קוצר נשימה, המכונה בשפה הרפואית 'דיספנאה' (Dyspnea), הוא תסמין שמבטא תחושה סובייקטיבית של חוסר יכולת לנשום אוויר בכמות מספקת.

קוצר נשימה לרוב מתואר כקושי להכניס או להוציא אוויר מהריאות, ובתחושה המלווה של חנק. קוצר נשימה חמור היא תופעה רפואית המכונה 'רעב לאוויר', Air Hunger.

לקוצר נשימה עשויים לעתים להתלוות תסמינים נוספים, ובהם פעימות לב הולמות ומואצות (מכוונה בשפת הרופאים 'פלפיטציות'), צפצופים הנשמעים מהריאה, סחרחורות ו"שיעול נבחני" (המכונה בשפת הרופאים 'סטרידור').

קוצר נשימה עשוי להתפתח כתוצאה ממצבים מגוונים, בהם חשיפה לטמפרטורות קיצוניות, שהות בתנאים של גובה רב, פעילות גופנית עצימה. עישון סיגריות בעבר ובהווה והשמנה. קוצר נשימה גם עשוי להיות תסמין למחלה בריאות או מחוצה לה. הדוגמאות לכך רבות:

• מחלות הפוגעות ברקמת הריאה עצמה, כמו פיברוזיס ריאתי או דלקת ריאות.

• מחלות של דרכי האוויר המובילים אוויר לריאה, כמו אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD או התקף אלרגי (למשל אלרגיה לחלב או לבוטנים).

• חסימה בדרגות שונות בכלי דם הריאתיים עקב קרישי דם.

• חולשת שרירי הנשימה עקב עיוות משמעותי במבנה בית חזה (קיפו- סקוליאוזיס).

• מחלות הפוגעות בשרירי הגוף וכך גם בשרירי הריאה, כגון ניוון שרירים.

• בעיה לבבית, למשל הפרעה בזרימת הדם לשריר לב (איסכמיה לבבית), מחלה במסתמי הלב או אי ספיקת לב.

• קושי בהובלת החמצן לאיברי הגוף, למשל באנמיה, שמתבטאת בירידה בהמוגלובין בדם.

לדברי ד"ר שמעון יצחקיאן, רופא בכיר במכון הריאות ומנהל המרפאה למחלות ריאה אינטרסטיציאליות, מנהל המרפאה לרפואת שינה ואחראי על בדיקת מאמץ משולב לב-ריאה בבית החולים בילינסון, "התסמינים של הבעיות הללו אינם ספציפיים למחלה מסוימת, ולכן הרופא המטפל ניצב בפני אתגר להבין איזו מחלה היא שגורמת לקוצר נשימה, ובמידה ומדובר בשילוב של מחלות – מה תרומתה של כל מחלה לסיבוך".

קביעת הגורם לקוצר נשימה מתקבלת לרוב בהתייעצות משותפת בין רופאי ריאות לרופאים מתחומי מומחיות נוספים. לדברי ד"ר יצחקיאן, "הרבה פעמים מופנים למרפאתי חולים עם בעיה במסתם מסוים בלב ומחלה ריאתית כרונית, ואנו נדרשים להבין מה הגורם העיקרי לקוצר הנשימה. האם מדובר בגורם לבבי, והאם ניתוח להחלפת מסתם יקל בקוצר הנשימה? או שדווקא הבעיה הריאתית היא הדומיננטית? החלטות אלו מתקבלות בדיון משותף בין הקרדיולוג ורופא ריאות".

גודש אפי ומצוקה נפשית הם גורמים נוספים שעשויים לתרום לקוצר נשימה.

ככלל, קוצר נשימה הוא תסמין שכיח. במחקר בינלאומי שבוצע ב-15 מדינות (מחקר BOLD), שממצאיו פורסמו בשנת 2014 בכתב העת European Respiratory Journal, שכלל מדגם של 9,484 בוגרים, דיווחו כרבע (27%) מתוכם כי חוו קוצר נשימה בדרגה כלשהי. על רקע המחלות והמצבים הרפואיים הרבים שעשויים להתלוות לתסמין זה – מחקרים מזהים כי מדובר בגורם סיכון עצמאי שמעלה את הסיכון לתמותה.

סוגים של קוצר נשימה

קוצר נשימה עשוי להיות אקוטי (מידי) או כרוני (ממושך), ולרוב יש סיבות שונות לכל אחד מסוגים אלה:

• קוצר נשימה אקוטי לרוב מופיע במהירות ולזמן קצר, ומבטא לרוב קשיי נשימה בעקבות פעילות גופנית, חרדה או זיהומי חורף שכיחים כמו שפעת או דלקת ריאות. גם מצבים רפואיים מסכני חיים עשויים להתבטא בקוצר נשימה אקוטי, למשל התקף לב, תסחיף ריאתי (מצב שבו קרישי דם מגיעים לכלי הדם הריאתיים) או התקף אלרגיה.

• קוצר נשימה כרוני נמשך לאורך זמן, למשך מספר שבועות ואף חודשים או שנים, אם כי הוא עשוי להתחיל בהדרגתיות או בפתאומיות. סוג זה מעיד לרוב על מחלות כרוניות כמו אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אי ספיקת לב ואי סבילות למאמצים עקב העדר כושר גופני לאורך זמן עקב ניתוח או מחלה ממושכת (תופעה המכונה בלשון הרופאים 'דה קונדישנינג').

בהעמקת אופיו של קוצר ההנשימה, מוכרים מספר מונחים רפואיים לתיאור דפוס וקצב הנשימה:

• טכיפנאה (Tachypnea) הוא מונח שמבטא עלייה בקצב הנשימה מעבר לקצב הנורמלי., למשל נשימה מהירה לאחר ריצה.

• ברדיפנאה ((Bradypnea הוא מונח שמבטא ירידה בקצב הנשימה מעבר לקצב הנורמלי. למשל על רקע מינון יתר של משככי כאבים אופיאטיים על בסיס מורפין.

• היפר-ונטילציה (Hyperventilation), ובשפת העם 'נשימת יתר' הוא מונח שמבטא נשימות עמוקות בקצב מהיר ביחס לצרכים המטבוליים, למשל במהלך התקף חרדה.

• קוצר נשימה לילי התקפי (Paroxysmal Nocturnal Dyspnea – ובקיצור PND) הוא מונח להפרעת שינה שמתבטאת בהתקפים חריפים של קוצר נשימה בלילה, לרוב כשעה או שעתיים לאחר ההירדמות, שמובילים ליקיצות. סיבות נפוצות לכך כוללות דום נשימה בשינה, אי ספיקת לב, צרבת (רפלוקס) ואסתמה לילית (Nocturnal Asthma).

