הקנאביס הרפואי (מריחואנה רפואית) אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו למטרות רפואיות טרם הוכחו באופן חד משמעי בדומה לתרופות, אך יש להתייחס אליו כאל מוצר רפואי וכחלק מהטיפול הקבוע של החולה. יש לזכור כי כמו תרופות אחרות, עלולות להיות לקנאביס תופעות לוואי.

לא כל אדם המקבל רישיון להשתמש במריחואנה רפואית יודע איך נכון להשתמש בתרופה. בשביל אותם אנשים, יצרנו את המדריך למשתמש המתחיל.

* מדריך זה אינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס. המדריך מיועד לחולים שהרופא המטפל שלהם קיבל החלטה להתחיל טיפול בקנאביס רפואי, ומטרתו לענות על שאלות נפוצות ולהקל על השימוש.

מה זה קנאביס רפואי?

מאז שחר ההיסטוריה השתמש האדם בצמח הקנאביס וברפואה הסינית הקנאביס הוא אחד מ-50 צמחי היסוד.

השימוש בקנאביס למטרות רפואיות מתבסס על עדויות כי הוא עשוי לסייע למטופלים הסובלים ממגוון רחב של מצבים רפואיים. בין ההשפעות המיטיבות של הקנאביס: רגיעה, שיפור תיאבון, שיפור איכות השינה, שיפור מצב רוח, הקלה בבחילות והקאות, שיפור יכולת ההתמודדות, הרפיית שרירים, הקלה בכיוח, שיפור באיכות חיים והקלה בכאב.

צמח הקנאביס מכיל כ-460 חומרים פעילים, ובהם אותרו עד כה מעל ל-60 חומרים פעילים רפואית המכונים 'קנבינואידים', אשר השפעתם ויחסי הגומלין בניהם עדיין אינם ידועים באופן מוחלט לקהילת המדע והרפואה.

החומרים המוכרים ביותר הם:

THC (קיצור של Tetra Hydro Cannabinol) המהווה את החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח הקנאביס, שהוכח כבעל תכונות רפואיות רבות, לרבות שיכוך כאב ונוגד בחילות. קנבינואיד זה בודד לראשונה בעולם בשנת 1964 במכון וייצמן בישראל.

 CBD(ובשמו המלא Cannabidiol), אף הוא בעל תכונות רפואיות – לרבות נוגד דלקתיות ואף הוכח בחיות כמסייע באיחוי שברים בעצמות. קנבינואיד זה מקטין את הפעילות הפסיכואקטיבית של צמח הקנאביס, ונמצא בעבודות כי פעילותו נוגדת פסיכוזה ומפחיתה את תופעות הלוואי הפסיכיאטריות של THC.

CBN (ובשם המלא Cannabinol) הוא החומר הפעיל שמיוחסת לו השראת שינה לאחר צריכת קנאביס, והוכח אף הוא כבעל תכונות רפואיות, בין השאר כמסייע לטיפול במחלות/ בעיות עור.

רכיבים אלו נבדקים בדגימות שמועברות מהשדות המאושרים לגידול קנאביס רפואי למעבדות חיצוניות. עם זאת, יש לציין כי מאחר וצורת הגידול של הקנאביס אינה קפדנית כמו הליכי ייצור תרופות ודיגום הצמחים שנשלחים לבדיקה אינו עומד בסטנדרטים מחמירים, הרי שלעתים ייתכן הבדל בין הכיתוב המופיע על שקית הקנאביס הרפואי בדבר ריכוז החומרים הפעילים לבין ריכוזם בפועל.

קיימים זנים רבים של קנאביס, כמפורט בהמשך המדריך, וכל זן מאופיין בתכונות וריכוז חומרים שונה. רוב החומר הפעיל מרוכז בפריחה של נקבת הצמח. כשהפריחה מגיעה לשיאה, הפרחים נקטפים ועוברים תהליך של יבוש.

איך מקבלים רישיון לקנאביס רפואי?

בישראל מוגדר הקנאביס כסם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג (1973), והשימוש בו למטרות רפואיות דורש רישיון שניתן בפיקוח של משרד הבריאות.

על רקע תהליכים שמקלים בשנים האחרונות על ההיתרים לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות חלה ברבות השנים עלייה תלולה במספר המשתמשים בקנאביס רפואי.  נכון למאי 2021 כבר כ-112,000 ישראלים מחזיקים ברישיון לטיפול בקנאביס רפואי. 

כיום הקנאביס הרפואי ניתן באמצעות הגשת בקשה לרישיון, בהמלצת רופא מומחה ולאחר קבלת אישור של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר) או באישור ישיר של רופא שעבר הסמכה למתן מרשמים לקנאביס רפואי.

חולי סרטן

בשנים האחרונות היו רופאים אונקולוגים ממרכזים רפואיים ברחבי הארץ הראשונים שהוסמכו בהכשרה ייעודית לתת ישירות מרשמים לקנאביס רפואי לחולי סרטן הסובלים מתסמינים שונים, לרבות תופעות לוואי של המחלה או הטיפולים כגון בחילות והקאות – בהליך מזורז ומבלי לאלץ את המטופל להמתין לאישור נוסף של משרד הבריאות.

כיום ברוב המכונים האונקולוגיים בישראל מתאפשר לחולי סרטן במהלך הטיפולים לבקש מרשמים לקנאביס רפואי.

רופאים שהוסמכו למתן מרשמים לקנאביס רפואי

בהתאם להחלטת ממשלה מיוני 2016, מציע משרד הבריאות הכשרות ייעודיות לצורך מתן הסמכה לרופאים מומחים אשר רשאים לתת ישירות מרשמים לקנאביס רפואי לחולים כרוניים, בהתאם להתוויות המאושרות, ומבלי להזדקק לאישור נוסף ממשרד הבריאות בכל מקרה פרטני. בהחלטת הממשלה נקבע כי "מדיניות משרד הבריאות היא לאפשר למספר גדול יותר של רופאים לאשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות וזאת לאחר שיוכשרו ויכירו את כללי הטיפול, המינונים, תופעות הלוואי והסכנות הכרוכות בהתווייתו למטופל.

נכון ליולי 2020 רשומים במשרד הבריאות 109 רופאים שעברו את ההכשרה הייעודית בתחומים שונים ברפואה – לרבות רפואת משפחה ורפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרו, גריאטריה, רפואת כאב, נוירולוגיה, כירורגיה, אורתופדיה, נוירוכירורגיה, המטולוגיה, רפואה תעסוקתית ופסיכיאטריה, ומספרם אף צפוי לעלות בשנים הקרובות.

רשימת הרופאים המעודכנת מופיעה באתר משרד הבריאות – בקישור הבא.

לפי הנחיות משרד הבריאות, הסמכות למתן מרשם לקנאביס רפואי על ידי הרופאים המורשים לכך תינתן ברפואה הציבורית בלבד, ולא ברפואה הפרטית. ברפואה הציבורית חל איסור על רופאים אלה לגבות בעצמם תשלום תמורת הנפקת רישיון למעט גביית אגרה ברפואה הציבורית על רישיון קנאביס רפואי, כשסכום האגרה עומד על 278 ש"ח לכל שנה להגשת בקשה לאישור/ חידוש רישיון, וזאת במסגרת הוראת שעה שאושרה בוועדת הכספים של הכנסת ביולי 2019 ותקפה נכון להיום עד יולי 2021.

