סרטן השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים ואחת מכל שמונה תחלה בו. חלק מרכזי בטיפול במחלה הוא ניתוח לכריתה מלאה או חלקית של השד. לאחר מכן לרוב קיימת האפשרות של שחזור שד. במהלך הניתוח מסירים לעיתים גם את הפטמה והעטרה וקיימות גם אפשרויות לשחזור שלהן - בין היתר בשיטות של שחזור העטרה מעור הגוף וצביעה שלה, קעקוע של עטרה ופטמה או הדבקת פטמה ועטרה מסיליקון.

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים לאחר ניתוח בוחרות לקעקע את השד בציור אופטימי במקום ללכת רק על אפשרויות השחזור המסורתיות. פרחים, בנות ים, כוכבים, עיטורים משוגעים ואינספור אפשרויות נוספות, בהתאם להעדפה והמסע האישי שעשו. חלקן עושות קעקוע במקום השד שנכרת ללא שחזור שד כלל וחלקן מקעקעות על שחזור שד. הציורים הופכים את הצלקת מתזכורת מדכאת למה שאבד למקור כוח, שחרור והתחדשות.  

יפעת בת 45, וטרינרית, נשואה ואם לחמישה מהגליל התחתון, קעקעה ציור של בת ים על השד המשוחזר, במקום פטמה ועטרה.

(קעקעה וצילמה: נעמה בר יוסף)

יפעת גילתה את הסרטן בבדיקת ממוגרפיה ונאלצה לעבור כריתה של השד. "השמיים נופלים עלייך כשזה קורה", היא מספרת,  "אני הנקתי חמישה ילדים והיה לי קשה לקבל את העובדה שהדבר הזה שנתן חיים עכשיו מסכן את החיים שלי".

בתהליך השחזור של יפעת, הוכנס שתל סיליקון גם לשד הבריא כדי ליצור מראה יותר סימטרי והיא הופנתה לשחזור פטמה, דבר שבסופו של דבר לא קרה. "בשלב הראשון את רק רוצה שזה יהיה כמו שהיה אבל זה לא יקרה ולא יהיה אותו הדבר", היא מסבירה, "תקופה מסוימת השתמשתי בפטמות הסיליקון של מיכל קולט, עד שהבנתי בהדרגה מה קורה איתי, מה מתאים לי ומה גורם לי להרגיש הכי בנוח והגעתי לקעקע אצל נעמה".

רק אחרי הקעקוע, מספרת יפעת, היא הסכימה להוריד חזייה. ליפעת מקועקעת בת ים על החזה, קעקוע שהוא גם סמל לעוצמה וגם מתיישב עם השחייה ואורח החיים הנוכחי שלה. "עכשיו אני מרגישה מעולה, מבינה שמה שהיה לא יהיה, זה מת ועכשיו יש משהו אחר. זה לא ציצי אלא יותר מדליה קטנה. עכשיו אני גאה בזה, נהנית להסתכל בזה, מראה את זה, עפה על זה".

מהי העצה הכי טובה שלך למישהי שעוברת את התהליך עכשיו?

"הייתי ממליצה לנשים לא לקפוץ מיד לשחזור פטמה, אלא לחכות בסבלנות, אולי בשלב הראשון להשתמש בפטמות של מיכל (קולט) בזמן שהן עוברות תהליך, ומחליטות מה מתאים להן".

זאנה, מורה ליוגה בת 54 עברה כריתת שד לפני חמש שנים וקעקעה פרח ישירות על הצלקת, ללא שחזור שד. ביום יום היא משתמשת בפרוטזת סיליקון.

"זאת הייתה מכה קשה, לראות את עצמי ללא שד", היא מספרת, "הניתוח היה עמוק ובאזור שלו נפער חור. זה פוגע בנשיות". זאנה התחילה בתהליך של שחזור השד אבל התחרטה בהשפעת בן זוגה אז, שחשש מסיבוכים. "השחזור שלי אמור היה להיות די מסובך כי אני רזה מאוד ולא היה מהיכן לקחת עור", היא אומרת, "ובנוסף, ראיתי שחזורים ולא חשבתי שהם יפים, בלי חזייה זה לא נראה טוב. אחרי שעשיתי קעקוע נרגעתי מאוד והתחלתי להסתכל על הגוף שלי אחרת".

(צילום: אלינור הררי)

מהי העצה הכי טובה שלך למישהי שעוברת את התהליך עכשיו?

"זה אינדיווידואלי מאוד. אם יש משפחה, ילדים ובן זוג תומך ואת מאה אחוז בטוחה שיישאר שם למרות הכל – אני ממליצה לעשות קעקוע ללא שחזור, כי בשחזור יש סיכונים. במקרה אחר הייתי ממליצה על שחזור ועליו קעקוע. החיסרון של הפרוטזה הוא עם בגד ים, פחות נוח עם שמלות פתוחות ומחשוף, תמיד יש אי נעימות, צריכה לבדוק, להיזהר, לשים לב שזה נראה נורמאלי, בכל מקרה מדובר בגוף זר על הגוף שלך וזה לא כל כך נעים".

