מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותקורונה ומחלות מעי דלקתיות: מה צריך לדעת?

קורונה ומחלות מעי דלקתיות: מה צריך לדעת?

האם מחלות מעי דלקתיות מעלות את הסיכון להידבק בקורונה? כיצד צריך להתנהל עם הטיפול התרופתי? ומה מומלץ למתמודדים עם קרוהן או קוליטיס לעשות כדי להפחית את הסיכון? המומחים מסבירים

מאת פרופ' דן טרנר, ד"ר אורן לדר וד"ר רפי לב ציון
05/03/20
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאור ההתפרצות האחרונה של וירוס הקורונה, מומחי המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים במרכז הרפואי שערי צדק מספקים הנחיות למטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, בהתאם לידוע נכון להיום (ה').

 

וירוס הקורונה עובר בהדבקה טיפתית - למשל בהתעטשות או שיעול באופן ישיר או דרך מגע במשטח נגוע. תקופת הדגירה של המחלה - מההדבקה ועד להופעת תסמינים - היא עד 14 יום ולכן ההמלצה לבידוד לפרק זמן זה בחשד לחשיפה.

 

ההסתמנות הטיפוסית נעה בין מחלה דמוית שפעת ועד למחלת ריאה קשה וכשל מערכתי כללי של הגוף. הרוב המכריע של מקרי ההדבקה קלים (למעלה מ-80%) וכוללים תסמינים כגון חום, שיעול, כאבי שרירים ושלשול במיעוט המקרים. שיעור התמותה עומד על 2%-4% והסיכון לכך קיים בייחוד בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות, אצלם המחלה נוטה להיות קשה יותר.

 

האם המחלה מסוכנת יותר לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות?

 

המחלה אמנם נוטה להיות קשה יותר בחולים כרוניים, אך ככל הידוע היום, אין עדות לכך שמחלת מעי דלקתית עצמה מעלה את הסיכון לחומרת המחלה. בכל אופן, בילדים ובני נוער המחלה ככלל קלה.

 

כיצד התרופות משפיעות על הסיכון?

 

נכון להיום, אין עדויות לכך שזיהום בקורונה קשה יותר באנשים שלוקחים טיפולים נוגדי חיסון למחלות מעי דלקתיות ואנו ממתינים לנתונים נוספים.

 

באופן כללי, המטופלים בתרופות אימונומודולטוריות (כגון אימורן, פורינטול, מתוטרקסאט), סטרואידים או תרופה ביולוגית מסוג טופסיטיניב - חשופים מעט יותר למחלות וירליות.

 

תרופות ביולוגיות אחרות (כגון רמיקייד, יומירה, סימפוני, סימזיה, אנטיביו או סטלרה) נחשבות ככאלו שלא מעלות סיכון למחלות וירליות. גם טיפולים ממשפחת 5ASA (כגון פנטזה, רפסאל, אסאקול וסלזופירין) לא מדכאים כלל את המערכת החיסונית ונחשבים בטוחים בכל מקרה.

 

כיצד מומלץ להתנהל עם הטיפול התרופתי?

 

כאמור, כיום אין עדויות לכך שהתרופות מעלות את הסיכון למחלה חמורה יותר, ומאידך - ברור שהפסקת טיפול בחולים הזקוקים לו קשורה לסיכון גבוה להתקפים וסיבוכי המחלה. לכן אין להפסיק טיפול נוגד חיסון או ביולוגי קבוע בגלל החשש מהקורונה.

 

יתרה מכך, רוב התרופות נוגדות החיסון ממשיכות להשפיע אף מספר שבועות לאחר הפסקתן ולכן אין תועלת מיידית מההפסקה.

 

אין להפסיק או לשנות טיפול ללא המלצת הרופא המטפל שכן באופן עקרוני הנזק בהפסקה עולה בהרבה מהסיכון התיאורטי בהמשך הטיפול - שהינו נמוך מאוד בשלב זה בישראל.

 

המלצות אלו עשויות להשתנות ככל ששיעור החולים בקורונה בארץ יעלה ויש להתעדכן.

 

מה לעשות כדי להפחית את הסיכון?

 

משרד הבריאות פרסם אתמול (ד') הנחיות חדשות בניסיון להפחית את התפשטות המחלה. במטופלים הנוטלים תרופות נוגדות חיסון מומלץ להקפיד מעט יותר על צעדים שיפחיתו את הסיכון:

 

  • להימנע מחשיפה לאנשים חולים
  • להימנע מחשיפה לאנשים שחזרו מחו"ל
  • להקפיד לשטוף ידיים
  • להימנע מהתקהלויות 
  • להימנע מנסיעה לאזורים אנדמיים
  • יצירת קשר עם הרופא המטפל בזמן מחלת חום או דמוית שפעת

 

לצד צעדים אלה, כדי להכניס דברים לפרופורציות, בכל שנה וירוס השפעת העונתי אחראי למיליוני אשפוזים ברחבי העולם ומאות אלפי מקרי תמותה (בשנת 2020 לבדה ורק בארה"ב דווחו על למעלה מ-16,000 מקרי תמותה משפעת רגילה!).

 

כפי שיש חיסונים לשפעת - שאגב מומלץ לכל חולי מחלות מעי דלקתיות להתחסן פעם בשנה בחיסון המומת בזריקה - גם לקורונה סביר להניח שיפותחו חיסונים, ומחקרים קליניים בבני אדם כבר מתחילים.