עם זאת, בפועל – כיום מתן אישורים לקנאביס רפואי ברפואה הציבורית מצומצם ביותר, ורוב האישורים ניתנים על ידי רופאים ברפואה הפרטית בעלות של כ-2,000 ש"ח לפחות להוצאת רישיון, ובכפוף לאישור נוסף של משרד הבריאות (כפי שמפורט בסעיף הבא).

לאור העומס שקיים על רופאים המורשים לתת מרשמים לקנאביס רפואי והתורים הארוכים למרפאותיהם הציבוריות – יש כיום עמותות בשטח שמאפשרות לתווך מול רופאים שמעניקים רישיונות לקנאביס ומסייעות בהשגת רישיון לטיפול ללא צורך בהמתנה ממושכת בתור (ראו בהמשך המדריך).

הגשת בקשה לרישיון לקנאביס רפואי מהיחידה לקנאביס רפואי באמצעות רופא

מעבר לרשימת הרופאים המורשים לתת מרשמים לקנאביס רפואי, נכון להיום כל רופא בעל תואר מומחה בתחום המחלה בגינה מומלץ הטיפול בקנאביס רשאי להגיש בקשה למתן רישיון ליחידת היק"ר במשרד הבריאות, לרבות רופא בקופת חולים או במרפאת חוץ של בית חולים וכן רופא בקליניקה פרטית. יש לציין כי במרפאות הפרטיות המחיר להוצאת רישיון לקנאביס רפואי אינו מפוקח ועשוי להגיע לכ-1,500 -2,000 ש"ח.

על בקשה לרישיון לקנאביס רפואי לכלול את פרטי המטופל, את אבחנות המטופל, התרופות הקבועות שהוא נוטל ותרופות שנטל בעבר. הבקשה מועברת באמצעות הרופא ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות באמצעות פקס שמספרו 02-6474810  או בדוא"ל imca@moh.health.gov.il. במידה והבקשה נענית בחיוב, מונפק רישיון אישי עבור המטופל. תוקף הרישיון הינו חצי שנה עד שנה. 

לבקשה למשרד הבריאות על המטופל לצרף:

• סיכום מידע רפואי מרופא משפחה על מצבו.
• דו"ח רכישת תרופות בשנה האחרונה מבתי מרקחת
• מטופלים עם עבר פסיכיאטרי נדרשים להגיש המלצת פסיכיאטר.
• מטופלים עם רקע של מחלות לב נדרשים להגיש המלצת קרדיולוג או מסמך המעיד על מחלה קרדיו וסקולארית יציבה.

יש לרשום כתובת מייל של המטופל בעת הגשת הבקשה על מנת שיקבל את הרישיון והמרשמים. בקשה שאינה כוללת את כל המסמכים הנדרשים לא נידונה בהמשך במשרד.

לאחר כשבועיים ניתן לבדוק את סטטוס הבקשה במוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות בטלפון 5400*. חשוב לשמור עותק של הבקשה שנשלחה בפקס ובמידה ולא התקבל מענה מומלץ לוודא שהבקשה הגיעה ולשלוח אותה שוב במידת הצורך.

לרוב, הזמן שלוקח לקבלת אישור הוא 15 ימי עבודה עד לכניסת הבקשה החדשה לעבודה ואישור הבקשה/ סירוב כעבור 60 עד 80 ימי עבודה. למטופלים חולי סרטן יש אפשרות לקבוע את רמת הדחיפות על גבי הבקשה וכך לקצר את זמן ההמתנה לקבלת האישור.

בהגשת הבקשה ניתן להיעזר במספר עמותות וארגונים, ובכללן עמותת מעל"ה (מרכז עוז להחלמה ושיקום באמצעות קנאביס רפואי), העמותה לקידום הקנאביס הרפואי והמרכז לקנאביס רפואי "עץ הדעת".

עמותות המסייעות בתחום הקנאביס רפואי

על רקע התורים הארוכים במרפאות הכאב הציבוריות, אשר לעתים נדרשת בהן המתנה של מעל לשנה לטיפול, בשנים האחרונות החלה בישראל פעילות של עמותות המסייעות בתחום הקנאביס הרפואי.

אחת העמותות היא מעל"ה – מרכז עוז להחלמה ושיקום באמצעות קנאביס שהוקם על שם סמ"ר עוז מנדלוביץ, חלל צה"ל במלחמת צוק איתן על ידי משפחתו. העמותה הוקמה בשנת 2019, ופעילותה מלווה על ידי צוות רופאים, והיא מסייעת בכל תהליך השגת האישור לקנאביס מול רופאים שרשאים לתת רישיון לטיפול ומול משרד הבריאות בהשגת בקשה לטיפול חריג מעבר להתוויות המוכרות, וזאת לצד התאמת הטיפול בקנאביס והדרכה לשימוש בחומר כטיפול רפואי באופן מיטבי, תוך מזעור תופעות הלוואי, בקרה ומעקב רפואיים אחר הטיפול, וזאת לצד ליווי בתוכניות שיקום באמצעות קנאביס, סיוע לחולים סופניים באמצעות קנאביס ועוד.

עמותה נוספת העוסקת בתחום היא עמותת הקנאביס הרפואי שהוקמה בשנת 2016, ואף הייתה פעילה במאבק משפטי מול משרדי הבריאות והחקלאות במסגרת רפורמת הקנאביס. העמותה מסייעת בליווי הליך אישור פרטני לטיפולים בקנאביס רפואי, מספקת ייעוץ, הדרכות, וסיוע בקהילה, מעניקה סיוע שוטף – בירוקרטי ומשפטי, וכן מקיימת פעילויות פרלמנטריות, משפטיות ותקשורתיות להעלאת המודעות וקידום פתרון למצוקות בתחום, בשיתוף עם שדולת הקנאביס הרפואי בכנסת.

ארגון נוסף שמסייע בתחום הקנאביס הרפואי הוא מרכז עץ הדעת שהקים שלומי סנדק, ממייסדי מפלגת "עלה ירוק" – ארגון המסייע בליווי מטופלים החל משלב בדיקת הזכאות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ועד לקבלת האישור וכן במתן הדרכה לשימוש אופטימלי בצמח.

בתחום פועלת גם קנאטיב – אגודה שיתופית של מטופלי קנאביס רפואי בישראל, המסייעת בקבלת רישיון לקנאביס ובחידוש ועדכון רישיונות לקנאביס, שינויי מינונים וזנים, וכן פועלת לקידום דיונים ופעולות חקיקה בתחום.

למבוטחי קופת חולים כללית מציעה מרפאת הקנאביס של מכון מור (קנאביס & מור) שירות ייחודי להוצאת רישיון קנאביס רפואי בעלות של 278 ש"ח, נכון לספטמבר 2020, ובהמשך מתוכננת הרחבת השירות להדרכה וליווי למחזיקי רישיונות.

כמו כן, ארגונים שונים העוסקים במימוש זכויות רפואיות, לרבות האגודה לזכויות החולה, רעות ו-WEDOO – מסייעים אף הם למטופלים בתהליכי הוצאת רישיון לקנאביס רפואי מול משרד הבריאות.