קוצר נשימה בשכיבה

אורתופנאה (Orthopnea) הוא מונח רפואי שמבטא תחושות קוצר נשימה בתנוחת שכיבה על הגב, הן בעירות והן בשינה. באורתופנאה תחושת הקוצר נשימה מוקלת בעת מעבר משכיבה לישיבה ובהצבת 2-3 כריות מתחת לראש בעת שכיבה.

לאורתופנאה מספר סיבות, ומדובר במצב מאתגר בניסיון רפואי לזהות את מקור הבעיה. בין הסיבות השכיחות ניתן למנות:

1. אי ספיקת לב, המביאה לירידה ביכולת של הלב להתכווץ או להתרחב כראוי. בזמן שכיבה. לדברי ד"ר יצחקיאן, "מטופלים רבים מגיעים למרפאת ריאות עקב קוצר נשימה, כאשר בדיקה גופנית מדוקדקת תוכל להבחין פעמים רבות שמדובר בבעיה לבבית ולא ריאתית. במקרה של אי ספיקת לב, נבחין בבדיקה בבצקות ברגליים וגודש בוורידי צוואר, ובהאזנה לריאות נשמע קרפיטציות".

2. חולשת סרעפות, באופן שדורש מהסרעפת יותר מאמץ לנשימה בשכיבה בהשוואה לעמידה.

3. אסתמה לילית, הנוטה להופיע בלילות, לרוב בחילופי עונות ותקופות מעבר שמלוות באלרגיה, נזלת וגודש אפי.

4. דום נשימה חסימתי בשינה עקב צניחת בסיס הלשון והחך הרך וחסימה של מעבר האוויר – תופעה שניתן לגלות בבדיקה במעבדת שינה.

5. התקף חרדה המלווה בדרך כלל בזמן השהייה במיטה לפני השינה במחשבות טורדניות.

ככלל, קוצר נשימה נוטה להחמיר בעת שכיבה, מסיבות שונות:

• משקל עודף: במצב של השמנה, שכיבה במצב מאוזן מלווה בהפעלת לחץ נוסף על הסרעפת מכיוון הבטן, באופן שמקשה על הרחבת בית החזה ועשוי להוביל לקוצר נשימה.

• אי ספיקת לב: בתנאים של אי ספיקת לב, בשכיבה יש נדידה של נוזלים מאזורי בצקת ברגליים לדרכי הנשימה, וקוצר הנשימה מחמיר.

• אסתמה לילית: חלק ניכר מחולי אסתמה אלרגיים לקרדית אבק הבית שנוטה להצטבר על הכרית. בחשיפה לקרדית מתפתחת נזלת שתורמת אף היא לקוצר נשימה. בנוסף, בלילות ובעיקר בחורף יותר קר ויש הפרש טמפרטורה גדול יותר בין היום ללילה, מה שעשוי להוביל להתלקחות אסתמה לילית.

• דום נשימה בשינה: במצב שכיבה מאוזן, אנשים עם דום נשימה בשינה חווים צניחה של בסיס הלשון וחסימה של דרכי אוויר עליונות.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "תשאול מדוקדק של מטופלים שמעידים על קוצר נשימה לילי הוא המפתח להבנת הבעיה". במצבים של קוצר נשימה פתאומי ו/או חמור חשוב לפנות במהירות לבדיקה רפואית לאבחון המצב הרפואי שבבסיס התופעה.

גורמי סיכון לקוצר נשימה

בספרות הרפואית נאסף עם השנים מידע על גורמי סיכון להתפתחות קוצר נשימה:

• העדר פעילות גופנית – אנשים לאחר ניתוח, מחלה ממושכת או בעיות אורטופדיות (למשל כאבי גב כרוניים או כאבי ברכיים), שקיימת אצלם ירידה בתנועתיות במהלך היום, יאבדו בהדרגה את הסיבולת למאמצים, ואף יחושו קוצר נשימה במאמצים קלים. לדברי ד"ר יצחקיאן, "הרבה פעמים מופנים אלי מטופלים לבירור קוצר נשימה לאחר תקופה ארוכה בה הם לא היו ניידים, לאחר ששללנו בעיית לב וריאות המסקנה המתבקשת היא ירידה משמעותית בכושר הגופני".

• טמפרטורות קיצוניות: חשיפה לטמפרטורות קיצון – חום או קור חיצוניים, עשויה להשפיע על התפתחות קוצר נשימה. בשנים האחרונות מתריעים חוקרים מפני השלכות ההתחממות הגלובאלית על עלייה בשכיחות של מחלות ריאה, ובין השאר גם עלייה בהיקף המתמודדים עם קוצר נשימה. טמפרטורות קיצוניות מלוות בהיצרות דרכי האוויר, בעיקר בקרב מטופלים הסובלים מאסתמה או מחלה ריאתית חסימתית כרונית.

• זיהום אוויר: נשימת אוויר מזוהם עשויה להשפיע על התפתחות קוצר נשימה. נייר עמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב מינואר 2022 מתריע כי תהליך ההתחממות הגלובאלית, המלווה בעלייה בחשיפה לאוזון ולעשן משריפת יערות בתנאי חום קיצוניים – עשוי בין השאר להשפיע על גירוי הריאות והתפתחות קוצר נשימה. בעבודה נרחבת שסיכמה נתונים משני מחקרי מעקב נרחבים באירופה, שממצאיה פורסמו בספטמבר 2017 בכתב העת Environmental Health Perspectives, נמצא קשר בין המצאות חלקיקי זיהום אוויר בגודל 2.5 מיקרון שעלולים לפגוע בדרכי הנשימה העליונות – לבין עלייה של 61% בסיכון לקוצר נשימה, לצד עלייה בסיכון לצפצופים בנשימה.

• עליה לגובה רב: כאשר מנסקים לגבהים, בטיפוס לגובה או טיסה, חלה ירידה בריכוז החמצן באוויר. מסיבה זו, לאנשים עם מחלות ריאה כרוניות יתכן ויומלץ לעבור בטרם הטיסה 'מבחן בדיקת רווי חמצן' (HAST, High Altitude Stimulation Testing) המדמה את ריכוז החמצן בתנאי טיסה. תוך כדי המבחן נמדד רוויון החמצן בדם, ואם הוא יורד מערך מסוים (לרוב מתחת ל-85%) – הרופא מטפל ימליץ על מתן חמצן בטיסה.

• עישון: עישון סיגריות בהווה ובעבר הוא גורם סיכון מרכזי להתפתחות קוצר נשימה. מחקרים חלוקים בדעתם באשר להשפעות של גמילה מעישון על הקלה בקוצר נשימה. במחקר מנורבגיה משנת 2015 נמצא כי עישון בהווה מעלה ב-80% את הסיכוי להתפתחות של קוצר נשימה ועישון בעבר מעלה אף הוא ב-20% את הסיכון לתופעה. במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2009 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research נמצא כי הסיכון לקוצר נשימה עולה לאחר עישון סיגריות במשך חמישה ימים ברציפות. לפי עבודות, גם חשיפה לאורך זמן לעישון פסיבי היא גורם סיכון לקוצר נשימה.