איילת, בת 55 ממושב גן הדרום, נשואה ואם לשניים, רקדנית ריקודי בטן בלהקת נשים וגם תופרת בגדי פסטיבלים, עשתה קעקוע של פרחים על שחזור שד - במקום שחזור עטרה ופטמה.

בשנת 2012 גילתה איילת את הסרטן עברה כריתה ושחזור. על אף שהגידול היה בשד ימין בלבד היא בחרה לכרות את שני הצדדים "גם כדי להוריד את הסיכון, וגם כי זה ממילא לא נראה אותו הדבר בשני הצדדים לאחר שחזור של אחד מהם", היא אומרת.

שנה לאחר השחזור היא החליטה לקעקע שני פרחים, אחד במקום כל עטרה ופטמה שלא שוחזרו. "החלטתי שאם אני כבר נמצאת במצב הזה, אעשה מה שבא לי, משהו מגניב ולא שגרתי", היא משחזרת. התוצאה היתה יפהפייה אלא שאחד הצדדים הזדהם, הפצע נפתח והיא נדרשה לתהליך ארוך של שיקום במהלכו עברה שני ניתוחים נוספים. בדיעבד היא מספרת כי אף שהרופא אישר לה לבצע את הקעקוע, בצד שהזדהם היה פתח קטן שדרכו נכנס, כפי הנראה, הצבע, מה שגרם להסתבכות.

בסופו של תהליך שיקום ושחזור שד חדש, היא קעקעה שוב את השד שהחלים - אך לא באזור הצלקת שנפתחה, אלא סביבה.

(צילום עצמי)

יתרונות וסיכונים

ככלל, תהליך השחזור הינו מבורך ויש קונצנזוס על כך שרווחתן של נשים שהשלימו אותו בצורה זו או אחרת, גדולה יותר. במחקר שנערך במחלקת כירורגיה פלסטית ברמב"ם למשל, על-ידי ד"ר יעלה בן נפתלי, ד"ר אורי דואק ופרופ' יהודה אולמן ובשיתוף המקעקעת הרפואית ענת גתי, נמצא כי נשים ששחזרו עטרה ופטמה, הביעו שביעות רבה יותר ביחס לדימוי הגוף שלהן, מצב הרוח ורמת החשק המיני. "השיפור הורגש בכל פרמטר שנבדק" מציינת ד"ר בן נפתלי.

גם ד"ר יואב ברנע, מומחה לכירורגיה פלסטית ומנהל היחידה לשחזור שד במרכז הרפואי תל אביב איכילוב ממליץ בחום על השלמת השחזור, בין אם בשיטה המסורתית של עטרה ופטמה ובין אם בהוספת ציור.

עם זאת, חשוב לדעת כי קעקוע על שד שלאחר ניתוח הוא מורכב יותר: "העור עדין יותר ויושב על שתל, גוף זר, וזה דורש התייחסות מיוחדת, בעיקר במקרים בו האזור הוקרן", אומר ד"ר ברנע, "לפגיעה בו יש משמעות דרמטית".

"צריך לדעת לאיזה עומק לרדת עם הקעקוע, מאילו אזורים להימנע, מה הזמן שצריך להמתין מהניתוח ומההקרנות. בנוסף, חשוב לשים לב לאיכות החומרים, הציוד, לרמת הניקיון, ולעקוב אחרי תגובת הגוף אחרי הפעולה הראשונה. אצל חלק מהמנותחות שעוברות שחזור שד העור מאוד דק ומקרים כאלו יכולים להסתבך, בוודאי אצל מקעקעים ללא ניסיון בסביבת עבודה כה בעייתית".

ד"ר ברנע ממליץ על פנייה למקעקעים רפואיים שעובדים עם רופאים ומומלצים על ידם. עם זאת, חשוב לדעת כי בישראל אין הכשרה, הסמכה או פיקוח של משרד הבריאות בנושא, ואת הניסיון בקעקועים על צלקות ואחרי ניתוחים, צוברים המקעקעים בעצמם. גם הקשר עם רופאים רלוונטיים נתון לשיקול דעתם בלבד.

בתגובה לפניית 'כמוני' בנושא, נמסר מדוברות המשרד כי "משרד הבריאות בוחן את נושא הקעקועים אל מול תהליך ההסדרה במדינות אירופה. ההסדרה תכלול את איכות ובטיחות הצבעים והכשרת אנשי מקצוע".