צפוי בעתיד: מרשם לקנאביס על ידי רופאים מומחים למחלות מסוימות

החל ממאי 2019 הוחלט במשרד הבריאות לאפשר לכלל הרופאים המומחים בתחומים מסוימים מתן מרשם לקנאביס, בדומה לכל תרופה אחרת, וכתחליף להגשת בקשה לרישיון או מתן רישיון לקנאביס לתקופה מוגדרת, לחולים במחלות ספציפיות.

על פי רפורמה זו, שעדיין מצויה בתהליכי אישור בכנסת, הרופאים יורשו לתת מרשם לרכישת קנאביס בבתי מרקחת למטופלים בוגרים וכן לילדים עם אפילפסיה קשה בלתי נשלטת, ללא אישור נוסף של משרד הבריאות, ובלבד שהמרשם מוגבל עד 40 גרם קנאביס לחודש.

המחלות שיאפשרו מתן מרשם לקנאביס (להתוויות מסוימות) במקום רישיון כוללות:

• סרטן
• קרוהן וקוליטיס כיבית
• מחלות נוירולוגיות, לרבות טרשת נפוצה, פרקינסון ואפילפסיה
• נשאי HIV
• קטינים עם אפילפסיה קשה

מי זכאי לאישור לקנאביס רפואי?

ככלל, רישיון לשימוש בקנאביס רפואי לא יינתן אלא לאחר מיצוי הטיפולים המקובלים ובהתוויה מוכרת בלבד.

נכון להיום, לפי נוהל 106 של משרד הבריאות למתן רישיונות לטיפול בקנאביס רפואי שעודכן לאחרונה במאי 2019, ניתן לקבל אישור לקנאביס רפואי בהתוויות ספציפיות. ההתוויות המאושרות כיום בישראל לטיפול בקנאביס רפואי כוללות:

קנאביס לסרטן 

זכאים לאישור לקאנביס חולי סרטן (חולים אונקולוגים) בזמן הטיפול במחלה ועד חצי שנה מסיומו – לצורך הקלה בתופעות לוואי שקשורות במחלה או הטיפול בה (ובכלל זה טיפולי כימותרפיה, הקרנות ו/או טיפול בתרופות ביולוגיות ואימונותרפיה – לרבות בחילות והקאות וחוסר תיאבון, וזאת גם ללא צורך במיצוי הטיפולים התרופתיים המקובלים להקלה בבחילות. כמו כן, זכאים לטיפול חולי סרטן עם כאבים משניים למחלה האונקולוגית, לאחר "טיפול משמעותי" בתרופות המקובלות לשיכוך כאב, לשון ההנחיה.

במקרים בהם הרופא המטפל סבור כי יש להמשיך בטיפול בקנאביס בחלוף חצי השנה – יוכל להגיש בקשת הארכה למשרד הבריאות עם פירוט הסיבות להמשך הטיפול.

יצוין כי בהקשר של חולי הסרטן, לחולה המבקש אישור לקנאביס רפואי מומלץ לעבור הדרכה ייעודית וכן לעדכן את רופאיו כדי שיבחנו את השילוב של קנאביס לצד תמהיל התרופות שהוא נדרש לקבל במסגרת המאבק בסרטן (ישנם טיפולים כימותרפיים וביולוגים שעשויים להיות מושפעים בשילוב עם קנאביס) – כדי למנוע החמרה במחלה והתפתחות סיבוכים.

גם חולים עם סרטן שאובחן כגרורתי בכל שלב של הטיפול זכאים לאישור לקנאביס לצורך שיכוך כאב ממקור סרטני בשלב הגרורתי לאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות.

קנאביס למחלות מעי דלקתיות 

חולי קרוהן וקוליטיס כיבית זכאים לאישור לקנאביס לאחר שמוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות תרופה אחת ממשפחת מווסתי תגובה חיסונית (אימונומודולטורים), כגון אימורן, לתקופה של שלושה חודשים לפחות, ובנוסף טיפול של לפחות תרופה ביולוגית אחת לקרוהן וקוליטיס ממשפחת נוגדי  TNF כגון יומירה או רמיקייד במנת העמסה מלאה - כלומר שלושה טיפולים, וכן לאחר שלילת האפשרות לביצוע ניתוח של הסרת קטע מעי חולה קצר.

קנאביס לכאב 

זכאים לקנאביס מטופלים הסובלים מכאב נוירופטי ממקור עצבי ברור, המטופלים במרפאת כאב במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה, ולאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב בה הם מטופלים.

קנאביס לאיידס 

מטופלים המאובחנים עם איידס – כשל חיסוני נרכש (AIDS) ללא התניה ברמת תאי CD4 של המערכת החיסונית, זכאים לאישור לקנאביס לאחר מיצוי הטיפול התרופתי המקובל, במקרים של ירידה קיצונית במשקל (רזון חולני שמשמעותו ירידה של מעל ל-10% במשקל הגוף) לצורך שיפור התיאבון והקלה בתסמיני מערכת העיכול.

קנאביס לטרשת נפוצה 

אנשים עם טרשת נפוצה במצב ספסטי שלא מגיבים לטיפול המקובל זכאים לאישור לקנאביס רפואי.

קנאביס לפרקינסון 

חולי פרקינסון יכולים לקבל אישור לקנאביס לאחר טיפול של שנה לפחות בתרופה אנטיפרקינסונית אם הם סובלים מכאב ולא הגיבו לטיפול התרופתי המקובל לכאב, וללא פסיכוזה פעילה.

קנאביס לטורט 

חולים בוגרים עם תסמונת טורט הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום ואינם מגיבים לטיפול המקובל וללא פסיכוזה פעילה או סיפור משפחתי (תורשתי) של מחלות פסיכוטיות יכולים לקבל אישור לקנאביס.

במקרים אלה, בשנה הראשונה יינתן הרישיון לרכישת קנאביס רפואי לשלושה חודשים בכל פעם, ויחודש רק לאחר בחינה והמלצה משותפת של הנוירולוג והפסיכיאטרים המטפלים בחולה. מהשנה השנייה יינתן הרישיון לשנה, וחידושו יותנה גם כן בהמלצה של נוירולוג לצד המלצה של הפסיכיאטר המטפלים בחולה.

קנאביס לאפילפסיה 

חולי אפילפסיה בוגרים זכאים לאישור לקנאביס בתנאים ספציפיים: אלו המאובחנים כחולי אפילפסיה קשה לפחות שנתיים הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית (התקפים אפילפטיים הגורמים למוגבלות, כולל התקפים קלוניים כלליים, התקפים מסוג חלקי-מורכב והתקפים מוקדיים אחרים, אם הם גורמים לסכנת נפילה וחבלה והתקפים טוניים או אטוניים כלליים, ובתנאי שהאפילפסיה עמידה לטיפול, לאחר כשלון של לפחות ארבע תרופות אנטי-אפילפטיות רשומות כמונותרפיה או כתרופות הניתנות במשולב, כשתדירות ההתקפים היא לפחות התקף אחד לחודש תוך טיפול תרופתי מתועד.