• השמנה:  משקל עודף הודגם בעבודות רבות כגורם סיכון לקוצר נשימה. במחקר בינלאומי שבוצע ב-15 מדינות (מחקר BOLD), נמצא לפי ניתוח שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Pulmonary Therapy, כי כרבע (25.6%) מהאנשים עם השמנה חולנית (כשמדד ההשמנה BMI בגובה 35 יחידות ומעלה) מדווחים על קוצר נשימה – שיעור דומה לזה שמתועד בקרב חולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית COPD. השמנה משפיעה על קוצר נשימה בין השאר עקב שינויים בקיר החזה שמובילים להפחתת נפח עתודות הריאה ועלייה בעומס המטבולי בתהליך חילופי הגזים בריאות.

• טראומה: חבלה גופנית עשויה להוביל אף היא לתחושות קוצר נשימה, למשל צלע שבורה כתוצאה מאירוע טראומה – חבלה, נפילה או פציעה בפעילות גופנית. לאחר טראומה לצלעות ניתן לטפל בכדורים נוגדי-כאב ואף בזריקות מקומיות לאילחוש אזורי.

• תרופות: במספר תרופות מדווח על תופעת לוואי אפשרית של קוצר נשימה, ובהן חלק מהתרופות מקבוצת 'חוסמי בטא' שניתנות למחלות לב. לפי הערכות, במצבים מסוימים תרופות אלו אינן מאפשרות לקצב הלב לעלות בזמן מאמץ ולספק את צרכי הנשימה התאית בגוף.

זיהום אוויר. משפיע על התפתחות קוצר נשימה (צילום: Shutterstock)

מחלות ומנגנונים שגורמים לקוצר נשימה

מעבר לגורמי הסיכון, קוצר נשימה עשוי להתפתח על רקע מחלות ומצבים רפואיים מגוונים, המסווגים למספר קטגוריות.

מחלות הפוגעות ברקמת הריאה

פיברוזיס ריאתי

פיברוזיס ריאתי היא מחלת ריאות כרונית מתקדמת (פרוגרסיבית), שמתבטאת בפגיעה והצטלקות רקמת הריאות, ופוגעת בן היתר באזורים חיוניים לחילוף הגזים בבועיות-נאדיות הריאה. ככל שרקמת הריאות הופכת עבה, צלקתית ונוקשה יותר, כך קשה לריאות לפעול כהלכה, ומתפתח קוצר נשימה שמחמיר עם הזמן.

תהליך ההצטלקות בפיברוזיס ריאתי עשוי להתפתח כתוצאה מגורמים שונים, כגון תרופות, מחלות אוטואימוניות, חשיפה לחומרים (אסבסט) אלרגנים סביבתיים (תוכים, עובשים) ואף משילוב מספר גורמים. ברבים מהמקרים הרופאים אינם יודעים להצביע במדויק על הגורם שהוביל להתפתחותה – מצב הקרוי 'פיברוזיס ריאתי אידיופתי' (IPF).

קוצר נשימה הוא תסמין אופייני מובהק של פיברוזיס ריאתי שנוטה להחמיר עם התקדמות המחלה – תחילה יורגש בעיקר במאמץ ובהמשך גם במנוחה. לדברי ד"ר יצחקיאן, "מצב זה קשור לפגיעה במעבר החמצן מבועיות הריאה לדם ולמחסור של דם מחומצן בגוף, שמתבטא בסטורציה נמוכה. כששרירי הגוף לא מקבלים מספיק חמצן, הם מאותתים למוח לנשום מהר יותר, וכך מתפתחת תחושת קוצר נשימה".

במחקר שהתבסס על מדגם בבריטניה של 1,671 מאובחנים עם פיברוזיס ריאתי, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2017 בכתב העת Thorax, קוצר נשימה היה התסמין המאפיין ביותר של המחלה, ולחולים היה סיכוי גבוה פי 2.79 לפתח קוצר נשימה ארבע עד חמש שנים לפני שאובחנו בפיברוזיס ריאתי. ל-43% מהחולים היו התייעצויות מתועדות עם רופאים על קוצר נשימה בשנה שקדמה לאבחון המחלה.

מחקר מיפן, שפורסם בנובמבר 2010 בכתב העת European Respiratory Journal, מצא כי המעקב אחר חומרת קוצר הנשימה עשוי לתת אינדיקציה להתקדמות הכוללת של פיברוזיס ריאתי. קוצר נשימה גם עשוי להוות אינדיקציה לקיומן של מחלות נלוות נוספות, כמו COPD.

מאובחנים עם פיברוזיס ריאתי נזקקים להתרגל עם הזמן לתחושות קוצר נשימה ולהאט פעילות.

אורח חיים בריא הכולל גמילה מעישון, הליכות קבועות ופעילות גופנית מבוקרת במסגרת שיקום נשימתי וכן טיפול תרופתי למחלה (בתרופות 'אופב' או 'אסברייט') – צפויים להאט את קצב התקדמות המחלה. כמו כן, טיפול תומך בחמצן (כשקיימת אינדיקציה רפואית לכך), תרגילי שינה וטכניקות שונות כמו מדיטציה ומיינדפולנס עשויים להקל על קוצר הנשימה ולשפר את איכות החיים.

עוד על פיברוזיס ריאתי

צילום רנטגן חזה שמעיד על פיברוזיס ריאתי. קוצר נשימה הוא תסמין אופייני למחלה (צילום: Shutterstock)

מחלות ריאה אינטרסטיציאליות בעלות אופי דלקתי

לקבוצת המחלות האינטרסטיציאליות הדלקתיות משותפת פגיעה נרחבת של רקמת הריאה כתוצאה מהסננה דלקתית ותהליכי הצטלקות במרחב שבין בועיות הריאה המכונה 'אינטרסיציום'.

מחלות אלה מתבטאות בפגיעה במעבר חמצן מבועיות הריאה לדם ובחוסר בחמצן בדם, וקוצר נשימה הוא אחד התסמינים האופייניים שלהן.

קבוצה זו כוללת בין השאר גם מחלות ריאה הקשורות למחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונתית, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), תסמונת סיוגרן ועוד. לדברי ד"ר יצחקיאן, "לעיתים המחלה האוטואימונית פוגעת רק בריאה בתחילת הדרך, ובהמשך היא תתבטא במלואה על ידי תפרחת עורית, מעורבות מפרקים ושאר ביטויים אוטואימוניים, דבר היוצר אתגר אבחנתי".

