נשימה
מנהלי קהילה
קורונה מעלה את הסיכון למחלות אוטואימוניות
חוקרים מצאו כי מי שנדבקו בקורונה היו חשופים לסיכון גבוה יותר למחלות אוטואימוניות. באילו מחלות מדובר? ומהו ההסבר לכך?
חלפו שלוש וחצי שנים מאז פרצה מגפת הקורונה ששינתה את פני העולם, ועדיין בכל הקשור לנגיף הקורונה – רב הנסתר על הגלוי. מדענים עדיין אינם יודעים בוודאות האם מקורו בבעלי חיים או במעבדה כלשהי, וגם השפעותיו על הגוף מוסיפות להתברר עם הזמן, ככל שמצטברים יותר דיווחים על תסמינים מאוחרים של קורונה, שכבר זכו לכינוי הכולל 'לונג קוביד'.
אחד ההיבטים שנבחנו עם הזמן קשור להשפעתו של נגיף הקורונה, המסומן באותיות SARS-CoV-2, על תפקודה של מערכת החיסון. עתה מתברר במסגרת מחקר שנערך בדרום קוריאה כי חשיפה לנגיף הקורונה עשויה לעורר מחלות אוטואימוניות, שמתאפיינות בכך שמערכת החיסון תוקפת מסיבה שאיננה ברורה רקמות בגוף.
אלופציה, קרוהן ופסוריאזיס
החוקרים בחנו במסגרת מחקר רטרוספקטיבי את התיעוד הרפואי על 354,527 מטופלים שאובחנו כחולי קורונה בבדיקות PCR מאוקטובר 2020 ועד לדצמבר 2021 במדינה. קבוצה זו הושוותה למדגם שכלל 6,134,940 בריאים שלא נדבקו בקורונה. במעקב שנמשך עד דצמבר 2021 נמצא כי חולי הקורונה היו בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות אוטואימוניות מסוגים שונים אחרי שנדבקו במחלה, בהשוואה לבריאים שלא נדבקו בקורונה.
בין השאר, נמצא כי הידבקות בקורונה העלתה ב-12% את הסיכון להתפתחות 'אלופציה אראטה' – מחלה אוטואימונית שמתבטאת בנשירת שיער, וכן העלתה ב-74% את הסיכון ל'אלופציה טוטאליס' שמתבטאת בהתקרחות מוחלטת של שיער הראש והקרקפת.
בנוסף, הידבקות בקורונה העלתה פי 2.76 את הסיכון לדלקת בכלי הדם הקשורה בנוגדנים מסוג ANCA, העלתה ב-68% את הסיכון למחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן, וכן העלתה ב-59% את הסיכון ל'סרקואידוזיס' – מחלת ריאה אינטרסציאלית דלקתית אוטואימונית שמאופיינת בנגעים דלקתיים מסוג גרנולומות באיברים שונים בגוף ובעיקר בריאות.
ניתוח מעמיק בחן את הקשר בין קורונה למחלות אוטואימוניות בהקשר למין, ומצא נטייה בקרב נשים שחלו בקורונה הגבוהה ב-48% לפתח אלופציה אראטה וב-89% לאלופציה טוטאליס, ב-22% למחלת עור מסוג ויטיליגו, וכן נטייה גבוהה פי 7.13 דלקת בכלי הדם שקשורה בנוגדני ANCA, נטייה גבוהה ב-77% למחלת קרוהן ונטייה גבוהה פי 2.4 לסרקואידוזיס, בהשוואה לנשים שלא נדבקו במחלה.
אצל גברים שחלו בקורונה תועדה נטייה גבוהה ב-54% לפתח אלופציה טוטאליס, ב-13% בסיכון לפסוריאזיס – מחלת העור הדלקתית שמתפתחת אף היא על רקע מנגנון אוטואימוני, עלייה ב-60% לקרוהן, נטייה גבוהה פי 7.88 לטרשת מערכתית, נטייה גבוהה פי 5.16 למחלת מפרקים מסוג סטיל של הגיל המבוגר ונטייה גבוהה ב-24% לדלקת חוליות מקשחת – מחלת מפרקים אוטואימונית שפוגעת בחוליות עמוד השדרה, בהשוואה לגברים שלא נדבקו במחלה.
בהמשך, בניתוח לפי גיל, אצל צעירים מתחת לגיל 40 שנדבקו בקורונה זוהתה נטייה גבוהה פי 2.08 לפתח קרוהן, נטייה גבוהה ב-40% לדלקת מפרקים שגרונתית, ונטייה גבוהה פי 3.54 למחלת סטיל של הגיל המבוגר ופי 3.91 לסרקואידוזיס, בהשוואה לאלו שלא נדבקו במחלה. ואילו אצל מבוגרים מגיל 40 ומעלה זוהתה נטייה גבוהה יותר לאלופציה ודלקת בכלי הדם שמאופיינת בנוגדני ANCA.
כמו כן, נמצא כי מטופלים שנדבקו בקורונה ופיתחו מחלה קשה שהצריכה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ היו בסיכון גבוה יותר מחולים אחרים למצבים אוטואימוניים רבים, בהם אלופציה טוטאליס, פסוריאזיס, דלקת בכלי הדם (וסקוליטיס) ומחלת העור ויטיליגו.