זכאים לטיפול גם קטינים הסובלים מאפילפסיה קשה בלתי נשלטת, לאחר כשלון טיפולים מקובלים בלפחות ארבע תרופות/ טיפולים, ובכללם עמידות או אי הצלחה באחד או יותר מהבאים: דיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי ו/או ניתוח.

קנאביס לחולים סופניים 

מטופלים חולים סופניים עם תוחלת חיים מוערכת רפואית של עד חצי שנה זכאים לאישור לקנאביס.

קנאביס לפוסט טראומה 

רשאים לקבל אישור לקנאביס רפואי גם מטופלים הסובלים מתסמונת פוסט טראומה (PTSD) בדרגת חומרה בינונית ומעלה, העונים לקריטריונים של 30% נכות לפחות לפי סעיפי המרכז לביטוח לאומי, כשהנכות נמשכת מעבר לשלוש שנים ומאופיינת במצוקה נפשית רבה, וזאת במידה ומוצו לפחות שתי התערבויות תרופתיות מקובלות לפרקי זמן מינימאליים של חודשיים כל התערבות וכן מוצו שתי התערבויות פסיכולוגיות מקובלות, וכשהמטופל ללא היסטוריה של פסיכוזה או שימוש לרעה בסמים. בשנה הראשונה יוגבל הרישיון לשישה חודשים בכל פעם, ומהשנה השנייה יינתן למשך שנה. בשנת 2019 שונו הנהלים ולקבלה וחידוש רישיון לקנאביס לנפגעי פוסט טראומה נדרש מעתה מילוי טופס ייעודי מיוחד על ידי הפסיכיאטר המטפל הכולל פירוט נרחב של הטיפולים הנוספים שעבר המטופל וכן הצהרה כי הפסיכיאטר הסביר למטופל על הסיכונים בשימוש בקנאביס והתחייבותו להמשיך במעקב אחר המטופל במהלך קבלת הרישיון לקנאביס.

קנאביס לפיברומיאלגיה

מאובחנים עם פיברומיאלגיה נכללו בעבר בהתוויות הרשמיות, ולאחר תקופה שהוסרו מהן – בשנת 2018 הושבה פיברומיאלגיה לרשימת ההתוויות. כיום חולי פיברומיאלגיה רשאים לקבל קנאביס רפואי בתנאים זהים לאלו שנדרשים לעבור חולים עם כאב כרוני, לרבות לאחר שנה לפחות של טיפול רפואי קודם ומיצוי אפשרויות טיפוליות אחרות.

קנאביס למצבים רפואיים נוספים

בקשות של מטופלים שמצבם הרפואי אינו נכלל בהתוויות והרופא בכל זאת מעוניין לרשום להם את הטיפול, נידונים במשרד הבריאות לאחר שרופא המטפל ממליץ על הטיפול ומנמק בצורה מפורטת, בצירוף מסמכים רפואיים מקובלים, את הבסיס לסברה כי השימוש בקנאביס עשוי לסייע להם. בכל מקרה, המלצת רופא המוגשת למשרד הבריאות לאישור סופי אינה מחייבת את המשרד לאשר את הבקשה.

בשנים האחרונות מאושר באפיק זה במשרד הבריאות קנאביס רפואי לילדים עם אוטיזם. כמו כן, אושר באופן חריג טיפול בקנאביס רפואי למטופלים שאובחנו עם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, נדודי שינה (אינסומניה) וסליקוזיס (מחלת ריאות שנגרמת על רקע חשיפה לסיליקה).

מי לא יכול לקבל טיפול בקנאביס רפואי ומתי צריך להפסיק טיפול?

לפני מתן טיפול בקנאביס, יש לשלול תחילה התוויות נגד שאינן מאפשרות קבלת היתר לשימוש בקנאביס:

• פסיכוזה פעילה
• מצב פסיכוטי בעבר
• הפרעת חרדה
• מחלה פסיכיאטרית תורשתית משמעותית אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה – במיוחד אצל מטופלים צעירים מתחת לגיל 30
• היסטוריה של התמכרות או שימוש לרעה בסמים
• חשש לשילוב בעייתי (אינטראקציה) עם תרופות או תכשירים נוספים שהמטופל נוטל למחלותיו. על השילובים המסוכנים בין קנאביס לתרופות ניתן לקרוא בהרחבה כאן

לפי נהלי משרד הבריאות, יש לשקול הפסקה זמנית של הטיפול בקנאביס במצבים הבאים:

• מצבי חירום פסיכיאטריים לרבות התקף פסיכוטי המסכן את המטופל או סביבתו.
• מחלת לב חדשה או החמרה במחלת לב קיימת.
• תופעות לוואי שגוברות על התועלת מהטיפול בקנאביס.
• חשד לשימוש לרעה או התמכרות.
• המידע על פיו התבססה הבקשה לאישור הטיפול כבר אינו נכון.
• חוסר יעילות של הקנאביס (כישלון טיפולי).
• היריון או הנקה.
• הפסקת מעקב סדיר אצל הרופא המטפל שהגיש את בקשת האישור.
• סיבות נוספות בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל מבקש האישור.

איזו כמות קנאביס מקבלים המטופלים?

הרישיון לקנאביס רפואי בישראל ניתן לרוב תחילה למינון של 20 גרם לשימוש חודשי, ובהמשך עשויה הכמות לעלות ולהגיע עד ל-50 גרם ואף מעבר לכך, ולפי נתוני משרד הבריאות המינון החודשי הממוצע הוא של 34 גרם לחולה לחודש. לחולים אונקולוגים ניתן לעתים מרשם התחלתי במינון של 30 גרם.

בקשות לאישור מינון חודשי של מעל ל-100 גרם של קנאביס רפואי רשאי להגיש למשרד הבריאות רק רופא מומחה במחלה שבגינה מבקש המטופל את הקנאביס המועסק בבית חולים ציבורי או מרפאה מקצועית של קופת חולים, והבקשה תאושר רק בכפוף לאישור מנהל בית החולים או רופא מחוזי בקופה.

מי מספק את הקנאביס?

הקנאביס הרפואי מנופק כיום למטופל במספר אפיקים – דרך בתי מרקחת שמאושרים על ידי משרד הבריאות למכור קנאביס רפואי ובאמצעות ספקים/ מגדלים באופן ישיר.

רכישת הקנאביס הרפואי מתאפשרת בבתי מרקחת ונקודות מכירה של ספקים או באמצעות משלוח לבית במחיר שקבע משרד הבריאות, נכון ליולי 2020 בעלות של 100 ש"ח למשלוח.

מקבלי מרשמים לקנאביס יוכלו לרכוש את המוצר בבתי מרקחת בלבד, ואילו למקבלי רישיון לקנאביס ממשרד הבריאות – ברישיונות חדשים מוגבלת אספקת קנאביס באמצעות בתי מרקחת בלבד, ואילו למטופלים ותיקים שיש להם רישיון לקנאביס כבר מספר שנים ישנם ספקים שמאפשרים לרכוש קנאביס רפואי באמצעותם. 

ברפורמת הקנאביס הרפואי שהוחלה מאפריל 2019 ביקש משרד הבריאות להעביר את המכירה של מוצרי קנאביס רפואי לבתי מרקחת בלבד, אולם במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה כנגד הרפורמה – זו הוקפאה באוקטובר 2019, והחל מדצמבר 2019, מכירת המוצר מתאפשרת כאמור הן על ידי בתי מרקחת והן באמצעות ספקים, עד לאישור מתווה חדש שטרם הוגש.