בקבוצה זו גם דלקות ריאה שנגרמות מחשיפה סביבתית, למשל על רקע חשיפה לעובש או לשלשת עופות (הקרויה 'דלקת ריאות של רגישות יתר', Hypersensitivity Pneumonitis); סרקואידוזיס – מחלה דלקתית אוטואימונית שמאופיינת בנגעים דלקתיים מסוג גרנולומות באיברים שונים בגוף ובעיקר בריאות; ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות נוספות על רקע שימוש בתרופות טוקסיות לריאה (פרוקור ומקרודנטין), סמים או טיפולי הקרנות (רדיותרפיה) באזורי הריאה.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "חשוב לאבחן מחלות ריאה אינטרסטיציאליות דלקתיות בשלב מוקדם, כאשר הטיפול יכול לשנות את מהלך המחלה ואף לגרום להבראה. לעיתים הטיפול הוא פשוט להימנע מהגורם למחלה, למשל הרחקת ציפורים או הפסקת תרופה טוקסית לריאה, ולעיתים יש צורך בטיפול להחלשת מערכת החיסון הפוגעת בריאה, למשל בתרופות פרדניזון, אימורן, סלספט, מטוטרקסט או מבטרה".

היקף הסובלים מקוצר נשימה מבין המאובחנים עם מחלות ריאה אינטרסטיציאליות גבוה. כך, למשל, לפי מחקרים, כחמישית (8%) עד מחצית (51%) מהמאובחנים עם סרקואידוזיס מתמודדים עם קוצר נשימה. כמו בפיברוזיס ריאתי, גם בסרקואידוזיס המהווה קוצר נשימה את התסמין הבולט ביותר, שעשוי להופיע חודשים ואף שנים לפני אבחון המחלה.

זיהומים ריאתיים ודלקת ריאות

זיהומים שחודרים לריאות ופוגעים בתפקוד הריאה עלולים להתבטא בקוצר נשימה, וכך גם דלקת ריאות ממקור זיהומי. הסיבה לכך היא הפגיעה של מזהמים בדרכי הנשימה שמובילה לירידה ביכולת אספקת החמצן לתאי הגוף וכן לחסימות בנתיבי האוויר בהפרשות – מצב רפואי המכונה 'ברונכיטיס' או לדלקת ריאות הפוגעת ברקמת הריאה ('פנאומוניה').

קוצר נשימה עשוי להיות תסמין שכיח של זיהומים ריאתיים. בסקירה מגרמניה, שפורסמה באוקטובר 2015 בכתב העת BMC Family Practice, נמצא כי זיהום ויראלי קל בדרכי הנשימה מתבטא בקוצר נשימה ב-11.3% עד 40.1% מהמקרים.

קוצר נשימה היה גם לאחד התסמינים האופייניים של הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית בחודשים הראשונים להתפרצות המגפה, ולפי עבודות הוא מתפתח בקרב 18.6% עד 59% מחולי הקורונה. מאז פרוץ הקורונה מתועדים מקרים של קוצר נשימה מתמשך של חולי קורונה לאחר שלכאורה החלימו מהמחלה האקוטית, כתסמין אופייני להשפעות המאוחרות של קורונה המכונות 'לונג קוביד'. מחקר מקנדה שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Frontiers in Physiology, מצא כי קוצר נשימה אצל המחלימים מקורונה אינו קשור לפגיעה בתפקודי לב וריאה או לפעילות גופנית מאומצת, וכפי הנראה קשור ישירות להידבקות בנגיף SARS-CoV-2 מחולל המגפה.

אחד הזיהומים שמתאפיינים יותר בקוצר נשימה הוא זיהום בחיידק השחפת, ולפי עבודות כשליש עד מחצית מחולי השחפת מדווחים על קוצר נשימה. גם בשחפת מתועדים מקרים של תסמינים ריאתיים כרוניים לאחר ההחלמה לכאורה מהזיהום האקוטי, אשר עשויים להתבטא גם בקוצר נשימה.

עוד על דלקת ריאות

סרטן הריאות

קוצר נשימה עשוי להוות תסמין של סרטן הריאות בשלב מתקדם או של גרורות סרטניות המפושטות לריאה.

במחקר מהודו, שפורסם בקיץ 2019 בכתב עת מקומי, תועדה שכיחות גבוהה של קוצר נשימה בקרב 71.4% מהחולים בסרטן ריאות מתקדם.

להתפתחות קוצר נשימה על רקע פעילות ממארת בריאות מספר סיבות אפשריות. לעתים הגידולים בריאה מתפתחים באופן שחוסם ברמה האנטומית (מבנית) את דרכי הנשימה. הגידול גם עשוי להוביל להצטברות נוזלים סביב הריאות ולהביא לקריסה של חלקים מהריאה. גידולים ריאתיים גם גורמים להרס רקמת הריאה וחושפים אותה לזיהומים חיידקים. כל סיבות אלה עשויות להשפיע על פגיעות ביכולת אספקת האוויר בריאות וביכולת קליטת החמצן הנדרש לגוף.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "סרטן הריאות עשוי להתבטא בתסמינים שונים, ובכללם קוצר נשימה, וכן ירידה במשקל, שיעול חדש ממושך, דמם מהפה ועד לדלקת ריאות. לפיכך, למטופלים עם דלקת ריאות והצללה משמעותית בצילום רנטגן חזה, אנו ממליצים פעמים רבות לחזור על צילום החזה כשישה שבועות לאחר גמר אנטיביוטיקה, כדי שלוודא שלמטופלים אין גידול ריאתי שליווה את דלקת הריאות".

ניתן להקל על תחושות קוצר נשימה בגידולים ריאתיים באמצעות שימוש בחמצן, שאיבת הנוזלים בריאה, ולעיתים רחוקות בברונכוסקופיה לשאיבת הפרשות.

עוד על סרטן הריאות

מחלות הפוגעות בדרכי האוויר

רבות ממחלות ריאה מתבטאות בחסימה או היצרות של דרכי האוויר הגדולות או הקטנות המובילות אוויר לאזורי שיחלוף הגזים בריאה, וגם אלו עשויות להתבטא בקוצר נשימה.

אסתמה

קוצר נשימה הוא תסמין אופייני של אסתמה – מחלה כרונית שמלווה בפעילות דלקתית בדרכי האוויר של הריאה. אסתמה מתבטאת בכיווץ דרכי האוויר לריאות – הסמפונות, ועשויה להיות מלווה בהפרשות ריר, ועל כן מתבטאת בהתקפים של תסמינים המעידים על קושי נשימתי, בהם שיעול, צפצופים בנשימה וקוצר נשימה. ההתקפים נגרמים כתוצאה מטריגרים שונים, בהם טריגרים ספציפיים כמו חשיפה לחומרים מעוררי אלרגיות (אלרגנים) או טריגרים לא ספציפיים, כמו ריחות חזקים, אוויר קר, זיהום אוויר, זיהום ויראלי או חיידקי.