בסטודיו עם אמניות הקעקועים

כאמור, בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בוחרות לקעקע את אזור הניתוח, לחגוג את האזור הפגוע בצבעוניות וביופי, במקום להסתיר אותו. המקעקעת נעמה בר יוסף מספרת שבתחילת דרכה לפני כעשר שנים, קעקוע על צלקת של ניתוח שד היה נדיר למדי, אבל בשנים האחרות היא מקעקעת עשרות כאלה בשנה, כאשר רוב הנשים עושות זאת על שד משוחזר (חלקן בנוסף לשחזור של פטמה ועטרה) ומיעוטן לאחר הניתוח וללא שחזור של השד כלל.

לדבריה, השינוי נעוץ בכך שנשים רבות חשו שהניסיון לשחזר בדיוק את מה שהיה כשל, ושאם הן לא יכולות להחזיר לעצמן את המקור, לפחות יחליטו על מה שיהיה. "המחלה זה משהו שאף אחת לא היתה בוחרת בו אבל ברגע שאישה הולכת על קעקוע היא מחליטה מה יהיה בו", היא מסבירה. "הבחירות במהלך המחלה, מועטות מאוד, אין קבלת החלטה שהיא נטו של המטופלת, ופתאום בתהליך ההחלמה, יש בחירה".

"ברמה האישית הנפשית, ברגע שנפרדים ממה שהיה ועושים משהו חדש, זה מתניע תהליך מדהים", היא מוסיפה, "היתה אצלי אישה שנהגה לישון עם חזייה כי הייתה נבוכה מהצלקת, אפילו מבן זוגה היא התביישה. אחרי הקעקוע אמרה לי 'אני מתה להתפשט בכל מקום'. עד כדי כך. המקום של הקעקוע פותח ומאפשר, ומרחיק את המחלה כי מסתכלים על הציור".

מה את מנסה ליצור מבחינת נראות?

"למעט במקרים בהם אני מקעקעת שחזור של עטרה ופטמה, אני לא מנסה לייצר סימטריה אלא תנועה ונשיות".

(קעקעה וצילמה: נעמה בר יוסף)

הציור מסתיר צלקות בולטות?

"זה לא יסתיר במרקם אבל יסתיר בנראות. ברגע שאני עובדת עם גוונים אני משטה את העין".

כמה זמן אורך תהליך העבודה?

"צד יכול לקחת בממוצע בין שעתיים לשלוש כולל התכנון. התכנון לוקח חלק משמעותי מהזמן. הדיקור עצמו בין שעה וחצי לשעתיים ומשתנה מדוגמה לדוגמה. למי שעושה משהו עדין רק כדי לכסות את אזור הפטמה יכול לקחת גם חצי שעה".

מהו טווח המחירים?

"תלוי מאוד בדוגמה. אני לוקחת חצי מחיר על זה ממה שלוקחת על קעקוע רגיל. הטווח נע בין 500 ל-2000  ₪, אם עשיתי את שני הצדדים וצלקת גב (משם לעיתים נלקח עור לשחזור- נ.ר.ו). הרבה פעמים קופות חולים מחזירות על שחזור עטרה".

כמה זמן לאחר שמסתיימת הפרוצדורה הרפואית ניתן לעשות את הקעקוע?

"מומלץ לחכות בסביבות שנה וחצי אפילו שנתיים אלא אם ההחלמה של העור היא מאוד מהירה. אני יודעת איך עור נראה כשהוא מחלים. מה שיותר בעייתי עבור מקעקעת הוא עור שעבר הקרנות ולא תמיד חוזר להיות אלסטי כמו שהיה קודם. עם זאת, אין בעיה עם צלקות או עם עור שנלקח ממקומות אחרים".

האם יש מגבלות בציור שמתבצע על צלקת או ניתוח?

"הדעות חלוקות בנושא. יש רופאים שטוענים שזה משנה תוצאות אמ אר איי. אני נמנעת לעבוד עם צבעים שבגוון עצמו יש מתכת שהיא יותר כבדה ואלרגנית כמו בצבע האדום למשל. אם אני עובדת עם אישה שאני יודעת שתצטרך אם אר איי, אשתדל להימנע מהצבע הזה. בגדול, אין אג'נדה רפואית חד משמעית בעניין הזה ותגובת הגוף היא מאוד סובייקטיבית: יש אנשים שיש להם פרפר קטן משנות התשעים ופתאום באם אר איי שורף להם ויש כאלה שאין להם בעיה עם חליפה שלמה על כל הגוף".

האם קעקוע על שד משוחזר או על צלקת דורש טכניקה שונה?

"בקעקוע על צלקת צריך להתחשב במרקם העור. לפעמים הצלקת דורשת שינוי באורך המחט. עובי העור משתנה ממקום למקום ולכן צריך לדעת כיצד לקעקע על צלקות. בנוסף, יש צלקות שבהן הצבע עשוי להתפשט וצריך להיזהר בזמן העשייה".