מטופל שקיבל רישיון לאספקת קנאביס דרך בית מרקחת – יוכל לרכוש את המוצר בכל בית מרקחת שמחזיק ברישיון למכירת קנאביס רפואי.

בתי מרקחת

מאפריל 2019 ניתן לרכוש קנאביס רפואי בבתי מרקחת המחזיקים רישיון ממשרד הבריאות למכירת המוצר. כיום מחזיקים ברישיון 78 בתי מרקחת ברחבי הארץ, ובכללם בתי מרקחת פרטיים וכן סניפים מסוימים של רשתות הפארם, לרבות סופרפארם וקלאבפארם.

ביולי 2019 אישר משרד הבריאות פיצול של מרשמי קנאביס רפואי – כך שניתן לרכוש חלק מכמות הקנאביס במרשם בבית מרקחת אחת וחלק נוסף בבית מרקחת אחר.

רשימת בתי המרקחת מופיעה באתר משרד הבריאות בקישור הבא ומתעדכנת מעת לעת. יצוין כי לא בכל בתי המרקחת יש מלאי זמין באופן רציף לכלל סוגי הקנאביס הרפואי, ולכן מומלץ לצלצל לבית המרקחת לפני הגעה לרכישת קנאביס רפואי או לבדוק את התפריט היומי.

כיום חלק גדול מבתי המרקחת מאפשרים משלוחי קנאביס רפואי הביתה באמצעות משנע קנאביס רפואי ברישיון.

ספקים

עד אפריל 2019 אספקת קנאביס רפואי בישראל התאפשרה באמצעות ספקים בלבד, וכיום, נכון ליולי 2020, לצד בתי המרקחת פועלות בישראל גם 18 חברות שמספקות קנאביס רפואי למטופלים שמחזיקים ברישיונות לשימוש בקנאביס רפואי מזה מספר שנים. חלק מהחברות מגדלות את המוצר ומספקות אותו לבתי מרקחת וחלקן מספקות את המוצר ישירות לבתי מטופלים, בין אם באמצעות שירותי משלוחים ו/או נקודות מכירה.

מהן דרכי השימוש בקנאביס רפואי?

ישנן ארבע דרכים עיקריות לצריכת קנאביס רפואי: שאיפה בעישון, אידוי, שמן ושאיפה באמצעות משאף.

משרד הבריאות קבע כי רוקחים מוסמכים בבתי המרקחת המורשים למכור קנאביס רפואי נדרשים לתת הדרכה למטופלים, אולם בפועל קשה לבצע הנחיה זו על רקע תורי ההמתנה בבתי המרקחת במדינה, וחלק מחברות הקנאביס מפעילות שירותי הדרכה באופן עצמאי על ידי אחות – בהפניה מבית המרקחת.  

שאיפת קנאביס בעישון

שאיפה בעישון של פרחי הקנאביס בסיגריה מגולגלת מהווה את הדרך הנפוצה לצריכת התרופה. החומרים הפעילים חודרים ביעילות דרך הריאות ומתחילים להשפיע תוך מספר דקות.

בעישון, החומרים הפעילים בקנאביס נשרפים לרוב בטמפרטורה של 400 עד 600 מעלות צלזיוס. מטופלים רבים חושבים בטעות כי ערבוב הקנאביס עם טבק יסייע להם לשרוף ו"לבזבז" פחות חומר פעיל, אולם בתהליך של ערבוב עם טבק לרוב הקנאביס נשרף מהר יותר.

עישון קנאביס עלול להוביל להחמרה בתפקודי ריאות ולכן אינו מומלץ לחולים הסובלים במקביל ממחלות ריאה.

אידוי קנאביס

אידוי הוא הדרך המומלצת לצריכת קנאביס למטרות רפואיות. האידוי נעשה באמצעות מכשירים שניתנים לרכישה בבתי מרקחת. ברכישת מכשיר אידוי, המכונה בלעז "וופורייזר" – יש לוודא כי המכשיר כולל אישור אמ"ר של משרד הבריאות (אישור לייבוא ומכירה של ציוד רפואי) ומכון התקנים, למשל מכשיר 'מייטי' של 'וולקנו מדיק' ו-וופורייזר 'טבע נייצ'ר'. נכון להיום, יש בשוק גם מכשירי אידוי קטנים המאפשרים ניידות קלה, אך ללא אישור מכון התקנים.

יתרונות השימוש בקנאביס רפואי באמצעות אידוי, טמונים בהשפעה המהירה שיש לחומר ובמיצוי שלו בעקבות חימומו. מעבר לכך, לאידוי גם יתרונות רבים על עישון, לרבות העובדה שלא שואפים תוצרים של שריפה, שאין השפעה על האנשים בסביבה, שיותר קל להתחיל להשתמש בחומר בהדרגה, ושניתן להשתמש בכמויות חומר קטנות יותר. חסרונות השיטה הם העלות הגבוהה של מכשיר האידוי והקושי להתנייד עם המכשיר בגלל גודלו. 

שמן קנאביס

לפי הנחיות היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, שמן קנאביס יש לטפטף בטיפות מתחת ללשון. אין לטפטף שמן קנאביס לחלל הפה ישירות מהבקבוק מחשש שהבקבוק יפתח וייכנסו טיפות רבות יחד, לכן  ההמלצה לטפטף את השמן על כפית.

עם זאת, כיום ידוע כי רירית הפה אינה סופגת היטב שמן קנאביס ורובו נספג לאחר הבליעה בקיבה, ומטופלים שחשים כי בשיטה זו גורם השמן לטעם רע בפה ומרירות לאורך זמן יכולים להיוועץ עם הרוקח על נטילה בבליעה.

בהשוואה לאידוי ושאיפה, תחילת ההשפעה של השמן מאוחרת יותר, אך משך ההשפעה ארוך יותר: 4 עד 6 שעות, כאשר שיא ההשפעה החל מ-30 דקות עד 3 שעות.

השמנים המיוצרים על ידי ספקי הקנאביס בישראל מכילים מיצוי קנאביס בשמן מאכל כגון שמן זית, שמן דקל ואף שמן קנולה. חשוב לוודא שהמטופל אינו סובל מרגישות לסוג השמן.

עוד על שמן קנאביס

משאף קנאביס

בשנים האחרונות מספר חברות מפתחות משאפי קנאביס, והחל מיולי 2019 משווק בישראל משאף בשם 'סאיקי'. בדומה לאידוי, גם משאף מאפשר השפעה מהירה של הקנאביס ללא הסיכונים הנלווים לעישון החומר. 

אכילה או שתייה של קנאביס 

החל מיוני 2013, משרד הבריאות אוסר על שימוש בקנאביס רפואי באכילה, וזאת מאחר ומאכלים המכילים קנאביס – בעיקר עוגיות – מיוצרים בתהליך לא מבוקר ונתונים להשפעות הסביבה כמו לחות ועובש.

בנוסף, השפעת האכילה פחותה במידה רבה מזו של העישון או האידוי והשימוש עלול לגרום לחוסר יעילות בטיפול ולתופעות לוואי במערכת העיכול. 