קוצר נשימה מתבטא באסתמה בירידה בערכי 1FEV בבדיקת תפקודי ריאות עם תבנית ספירומטריה של חסימה ריאתית.

לפי מחקרים, תחושות קוצר נשימה אצל אנשים עם אסתמה עשויה להיות מלווה בתחושה של חרדה המגבירה את תחושת קוצר הנשימה.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "בניגוד למה שחושבים, אסתמה אינה רק מחלת ילדים, אסתמה יכולה לפרוץ בכל גיל, בבוגרים חשוב להבין אם יש תרומה של עיסוק להתפרצות המחלה, למשל עבודה באזור עם זיהום אוויר, חשיפה לעשן או אבק תעשייתי".

עוד על אסתמה

מחלת ריאות חסימתית כרונית

קוצר נשימה הוא את אחד התסמינים האופייניים למחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, והוא הופך לחמור יותר ככל שמתקדמת המחלה, באופן שפוגע לרעה בחיי המטופלים ועשוי להוביל לנכות.  

מחלה זו מהווה למעשה ספקטרום למספר מצבים כרוניים. היא עשויה להתבטא בהיצרות של דרכי האוויר, או לחילופין באמפיזמה, בה נהרסים הקירות שבונות את שקיקי האוויר בריאות (נאדיות הריאה) באופן שמצמצם את השטח המנוצל בריאה לצורך החלפת גזים. כתוצאה מכך עלול להתפתח קוצר נשימה בעת ביצוע פעילות גופנית, ובהמשך גם במנוחה. בהפרעה נוספת שמשתייכת לקבוצה, ברונכיטיס כרונית, מתפתחת פעילות דלקתית וגירוי של מעטפת דרכי הנשימה, שהופכים אותה לעבה, נוקשה ומייצרת הפרשות המתבטאת בשיעול כרוני. במצב זה, הריאות לא מסוגלות לנקות את עצמן כהלכה, ומצטבר בהן עודף רירי שמעמיס עליהן, מקשה על הנשימה, וגם מוביל לעייפות.

מטופלים שמתמודדים עם COPD מתקדם חווים פגיעה קשה בביטחון העצמי לצאת מהבית. בניסיון להימנע מהתקפי קוצר נשימה בחוץ, רבים מאמצים עם הזמן אורח חיים ישבני ולא פעיל שכולל בידוד חברתי ובעל השפעות פסיכולוגיות משמעותיות. לדברי ד"ר יצחקיאן, "הרוב המכריע של חולי COPD הם אנשים עם היסטוריה של עישון או חשיפה לעשן במסגרת עבודתם". המחלה עשויה להתפרץ גם על רקע עישון פסיבי.

במחקר נרחב בבריטניה, שכלל 49,438 מטופלים שאובחנו עם COPD, וממצאיו פורסמו בינואר 2014 בכתב העת PLOS ONE, נמצא כי מחציתם (46%) דיווחו על קוצר נשימה משמעותי, בדרגה מתונה עד קשה. שכיחות התופעה וחומרתה היו קשורות להיקף החסימה של דרכי הנשימה, אולם קוצר נשימה תועד גם בקרב שליש (32%) מהמאובחנים עם מחלת COPD וחסימה קלה של דרכי הנשימה.

פעילות גופנית, תרגולי נשימה וגמילה מעישון מסייעים להקל בתסמיני קוצר נשימה במחלת COPD, לצד הטיפול התרופתי שמותאם למטופלים.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "הפעולה הכי אפקטיבית, שמשפרת דרמטית את איכות החיים ומאטה את קצב הידרדרות המחלה היא גמילה מעישון. קל להציע זאת למטופלים, אך הדבר קשה מאוד ליישום, ומומלץ להיעזר בסדנה להפסקת עישון במסגרת קופת החולים".

עוד על COPD

עוד על גמילה מעישון

COPD כגורם סיכון נוסף לקוצר נשימה – עשוי להיגרם גם מעישון פסיבי (צילום: Shutterstock)

הפרעות בכלי הדם שמזינים את הריאה

קוצר נשימה עשוי לבטא הפרעות בכלי הדם שמזינים את הריאה, לרבות הצטברות קרישי דם ויתר לחץ דם ריאתי.

תסחיף ריאתי

תסחיף ריאתי שנגרם מחסימה של קריש דם בכלי הדם של הריאות עשוי להתבטא בקוצר נשימה. מצב רפואי זה מתפתח לרוב כתוצאה מקריש דם שנוצר בפקקת ורידים עמוקים ברגליים (DVT), נסחף דרך הוורידים לצד הימני של הלב וממנו לעורקי הריאה, שם הוא עלול להיתקע ולהוביל לתסמיני קוצר נשימה.

תסחיף ריאתי עשוי להתבטא גם בכאבים בחזה, שיעול, ליחה דמית, נשימה מהירה ודופק מהיר. התופעה לרוב מאובחנת דרך הדמיה מסוג סי.טי אנגיו של עורקי הריאה, בה צובעים את עורקי הריאה בחומר ניגודי. בדיקות אקו לב לבחינת תפקוד החדר הימני בלב ובדיקת אולטרסאונד של ורידי הגפיים התחתונות עשויות לסייע באבחנה. בדיקת דם בשם 'די דימר' (D-Dimer) תוכל לסייע בשלילת האבחנה אצל אנשים עם סיכון נמוך אפריורי לתסחיף ריאתי.

במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2007 בכתב העת American Journal of Medicine נמצא כי קוצר נשימה מתפתח אצל 92% מהאנשים עם תסחיף ריאתי פרוקסימלי, כלומר קריש דם שהתמקם בעורק מרכזי בריאה, אולם נצפה בשכיחות נמוכה יותר של 65% אצל אנשים עם תסחיף ריאתי שהתמקם בעורקים הקטנים של הריאה.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "תסחיף ריאתי יכול להיות אירוע אקוטי או כרוני. תסחיף ריאתי נחשב 'חקיין גדול', כלומר שקשה במקרים רבים לזהות אותו במהירות. אבחנה זו צריכה להיות תמיד במחשבתו של הרופא, כאשר לא מזוהה סיבה אחרת לקוצר נשימה".

יתר לחץ דם ריאתי

יתר לחץ דם ריאתי הוא מצב רפואי שמתאפיין בלחץ דם גבוה בכלי הדם שמקשרים בין הלב לריאות. המצב מתפתח על רקע הצירויות וחסימות בעורקים ונימים בריאות, ועלול להוביל לפעילות מוגברת של החדר הימני בלב – עד כדי אי ספיקת לב ימנית.

קוצר נשימה מהווה את אחד התסמינים של יתר לחץ דם ריאתי, לצד שיעול יבש וטורדני, תעוקת חזה, עייפות ובצקת ברגליים.

