיסולפיראם המשמשת לגמילה מאלכוהוליזם.
עוד על שילובים בעייתיים של קפה ותרופות
מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית
עדכון אחרון: דצמבר 2024