אין להשתמש בקנאביס רפואי גם בחליטה, מאחר והוא אינו מסיס במים.

זנים של קנאביס רפואי

בישראל קיימים עשרות רבות של זני קנאביס רפואי הנמכרים למטופלים, שנחלקים לשלוש משפחות עיקריות. יש לזכור כי השפעת הקנאביס הסופית מורכבת מריכוז מדויק של מאות רכיבים מסוג קנבינואידים בחומרים הפעילים שבצמח הקנאביס. כיום אין מחקרים מדויקים על ההבדלים בהשפעה על הגוף בין זני הקנאביס, אם כי הנושא נחקר על ידי צוותי מדענים שונים, ונכון להיום ההבדלים המתוארים בין הזנים מבוססים ברובם על עדויות בלבד.

זני סאטיבה (Sativa)

קנאביס זה מתואר כבעל השפעה יותר מנטאלית, מעוררת וממריצה ומתאים יותר לשימוש ביום.

זני אינדיקה (Indica)

קנאביס זה מתואר כבעל השפעה יותר פיזית ומרגיעה ומתאים יותר לשימוש בלילה.

זנים היברידיים

זנים רבים הנמכרים בישראל הם למעשה הכלאות גנטיות של שלושת הזנים הללו – "זנים היברידיים", במטרה להכיל תכונות של זני סאטיבה ואינדיקה. 

האם הטיפול בקנאביס יעיל?

חשוב להבין שקנאביס רפואי אינו "תרופת קסם". מדובר בתהליך ארוך ואיטי. חשוב להתחיל במינון מינימאלי ולעלות במינון בהדרגה, תוך מעקב, עד השגת ההשפעה הרצויה. לרוב חולפים כשבועיים עד השגת ההשפעה הרצויה.

בבחינת העבודות המעידות על יעילותו של הקנאביס למצבים שונים, יש לקחת בחשבון כי השפעת הקנאביס אינדיבידואלית, כשלחלק מהמטופלים הקנאביס יסייע ואילו לאחרים לא.

בשנים האחרונות נרשמת עלייה במחקרים המצביעים על יעילות בקרב משתמשי קנאביס רפואי, שחלקם מקיפים יותר ומדווחים גם בכתבי עת רפואיים שנחשבים ליוקרתיים יותר. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2017 בכתב העת New England Journal of Medicine, העלה כי קנאביס רפואי מסייע למנוע התקפים אפילפטיים בקרב אנשים הסובלים מאפילפסיה חמורה של הילדות הקרויה גם 'סינדרום דרווט'.

סקירת ספרות של חוקרים מקנדה שפורסמה בפברואר 2017 בכתב העת Clinical Psychology Review, שנסמכת על 60 מחקרים בתחום, קבעה כי קנאביס עשוי להועיל לאנשים עם מצוקה נפשית מסוג דיכאון, חרדה, פוסט טראומה ואף התמכרות לאלכוהול ולמשככי כאבים.

בספטמבר 2015 דיווחו חוקרים קנדים בכתב העת Journal of Pain על ממצאי עבודה שהוכיחה יעילות לטיפול בכאב כרוני באמצעות קנאביס רפואי, וזאת על סמך מעקב נרחב בקרב 215 מטופלים עם כאבים כרוניים שאינם קשורים לסרטן.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ורג'יה פרסמו באפריל 2018 בכתב העת JAMA Internal Medicine, כי במדינות בארה"ב שבהן הקנאביס הפך לחוקי יש פחות דיווחים על שימוש בתרופות משככות כאבים מקבוצת האופיאטים הנחשבות לממכרות.

חוקרים קנדיים דיווחו בקיץ 2010 כי עישון קנאביס עשוי לסייע לאנשים שסובלים מכאב נוירופתי כרוני בשל נזק או חוסר תפקוד של מערכת העצבים.

איך משתמשים בקנאביס רפואי?

קנאביס רפואי אינו נחשב ל"תרופת הצלה" ויש ליטול אותו באופן קבוע ובשעות קבועות. למעשני קנאביס רפואי מומלץ לקנות מהספק יחידות מוכנות (סיגריות). כל יחידה הינה לשימוש חוזר: 12-15 שאיפות מכל אחת. חל איסור לערבב קנאביס עם טבק מאחר וזה פוגם ביעילות הטיפול.

לשואפים קנאביס רפואי באמצעות אידוי ניתן להגיע בהדרגה עד ארבע שאיפות ביממה בשעות קבועות: ביום הראשון להתחיל בשאיפה אחת לאחר האוכל ולפני השינה. ביום השני, במידה ואין תופעות לוואי, יש לקחת שאיפה אחת לאחר האוכל בבוקר ולפני השינה בלילה – וכך להמשיך במהלך יומיים נוספים. בהמשך ניתן לעלות באופן הדרגתי, בהתאם להנחיות המטפלים, עד שמגיעים לארבע שאיפות ביממה. ניתן לשלב שלוש שאיפות ופעם אחת שמן מתחת ללשון. 

בפעם הראשונה מומלץ להתחיל את השימוש בקנאביס באווירה נינוחה ולהצטייד בשתייה קרה וממותקת ודברי מאכל כמו פרי או חטיף מתוק. יש לשתות 3-2 לגימות של משקה קר לפני כל שימוש.

בתחילת הטיפול חשוב להיות במעקב ולהתייעץ עם הגורם המטפל – דיווח טלפוני לפחות פעמיים בשבוע ועד השגת ההשפעה הרצויה.

מטופלים רבים שנוטלים תרופות למחלות כרוניות חושבים בטעות כי אישור לקנאביס – משמעותו הפסקת הטיפול התרופתי למצב הכרוני. יש להדגיש כי אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע על רקע שימוש בקנאביס מחשש להחמרת המצב הכרוני והתפתחות תסמינים קשים ומסוכנים. אין להפסיק כל טיפול תרופתי קבוע ללא התייעצות עם רופא. במידה ויש הטבה במצב, יש להתייעץ עם הרופא לגבי הפחתה של הטיפול הקבוע.

הפסקה של טיפול במשככי כאבים חזקים מסוג אופיאטים מחייבת הפחתה הדרגתית במינון והנחיה מסודרת, כדי להימנע מהתפתחות תסמיני גמילה.

לאנשים שאושר להם טיפול בקנאביס רפואי הסובלים ממחלות כרוניות נוספות ישנן המלצות נוספות כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי:

קנאביס רפואי לסוכרתיים  

למטופלים בקנאביס רפואי עם סוכרת מומלץ לצרוך את החומר לאחר האוכל, ולעקוב באופן קפדני אחר ערכי הסוכר בשבוע הראשון של הטיפול לפחות שלוש פעמים ביממה, לפני השימוש בשאיפה וחצי שעה אחרי השימוש. בהמשך יש להתאים את צריכת הקנאביס לפי התגובה האישית של הגוף – כדי למנוע שינויים חדים ברמות הסוכר בדם. במידה וההשפעה של הקנאביס מפחיתה משמעותית רמות סוכר בדם באופן עקבי, יש לעקוב ולהתייעץ עם רופא משפחה לגבי שינוי בטיפול התרופתי לסוכרת.