קוצר הנשימה מתפתח על רקע הקושי של חדר ימין בלב לספק לב לריאות והמחסור באספקת דם מחומצן לחדר השמאלי של הלב ולכלל הגוף.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "יתר לחץ דם ריאתי ניתן לזהות בצנתור ימני של עורקי הריאה". הבעיה מאובחנת בעקבות ממצאים מעוררי חשד בבדיקת אקו לב ובבדיקת דם הקרויה proBNP.

עוד על יתר לחץ דם ריאתי

חולשת שרירי הנשימה

שרירי הנשימה המשמעותיים שמסייעים להרחבת בית החזה ולהכנסת אוויר לריאות מצויים בסרעפת. חולשת סרעפת עשויה לנבוע משיתוק סרעפתי או ממחלת עצב-שריר כלשהי, למשל ניוון שרירים (ALS), מיוזיטיס או ניוון שרירים על שם דושן.

מצב של שיתוק סרעפת ניתן לזיהוי פעמים רבות בצילום רנטגן חזה כסרעפת הממוקמת בעמדה מוגבהת ולא במנח הטבעי. האבחנה הסופית מבוצעת בבדיקת אולטרסאונד של הסרעפת.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "כשמתעורר חשד לחולשת שרירי הסרעפת, המטופלים יופנו לאולטרסאונד, ובמקביל מתבצעת בדיקה פשוטה שקרויה 'כוחות נשימה' שביכולתה להדגים את חולשת שרירי הנשימה".

מחלות לב

לצד מחלות נשימה, קוצר נשימה עשוי להוות תסמין אופייני גם למחלה לבבית. כשמתרחשת פגיעה בתפקוד הלב, זו עשויה להוביל למחסור באספקת החמצן הנדרשת לתאי הגוף. במקרים אלה המוח מאותת על הצורך לנשום מהר יותר ומתפתח קוצר נשימה, לרוב בשילוב עייפות מוגברת.

אי ספיקת לב

קוצר נשימה הוא אחד התסמינים האופייניים של אי ספיקת לב. במחקר מהולנד, שפורסם במארס 2016 בכתב העת Journal of Cardiac Failure, נמצא במדגם של 464 מאובחנים עם אי ספיקת לב, כי כמחציתם (49%) דיווחו על קוצר נשימה חמור בשלב האבחון, ואילו שנה לאחר האבחון עמד שיעורם כבר על 60%. גורמי סיכון לתחושות קוצר נשימה באי ספיקת לב כללו בעבודה זו תסמינים סומטיים כמו תחושות חרדה ומצוקה נפשית, גיל מבוגר, עודף משקל, מחלת לב חמורה יותר וכן תחלואה נלווית במחלת ריאות כרונית COPD.

התפתחות קוצר נשימה באי ספיקת לב מהווה מאפיין להחמרת המחלה. כשאי ספיקת לב מובילה להצטברות נוזלים בריאות ובצקות, הריאות מאבדות מיכולתן לקלוט חמצן, ומובילות למחסור בחמצן בתאי הגוף ולתחושות קוצר נשימה. בשלבים מוקדמים של אי ספיקת לב – מטופלים עשויים לחוש קוצר נשימה אחרי פעילות גופנית, ועם החמרת המחלה קוצר הנשימה עלול להופיע גם במצב מנוחה ולהחריף בתנוחת שכיבה. מדד ארגון הלב של ניו יורק (NYHA) מקטלג את חומרת אי ספיקת הלב לפי חומרת קוצר הנשימה של המטופלים לארבע קטגוריות, וככל שהמספר גבוה יותר – החומרה קשה יותר.

תרופות מקבוצת הניטרטים ותרופות משתנות (כמו פוסיד, אלדקטון) עשויות להקל בתחושות של קוצר נשימה במצבים של אי ספיקת לב, לצד הקפדה על אורח חיים בריא ופעיל ככל שניתן.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "למטופלים עם אי ספיקת לב חשוב לשים לב לסימנים של יציאה מאיזון כגון בצקות ברגליים, גודש ורידי צוואר, חנק בשכיבה ועלייה במשקל. ברגע שיש יציאה מאיזון, תפקיד הרופא להבין מה הוא הגורם שהוביל ליציאה מאיזון, למשל שתיית יתר של נוזלים, זיהום, צריכת מלח מוגברת, הפרעה בקצב הלב ו/או העדר איזון לחצי דם – ולטפל באותו גורם".

עוד על אי ספיקת לב

מחלות לב נוספות

מחלות לב נוספות, בהן הפרעות בזרימת דם בעורקים הכליליים על רקע טרשת עורקים או מחלות במסתמי הלב, עשויות להתבטא בין שאר בקוצר הנשימה. חוקרים ישראלים ממספר מרכזים רפואיים, בהם בילינסון, מאיר, שיבא ושמיר-אסף הרופא דיווחו בפברואר 2020 בכתב העת International Journal of Cardiology על כך שגם חולי לב שלא אובחנו עם אי ספיקת לב נוטים לפתח קוצר נשימה שיש לו השפעות מזיקות על חייהם.

הסיבה לכך היא שכתוצאה מהפרעות אלה, דם מחומצן אינו זורם כהלכה מהריאות דרך הלב לאיברי הגוף. בתנאים של מחסור בחמצן בדם ובתאים, המוח מקבל אותות להגביר את פעילות הלב והריאות ולהעלות את תפוקת הנשימה ועלול להתפתח קוצר נשימה.

במחקר שבחן את הסיכון לטרשת עורקים בקהילה בארה"ב (מחקר ARIC) בהשתתפות 10,881 נבדקים, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2016 בכתב העת PLOS ONE, התברר כי אנשים שפיתחו תסמיני קוצר נשימה היו בסיכוי גבוה ב-30% להיות מאובחנים עם אי ספיקת לב, ובסיכוי גבוה ב-34% לסבול מהתקף לב.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "פעמים רבות מתעורר חשד להפרעה במסתם הלב בהאזנה לארבע נקודות בחזה שבהן נשמע הלב היטב. כששומעים אוושה לבבית – נהוג להפנות את המטופלים לבדיקת אקו לב שתבחן את תפקוד מסתמי הלב. כשיש חשד להפרעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים ללב – יומלץ לרוב על בדיקת מאמץ-ארגומטריה, בדיקת אקו לב במאמץ או מיפוי לב".

אנמיה

קוצר נשימה הוא אחד התסמינים שמאפיינים אנמיה, לצד עייפות מוגברת, דופק לב מואץ, סחרחורת, חולשה וחיוורון. במקרים אלה, קוצר הנשימה מורגש תחילה במאמץ, אך עם הזמן עלול להחמיר ולהתבטא גם במנוחה.