ניתוח נוסף בחן את הקשר בין קורונה למחלות אוטואימוניות בשילוב עם מידע על קבלת החיסון לקורונה, שגם לגביו הועלה חשש מפני תחלואה אוטואימונית ומכך שהחיסון שמבוסס על מקטעים זמניים של חומר גנטי mRNA, זה שניתן בהיקפים נרחבים בישראל, עשוי לחולל השפעות מתמשכות על מערכת החיסון. בעבודה הנוכחית לא נמצא כל קשר סטטיסטי מובהק בין הקורונה לתחלואה אוטואימונית אצל אלו שחוסנו נגד קורונה באופן מלא. לעומת זאת, אצל מי שלא חוסנו לקורונה ולקו במחלה תועד קשר מובהק שהתבטא בנטייה גבוהה ב-33% לפתח אלופציה אוארטה, פי 2.26 לאלופציה טוטאליס ונטייה גבוהה פי 2.33 לקרוהן.
החוקרים מציינים כי ממצאיהם מאירים על ההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה ועל עלייה בתחלואה אוטואימונית כרונית מתמשכת כתוצאה מהמגפה, אשר שעשויה להעמיס על מערכות בריאות.
המחקר נתמך על ידי קרן המכון הלאומי לרפואה בקוריאה (KMI) ומשרד הבריאות והרווחה של קוריאה, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2023 של כתב העת JAMA Network Open.
הסערה הציטוקינית
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שקשרו מאז פרוץ הקורונה בין הנגיף לבין מחלות אוטואימוניות שונות. בין השאר, בתורכיה תועדה התפרצות מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית בעקבות הידבקות בקורונה, ובצרפת תועדה התפרצות של דלקת מפרקים שגרונתית אצל חולים שנדבקו בנגיף.
התופעה הרווחת ביותר שתועדה בחודשים הראשונים שלאחר פרוץ המגפה היא של התפתחות תסמונת ע"ש גיליאן-ברה (Guillain-Barre Syndrome) – תסמונת אוטואימונית נדירה של מערכת העצבים ההיקפית (הפריפרית), שמתבטאת בתחושות הירדמות, נימול וכאבים בגפיים, חולשת שרירים וחוסר יציבות, המהווה מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את מערכת העצבים מסיבה לא ברורה. לפי עבודות, כ-60% מהמאובחנים בתסמונת מפתחים אותה לאחר זיהום חיידקי או נגיפי, ובכלל זה הידבקות בנגיף הקורונה. לפי מטה אנליזה מיוון שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת European Journal of Neurology, 15 לכל 10,000 חולים ומחלימים מקורונה בסיכון לפתח את תסמונת גיליאן-ברה.
החוקרים לא בדקו את הסיבה להתפתחות מחלות אוטואימוניות אצל חולי קורונה, אך מעריכים כי מערכת החיסון, מעבר לזיהוי הנגיף כגורם פולש שיש לסלק, גם מושפעת בפעילותה הכוללת כתוצאה ממגע עם הנגיף – באופן שמתבטא בפעילות אוטואימונית. הממצאים נתמכים בכך גם במחקרים נוספים, למשל מחקר מהודו שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת Molecular Immunology שזיהה 28 חלבונים אנושיים שניתנים להפעלה על ידי אזורים בנגיף הקורונה המכונים 'אפיטופים', אשר עשויים לייצר פעילות אוטואמונית. אותם אזורי אפיטופים מפעילים גם נוגדנים מסוג תאי B של המערכת החיסונית כשנגיף הקורונה חודר לגוף. כמו כן, מחקרים מצאו כי למטופלים שנדבקו בקורונה מתפתחת החלשה של פעילות 'מערכת המשלים' של המערכת החיסונית. לפי היפותזה נוספת שהועלתה במחקרים, נגיף הקורונה מוביל לשחרור מסיבי של חלבונים מעוררי דלקתיות מסוג ציטוקינים – מה שמכונה 'סערה ציטוקינית', וזו עשויה להוביל לפעילות אוטואימונית. מספר עבודות זיהו פעילות מוגברת של ציטוקינים מסוג 'אינטרלוקין 1' ו'אינטרלוקין 6' אצל חולי קורונה. יש גם סברה כי פעילות משובשת של 'אנזים המהפך אנגיוטנסין 2' (אנזים ACE-2) כתוצאה מהידבקות בקורונה – היא שמביאה לעלייה בסיכון לתחלואה אוטואימונית.
החוקרים מציינים בין מגבלות המחקר את העובדה שאסף נתונים רטרוספקטיבית, ובכך נחשב לפחות מוצלח ממחקרים שאוספים מידע באופן מתמשך. כמו כן, המחקר נסמך על אנשים ממוצא ספציפי – קוריאנים. כמו כן, המחקר לא כלל איסוף נתונים גנטיים של הנבדקים, שגם לו עשויה להיות השפעה על הסיכון לתחלואה אוטואימונית.