קנאביס רפואי לאנשים עם יתר לחץ דם ו/או מחלות לב   

למטופלים הסובלים ממחלות לב ויתר לחץ דם חשוב לבצע מעקב קפדני אחר רמות לחץ הדם, במיוחד אם נוטלים תרופות קבועות, ולפנות לרופא במקרה של שינויים בלחץ הדם. לפי מחקרים, קנאביס עשוי להשפיע הן על עלייה והן על ירידה בלחץ הדם, וכשהתנודות משמעותיות יותר יש לשקול החלפה של הזן או שינוי במינון.

קנאביס רפואי לחולי סרטן

לחולי סרטן הסובלים מבחילות כתוצאה מהטיפולים במחלה מומלץ להשתמש בקנאביס כחצי שעה לפני הטיפול.

מהן תופעות הלוואי של קנאביס רפואי?

עם העלייה במודעות ליתרונות הקנאביס, בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים גם על נזקים שעשויים להתלוות לשימוש בלתי מבוקר בחומר. בין אלה נכללים הסיכון לפתח תלות בקנאביס, הסיכון למעורבות בתאונות דרכים תחת השפעת החומר והסיכון להתפתחות תופעות לוואי שונות לקנאביס.

כמו עם כל תרופה, חלק מהמטופלים יסבלו מתופעות לוואי וחלק לא, כאשר לא ניתן לנבא מראש מי יפתח תופעות לוואי. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי קיים סיכון לתופעות לוואי בקרב כחמישית מצרכני הקנאביס הרפואי בישראל.

תופעות הלוואי האפשריות כוללות פגיעה בזיכרון, בתפיסת כאב, בתנועתיות וברמת הניידות, התמכרות, מצוקה נפשית, יובש בפה, סחרחורות, נזקים לריאות, ירידה ברמות הסוכר, דופק מהיר, ירידה בלחץ דם, הרחבת כלי דם והפרעות בקצב הלב.

מסיבה זו יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בקנאביס בקרב חולים עם אי ספיקת לב או יתר לחץ דם המטופלים בתרופות. כמו כן, שילוב של קנאביס רפואי ותרופות מסוימות מעלה את הסיכון לסיבוכים רפואיים  שונים, לרבות הגברת השפעתו של החומר על המוח, עלייה בקצב הלב והפרעות נפשיות שונות. 

מחקרים רבים מצביעים על נזקים נפשיים אפשריים בקרב אנשים הצורכים קנאביס בכמויות גבוהות ולאורך זמן, אולם רוב המחקרים הללו נעשו בדיעבד (רטרוספקטיביים) ובודקים את השפעות החומר על צרכני קנאביס חברתי שחלקם אף מעשנים קנאביס בשילוב עם אלכוהול.

מטופל שהחל להשתמש בקנאביס למטרות רפואיות, עלול לשאוף להמשיך בשימוש גם כאשר אין סיבה רפואית לכך. אז השימוש עלול להפוך ל"שימוש חברתי", עם כל החסרונות הכרוכים בו, כמו ירידה במוטיבציה ופגיעה בזיכרון וביכולת הריכוז. מחקר בריטי שפורסם ביולי 2014 העלה כי החומר THC המצוי בקנאביס עלול לעורר מחשבות פרנואידיות.

עם זאת, בדומה למחקרים המוגבלים המצביעים על יעילות הקנאביס, גם המחקרים אודות תופעות הלוואי המיוחסות לחומר עדיין אינם מציגים תמונה מוחלטת.

תופעות לוואי של הקנאביס המחייבות התייחסות מיוחדת ודיווח לצוות המטפל הן: בלבול, אי שקט, התקף חרדה, שינוי במצב הכרה או מצב פסיכוטי. תופעות אלה לרוב נגרמות כתוצאה משימוש עודף.

לאחר שימוש ממושך, הפסקה חדה בטיפול עלולה לגרום למידה מסוימת של דכדוך, אי שקט ונדודי שינה. תופעות אלה חולפות ללא טיפול כעבור כמספר שבועות.

לפי הידוע כיום, תוצרי הפירוק של הקנאביס הרפואי מפונים מהגוף תוך 21 ימים לאחר הצריכה, ולכל אורך תקופה זו ניתן לזהות סימנים לשימוש בקנאביס בבדיקת שתן. כ-80% עד 90% מהחומר הפעיל THC שבקנאביס מתפנה מהגוף תוך חמישה ימים, כש-65% מופרש בצואה וכ-20% בשתן.

עוד על תופעות הלוואי של קנאביס רפואי

היכן ניתן להשתמש בקנאביס רפואי?

לפי הנחיות משרד הבריאות, החל ממאי 2017 מותרת ההחזקה על ידי המטופל של תפרחות קנאביס לשימוש רפואי באריזה המקורית בלבד בכל מקום, ובכמות שלא תעלה על כמות הנדרשת לחמישה ימי צריכה בלבד (הכמות תחושב לפי החלק היחסי של הכמות החודשית המאושרת ברישיון).

כמו כן, מותרת ההחזקה על ידי מטופל של שמן קנאביס באריזה המקורית בכל מקום ובכמות שלא תעלה על הכמות החודשית המאושרת לפי הרישיון או אריזה אחת מקורית.

שימו לב: לא ניתן לצרוך קנאביס רפואי היכן רוצים. מטופל המחזיק ברישיון לקנאביס רפואי יכול לצרוך את החומר בעישון רק במקומות שמפורטים ברישיונו – כלומר בכתובתו הרשומה. מחוץ לבית ניתן לצרוך קנאביס באידוי בלבד, ובלבד שהשימוש יעשה ללא נוכחות אדם נוסף, בחדר נפרד עם אוורור סביר ובאישור של המחזיק בנכס, וכל עוד אין מדובר במקום בו קיים איסור פרטני לשימוש.

כמו כן, נוהל משנת 2015 מסדיר את האפשרות של מטופלים עם אישור לקנאביס רפואי לצרוך את החומר בעת אשפוז במוסד רפואי.

במקומות ייעודיים לקטינים כגון בתי ספר וגנים חל איסור על שימוש בקנאביס באידוי ובעישון.

כמו כן, חל איסור להשתמש בקנאביס רפואי בכל צורה באזורי עבודה בהם אסור השימוש בקנאביס לבעלי המקצוע, לרבות בקרב מפעילי רכב ציבורי ומפעלים הכוללים מכשור כבד, וחל איסור להחזיק קנביס רפואי ו/או להשתמש בו בכל צורה באזורי מכס, לרבות שדות תעופה, נמלים ומעברי גבול.

איך לאחסן קנאביס?

כיום על כל אריזת קנאביס הנמכר כשמן או כתפרחת מצוין תוקף המוצר, ואין לצרוך קנאביס שפג תוקפו. כמו כן יש להבין כי מאחר ולא מדובר בתרופה סינטטית יש לצמח חיי מדף קצרים יחסית ולא ניתן להשתמש בצמח יותר מחודש וחצי עד חודשיים לאחר פתיחת האריזה, מאחר ויתכנו שינויים בהרכב של החומרים הפעילים, וחמור מכך – הצמח עלול לפתח עובשים חיידקים ופטריות המסכנות בעיקר חולי סרטן מדוכאי חיסון.