איך את ממליצה לבחור את הציור?

"הרבה נשים שמגיעות אליי, לא היה להן קעקוע מעולם. להן אני אומרת 'תתחילי עם משהו קטן ותראי איך את חיה עם זה, האם זה משמח אותך?', לאלו שכבר יש קעקוע זאת הזדמנות לדייק את עצמנו – קעקוע זה יותר מציור על הגוף או רק משהו שמסתיר צלקת אלא אנרגיה, זה נותן כוחות ומצמיח. שווה לעשות תהליך פנימי ולדייק את הדבר הזה מבחינה רעיונית, גודל, צבעוניות".

איך לבחור מקעקע?

"כדאי להגיע לאדם שבוטחים בו, מרגישים אתו בנוח, שאוהבים את היד שלו. קעקוע כזה הוא דבר מאוד אינטימי. המקום הזה בפרט מאוד מזוהה עם נשיות ונשים מסוימות מרגישות שאיבדו אותה באיזשהו אופן. קשה להן להסתכל על עצמן במראה. בתהליך הזה צריך להיות מחוברת לסיטואציות וצריך שיהיה אדם שיוכל לאפשר את זה. חשוב גם להתחבר ליד שלו ולראות עבודות שלו לפני".

בארבע השנים האחרונות עובדת אמנית הקעקועים הילה חן בהתנדבות עם נשים אחרי ניתוח שד. היא אמנם עובדת עם צלקות כבר עשור וחצי, ממש מתחילת הקריירה, אבל לנושא הספציפי נחשפה כאשר אחת התלמידות אותן הדריכה שיתפה אותה בניתוח שעברה, וחשפה בפניה את הצלקות.

חן מספרת שמרבית הלקוחות שלה משלבות שחזור עטרה ופטמה עם ציור על שאר הצלקות שנותרו על השד לאחר הניתוח, על אף שאם זה היה תלוי בה, היא הייתה מוותרת על החלק הראשון: "אם נשים מתייעצות אתי אני ממליצה לוותר על העטרה והפטמה כי התוצאה ממילא לא תהיה דומה לשד המקורי, ויש נשים שזורמות אתי אבל הן לא הרוב".

על אלו ציורים את ממליצה במקרים של שחזור?

"ממליצה על פרחים, עיטורים, ציורים עדינים. להימנע מכיתוב, קווים ישרים וצורה גאומטרית מדויקת, כדי שאפשר יהיה ללכת עם הזרימה של הצלקת. הצלקת לא שטוחה וברגע שעושים צורה גאומטרית זה ידגיש אותה במקום לטשטש. כדאי ללכת על סגנון עדין, על הצללה ופחות על הציורים שצבועים בצורה אטומה".

את לא רק מקעקעת אלא גם מלמדת את המקצוע, מה תמליצי למי שעובד עם צלקות בפרט ואחרי ניתוח שחזור בפרט?

"להיות בקשר עם אונקולוגים שיסבירו מה העומק של השתלים, להיזהר מהשתלים לעבוד סופר נקי, ולהסביר ללקוח על ההתנהלות שאחרי: אזור שעבר ניתוח חייב להישמר נקי, להיות בקשר עם הלקוחות, לשים לב לדברים חריגים. בדרך כלל הכל בסדר ואין בעיות חריגות".

הדבר המשמעותי שקורה בסטודיו שלך?

"מה שקורה כאן מעביר אנשים תהליכים. כמעט כל מי שהיה כאן וכיסה צלקת חווה את זה: היתה מישהי שלבשה בגד ים אחרי שבע שנים, מישהי אחרת העזה להוריד חולצה. הרבה נשים מחברות בין זה ובין התחלה חדשה".

מה עוד נשים צריכות לדעת לפני שהן מגיעות אלייך?

"יש נשים שמחכות שנים וכאלה שתופסות אומץ וחברה ומגיעות מהר. מה שכן, כולן מפחדות מהכאב, מהתהליך עצמו כי זה אזור רגיש ועבר עליהן הרבה שם. אני רוצה לומר להן שהכאב לא נורא, לנשים רבות אין אפילו תחושה באזור כי העצבים נפגעו במהלך הניתוח, רוצה לומר להן: 'לעומת מה שעברתן, זה שטויות'. מדובר גם בחוויה מאוד אינטימית, לכן הוצאתי את עניין הכסף מהמשוואה".

איך את ממליצה לבחור מקעקע/ת?

"להתייעץ עם נשים שעברו את זה. להתעקש על פגישה עם מקעקע. לבקש לראות תיק עבודות. לבדוק שיש קליק עם האדם כי צריך להרגיש נוח. הרבה מתעסקים עם צלקות, העניין הוא לוודא שהמקעקע עבד עם שתלים כי העור הרבה יותר דק שם".

ספטמבר 2019