התופעה מתרחשת על רקע מחסור בכדוריות דם אדומות להובלת החמצן לתאים. בגוף האדם קיימת מערכת מדויקת לאספקת חמצן והמרתו בפחמן דו חמצני, אשר דורשת כמות נאותה של תאי דם אדומים.

במחקר מגרמניה שבחן תסמינים שכיחים במדגם של 5,979 תושבים בצפון המדינה, שממצאיו פורסמו בפברואר 2023 בכתב העת Journal of Clinical Medicine, מעל לשליש (28%) מהנבדקים עם אנמיה דיווחו על קוצר נשימה, ואבחון עם אנמיה העלה ב-55% את הסיכוי לפתח קוצר נשימה וחולשה.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "אבחון אנמיה נחשב לפשוט, ומבוצע בבדיקת דם שמדגימה את רמות ההמוגלובין בדם. הסיבות הנפוצות לירידה ברמות המוגלובין הן העדר ייצור מספק של כדוריות דם אדומות עקב מחסור בוויטמינים כמו ויטמין 2B1 או חומצה פולית ומאגרי ברזל נמוכים, או איבוד המוגלובין – לרוב כתוצאה מדימום במערכת העיכול שמתגלה בבדיקת דם סמוי וקולונוסקופיה.

קוצר נשימה במצבים רפואיים נוספים

דום נשימה בשינה

קוצר נשימה שמופיע בלילה הוא אחד התסמינים של דום נשימה בשינה – מחלה שמלווה בריבוי יקיצות בלילה על רקע חסימה של נתיב אוויר, לעתים אף מבלי שהמטופלים מרגישים בכך. דום נשימה בשינה מתבטא בעייפות לאורך היום וקשיי ריכוז.

במחקר מיפן, שפורסם במאי 2013 בכתב העת Sleep & Breathing, נמצא כי במדגם של 265 נבדקים עם דום נשימה חסימתי בשינה, 46% סבלו מקוצר נשימה בדרגה בינונית ו-7% בדרגה קשה. בין גורמי הסיכון לסיבוך זה נכללו בעבודה זו השמנה ביטנית, הפרעות בהחלפת הגזים בריאות, העדר פעילות גופנית ודיכאון.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "כשמתעורר חשד לדום נשימה בשינה, ניתן לנסות לברר עם בן או בת הזוג האם יש קולות חנק או נחירות במהלך השינה והאם יש סימנים ל'מאבק' עם הנשימה בשינה, כשאלו הם ביטויים אופייניים למצב הזה".

עוד על דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה. כמחצית מפתחים קוצר נשימה בדרגה בינונית (צילום: Shutterstock)

אלרגיות

קוצר נשימה עשוי להיות תסמין של תגובה אלרגית. תופעה זו מתפתחת כאשר חומרים מסוג 'היסטמינים' משוחררים לזרם הדם כתגובה של המערכת החיסונית במגע עם חומר אלרגן, ואלו גורמים להיצרות הריאות וכלי הדם שעשויה להתבטא בקוצר נשימה. באופן דומה, אלרגיות גם עשויות להוביל להתפתחות דלקות בדרכי הנשימה.

לפי נייר עמדה של האיגוד האמריקאי לאסתמה, אלרגיה ואימונולוגיה (ACAAI), תסמינים של קוצר נשימה מאפיינים בעיקר אלרגיות לאבקנים ושיחים, שיירי בעלי חיים וקרדית אבק הבית, אך עשויים להתפתח גם על רקע תגובה אלרגית למזונות מסוימים, עשן סיגריות, חומרים כימיים וריחות חזקים.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "מטופלים עם אסתמה ואלרגיה לקרדית האבק הרבה פעמים ידווחו על קוצר נשימה לילי. הסיבה לכך היא שהרבה פעמים הקרדית שוקעת על מצעי הכריות והסדינים ובתגובה לשכיבה נוצר גירוי אלרגי של ריריות האף והסינוסים שמתבטא בגודש אפי, נזלת והעדר יכולת לנשום מהאף".

עוד על אלרגיות

חרדה ודיכאון

קוצר נשימה עשוי להיות תסמין של הפרעות חרדה – ובהן הפרעת חרדה כללית, התקף פאניקה ופוביות למיניהן.

דיכאון עשוי גם כן להתבטא בקוצר נשימה, על רקע מספר מנגנונים אפשריים, ובהם נטייה ל'היפר ונטילציה' – נשימות שטחיות ומהירות שמביאות למחסור בחמצן בדם; עלייה במתח השרירים בגוף, ובהם במתח השרירים הנדרשים לנשימה; ועייפות וחוסר תפקוד פיזי שעשויים להוביל להיחלשות שרירי הנשימה.

במחקר משבדיה, שפורסם באוקטובר 2006 בכתב העת Respiratory Medicine, אנשים שאובחנו עם קוצר נשימה היו בסיכויים גבוהים פי 3.53 לסבול מחרדה ובסיכויים גבוהים פי 12.2 לסבול מדיכאון.

לדברי ד"ר יצחקיאן, "מחלות ריאה רבות מלוות בהתקפי חרדה, ולכן לא פשוט להבין האם המטופלים מצויים בהתקף חרדה או בהתקף אסתמה או שיש שילוב של השניים. יש שיטות מסוימות שמאפשרות לבצע אבחנה, אך לא תמיד ניתן ליישמן".

תסמונת האנחה

תסמונת האנחה (Sigh Syndrome) היא תסמונת נפשית בבסיסה, שמתבטאת בניסיונות כושלים חוזרים לשאוף אוויר בכמות מספקת לריאות, תחושת קוצר נשימה, ונשימות כבדות חוזרות.

בינואר 2008 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Journal of Family Practice על צבר אירועי 'תסמונת האנחה' שפיתחו מפוני גוש קטיף שהתגוררו בחבל עזה, ככל הנראה על רקע חיים בתנאים של לחץ נפשי מוגבר. בתיעוד שהתמקד ב-40 מפונים צעירים, בגיל 32 בממוצע, לכשליש מתוכם (32.5%) היה אירוע טראומטי שקדם להתפרצות התסמונת. למעל למחציתם (57.5%) התסמונת התבטאה באירוע שהתמשך מעבר להתפרצות הראשונית. בכל המקרים לא זוהתה בעיה רפואית אורגנית שביכולתה להסביר את תחושות קוצר הנשימה. גם במהלך מעקב של כשנה וחצי בממוצע – לא זוהו מחלות ספציפיות בקרב המפונים שפיתחו את התסמונת. החוקרים מציינים כי "'תסמונת האנחה' פועלת במסלול שפיר. היא דורשת בעיקר את תמיכתם והבנתם של הרופאים המטפלים כדי להרגיע כל דאגה של המטופלים".