חומר צמחי משתנה בחום קור ולחות, ולכן מומלץ לשמור על קנאביס במקום קריר, חשוך ויבש ומחוץ להישג ידם של ילדים.

מחקר ישראלי שפורסם ביולי 2016 העלה כי חולים המשתמשים בקנאביס רפואי וקרוביהם לא מקבלים הדרכות לשמירת החומר במקום נעול ולהחזרת שאריות למקומות מוסדרים, ולכן חשופים לגניבות והרעלות. החוקרים בדקו את הרגלי אחסון החומר בקרב 123 חולי סרטן המטופלים בקנאביס רפואי, ומצאו כי רבים מהחולים מאחסנים את הקנאביס בביתם בתנאים לא נאותים, באופן החושף את החומר לסכנת גניבה ולהתפתחותו של שוק שחור של קנאביס רפואי שהחשש ממנו גובר בעת האחרונה. אחסון קנאביס במקום גלוי גם מעלה את הסיכון להרעלות כתוצאה מצריכה בלתי מבוקרת, בעיקר על ידי ילדים השוהים בבית. 

האם למטופלים בקנאביס מותר לנהוג?

נכון להיום, על מטופלים בקנאביס רפואי להכיר בחוק התקף בישראל כלשונו: אין לנהוג או להפעיל ציוד מכני כבד כל עוד נעשה שימוש בקנאביס רפואי. לפי החוק התקף נכון לקיץ 2020, כל כמות של שרידי קנאביס בגוף נחשבת לעבירת נהיגה.

בעבר הותרה נהיגה שש שעות לאחר צריכת קנאביס רפואי. בהמשך נעשו ניסיונות לשינוי התקנות בשנת 2018, באופן שיקבע כי נהיגה ברכב פרטי תותר למטופלים בקנאביס רפואי הנמצאים במעקב רפואי, ורק אם חלפו שלוש שעות לכל הפחות מרגע נטילת הקנאביס בשאיפה או אידוי או שש שעות בכל צורת שימוש אחרת, לרבות בטיפות שמן מתחת ללשון – אולם למרות פרסומים בכלי התקשורת, שינוי זה לא נכנס לבסוף לתוקף, והנושא טרם הוסדר. 

במארס 2019 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי אי הסדרת נהיגה ברכב למטופלים בקנאביס רפואי מהווה "מציאות קשה ואף בלתי אפשרית", ודחה ערעור שהגישה פרקליטות המדינה על החלטת בית משפט שלום לבטל כתב אישום כנגד נכה צה"ל תושב הצפון, שנאשם שנהג תחת השפעת סמים מסוכנים לאחר שנתפס נוהג ובדמו קנאביס שהוא צורך באישור רפואי.

נהיגה מקצועית, למשל במשאית או באוטובוס, אסורה על צרכני קנאביס רפואי.

יש לציין כי ביחידת היק"ר במשרד הבריאות נוהגים לעתים לזמן למבחני נהיגה מעשיים מטופלים עם רישיון לקנאביס רפואי מעל 40 גרם באופן שרירותי.

למי מותר לגדל קנאביס?

בעבר ניתנו רישיונות לגידול עצמי של קנאביס רפואי, אולם כיום לא ניתנים רישיונות אלו. לפי החלטת ממשלה מיוני 2016, קנאביס יגודל רק בבתי צמיחה מתאימים שיעמדו באמות מידה חקלאיות ראויות. כיום עומדים לפתחו של משרד הבריאות מאות בקשות לקבלת היתר לגידול קנאביס רפואי, ובשנים האחרונות אף מקדמת מדינת ישראל יצוא של קנאביס רפואי למדינות אחרות.

מי מממן את הקנאביס הרפואי?

קנאביס רפואי אינו רשום כתרופה, אינו כלול בסל הבריאות או בביטוחים המשלימים והשימוש בו כרוך בתשלום.

עד מארס 2019 מחיר הקנאביס הרפואי בישראל היה קבוע – 370 ש"ח לחודש למטופל ללא קשר לכמות המסופקת.

באפריל 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום שמאפשרת מכירת קנאביס רפואי בבתי המרקחת, שהובילה לזינוק משמעותי במחיר המוצר עד ל-2,000 ש"ח בחודש למטופל ואף מעבר לכך, בהתאם למינון שנרשם למטופל, כשהעלות נעה לרוב בין 200 ל-300 ש"ח לכל 10 גרם קנאביס רפואי.

מטופלי הקנאביס הרפואי הגישו יממה לפני כניסת הרפורמה לתוקף עתירה לבג"ץ, ובאוקטובר 2019 הקפיא בג"ץ את רפורמת הקנאביס עד להסדרת התחום, כשבפועל נכון ליולי 2020 עדיין קיים העדר פיקוח על מחירי קנאביס רפואי בישראל, וזאת על רקע מחלוקות בקביעת מחיר אחיד למוצר בין ועדת המחירים במשרד הבריאות לבין משרד האוצר אשר הצהיר לפני מספר חודשים על התנגדותו להטלת פיקוח על מחיר המוצר.

במסגרת מתווה שהגיש המשרד לאישור בג"ץ בדצמבר 2019 ולפיו ייקבע מחיר אחיד של 150 ש"ח לכל 10 גרם קנאביס רפואי, ועלות נוספת של 30 ש"ח לכל ניפוק מרשם לקנאביס רפואי בבית מרקחת. עם זאת, התנגדות בשטח מצד מגדלים והאוצר הובילה נכון ליולי 2020 לעיכוב באישור המתווה והנושא עדיין מצוי בדיונים.

משרד הביטחון משתתף במימון הטיפול בקנאביס רפואי לנכי צה"ל וכוחות הביטחון. כמו כן, הביטוח הלאומי מאפשר החזרים על רכישת קנאביס רפואי והובלה לנפגעי פעולות איבה שקיבלו אישור לטיפול בחומר.   

נפגעי תאונות עבודה שקיבלו הכרה בביטוח לאומי, וקיבלו אישור ממשרד הבריאות לקנאביס רפואי, זכאים להחזר מלא מקופת החולים עבור רכישת הקנאביס וההובלה. קבלת ההחזר מותנית ברוב קופות החולים באישור רופא מחוזי, וזאת לאחר הכרה של החולה כנפגע עבודה ובדיקת קשר סיבתי בין הפגיעה המוכרת לטיפול בקנאביס. 

מבוטחי קופת החולים מכבי החברים ב'קרן מכבי' למעלה משנתיים ברציפות רשאים להגיש בקשה מיוחדת לקרן, שם נבדקת האפשרות להחזר חלקי של עלות הקנאביס הרפואי, בהתאם למבחן הכנסה של המבוטח ומשפחתו (רק לבעלי הכנסה חודשית למשק לבית הנמוכה מ-4,500 ש"ח).

* המידע במדריך הוא מידע כללי. כל מטופל בקנאביס רפואי צריך לעבור הדרכה מסודרת בנושא ולהישאר במעקב.

** מירי אוגינץ היא אחות אחראית תחום הדרכה ומעקב למטופלים בקאנביס רפואי במכון לרפאות כאב במרכז הרפואי רמב"ם

עדכון אחרון:  ספטמבר 2020