תסמונת האנחה נצפתה גם בסין לאחר התפרצות מגפת הקורונה, ותועדה על ידי חוקרים מסין בפברואר 2021 בכתב העת Translational Pediatrics בעיקר בקרב ילדים, כשהביטוי החמור שלה היה דווח במארס 2020, בשיא ההתפרצות הראשונה של המגפה, בעיקר אצל ילדים בגילי 4 עד 7. במסגרת הדיווח ציינו החוקרים כי "מצב בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים השתנה באופן משמעותי לאחר התפרצות הקורונה. עלינו גם לשים לב לבעיות הפסיכולוגיות הנגרמות על ידי חזרה לבית הספר לאחר שהמגיפה נחלשה".

שיטות לאבחון קוצר נשימה

כשמתפתח קוצר נשימה, חשוב לפנות לטיפול רפואי כדי לאבחן את הסיבה לתופעה. תהליך האבחון למקור של קוצר הנשימה עשוי לשלב מספר אמצעים ובדיקות:

• אנמנזה: תשאול מדוקדק של המטופלים לגבי התסמינים, אופיים ומשכם. כך, למשל, חנק בזמן שכיבה עם רגליים נפוחות עשוי להעיד על אי ספיקת לב, ואילו חנק בזמן שינה בשילוב נחירות עשוי להעיד על דום נשימה בשינה. לדברי ד"ר יצחקיאן, "70% מהאבחנה יכולה להיעשות כבר עם תשאול נכון של המטופלים, שיוביל לבדיקות רלוונטיות שיקצרו את הזמן לאבחנה מדויקת. כמרצה בבית ספר לרפואה אני שם דגש גדול מאוד בהוראת סטודנטים לרפואה אלו שאלות חשוב לשאול ובאיזה אופן".

• בדיקה קלינית: לדברי ד"ר יצחקיאן, "בבדיקה הקלינית נהוג לבחון באיזה אופן נכנסים המטופלים למרפאה, כמה מילים ביכולתם להוציא ברצף דיבור, מה מספר הנשימות בדקה. בהמשך נהוג למדוד סטורציה באצבע, להאזין לריאות ולבדוק בצקות ברגליים וגודש בוורידי צוואר".

• בדיקות דם: ספירת דם פשוטה עשויה לגלות האם יש אנמיה. בדיקתproBNP  עשויה להעיד על אי ספיקת לב או יתר לחץ דם ריאתי, ובדיקת 'די דימר' עשויה לשלול קיום תסחיף ריאתי אקוטי אך ורק למטופלים עם סיכון אפריורי מראש נמוך יותר.

• צילום חזה: צילום רנטגן חזה עשוי לתת מידע רב על המצב הריאתי של המטופלים. לדברי ד"ר יצחקיאן, "ניתן ללמוד רבות מצילום חזה. כך, למשל, ציור ריאתי מוגבר עשוי להעיד על מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, לב מוגדל עשוי להעיד על אי ספיקת לב, תפליטים בריאות ("מים בריאות") עשויים להעיד על אי ספיקת לב, והצללה בריאה (מכונה תסנין ריאתי) עשויה להצביע על זיהום".

• בדיקת תפקודי ריאות: בבדיקת תפקודי ריאות הקרויה 'ספירומטריה' המטופלים שואפים ונושפים לצינור המחובר למכשיר מדידה (ספירומטר). הבדיקה מאפשרת למדוד את זרימת האוויר, וכמה מהר הריאות קולטות אוויר ופולטות אותו החוצה. הבדיקה מאפשרת לחשב את מדד נפח האוויר המירבי בנשיפה בשנייה ראשונה – מדד FEV1 שמהווה מדד למעקב אחר מחלה ריאתית חסימתית כרונית, וכן מדד FVC למעקב אחר מחלות ריאה אינטרסטיציאליות.

• בדיקת מאמץ לב-ריאה משולב: בבדיקה זו המכונה CPET (קיצור של CardioPulmonary Exercise Testing) מתבקשים הנבדקים להתחבר למכשירים שמנטרים את פעילות הלב והריאות במהלך פעילות גופנית מאומצת – ריצה או רכיבה על אופני כושר למשך עשר דקות. הבדיקה מודדת את מדד צריכת החמצן המקסימלית (VO2max)  בתגובה לפעילות מאומצת. לדברי ד"ר יצחקיאן, "בדיקה זו היא מעין 'ארגומטריה מתוחכמת' וביכולת לספק עשרות פרמטרים פיזיולוגיים. מבדיקה זו בין היתר אפשר לגזור איזו מערכת מגבילה את המטופלים – הלבבית או הריאתית".

• אקו לב: בדיקת אקו לב היא בדיקת אולטרסאונד שמדגימה את כושר ההתכווצות וההרפיה של הלב, ומאפשרת אבחנה של אי ספיקת לב. בנוסף ניתן ללמוד ממנה על תפקוד מסתמי הלב, התכווצות אזורים שונים של שריר הלב מלמדת גם האם שריר הלב נפגע בעבר מהתקף לב. בנוסף ניתן להעריך בבדיקה באופן גס ולא מדויק את קיומו של לחץ בעורקי הריאה.

• סי.טי של בית החזה: בבדיקת סי.טי של בית החזה, המכונה גם 'סי.טי ריאות', ניתן להדגים תמונה תלת ממדית של הריאות בבדיקה המבוצעת באמצעות קרני רנטגן. לדברי ד"ר יצחקיאן, "יש סוגים שונים של סי.טי בית חזה: במחלות ריאה אינטרסטיציאליות נהוג לבצע סי.טי מסוג חתכים דקים עם רזולוציה גבוהה ללא חומר ניגודי לווריד כדי להדגים טוב יותר את המחלה, ולעומת זאת בסי.טי של בית החזה המבוצע למעשנים כבדיקת סקר לסרטן הריאות ניתן להסתפק בחתכים עבים יותר". כשהבדיקה נדרשת לבירור תסחיף ריאתי, יש צורך בתוספת חומר ניגודי לעורקי הריאה.

לסיכום, על רקע סיבות שונות ומגוונות לקוצר נשימה, "הערכה של רופא הריאות חיונית כדי להגיע לאבחנה מדויקת ולקבוע משטר טיפולי נכון", מדגיש ד"ר יצחקיאן. "טיפול מוקדם בבעיה הריאתית עשוי להוביל בהרבה מקרים להחלמה מהמחלה או לעצירת ההידרדרות הריאתית ולשיפור דרמטי באיכות החיים".

ד"ר שמעון יצחקיאן (MD, PhD) הוא רופא בכיר במכון הריאות ומנהל המרפאה למחלות ריאה אינטרסטיציאליות (סרקואידוזיס, פיברוזיס ריאתי ומחלות אוטואימוניות הפוגעות בריאה), מנהל המרפאה לרפואת שינה ואחראי על בדיקת מאמץ משולב לב-ריאה במרכז רפואי רבין – קמפוס בילינסון

עדכון אחרון: פברואר 2024