מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותצריכת כולסטרול גבוהה במזון קשורה בעלייה קלה בלחץ הדם הסיסטולי

צריכת כולסטרול גבוהה במזון קשורה בעלייה קלה בלחץ הדם הסיסטולי

צריכת כולסטרול גבוהה במזון קשורה בעלייה קלה בלחץ הדם הסיסטולי.


מטרת העיבוד הנוכחי במסגרת INTERMAP (International Study of Macro/Micro-nutrients and Blood Pressure) היתה לבדוק את הקשר בין צריכת הכולסטרול במזון לבין לחץ הדם, בקרב גברים ונשים.

 

הנתונים שנאספו כוללים 83 חומרי מזון מדיווחים על צריכת מזון תוך 24 שעות, משני איסופי שתן ב – 24 שעות, מ – 8 מדידות לחץ הדם ומשאלונים, וזאת בקרב 4,680 משתתפים בגיל 40-59, מ – 17 מדגמי אוכלוסיות מ – 4 מדינות (סין, יפאן, בריטניה וארה"ב).

 

נמצא קשר ישיר בין צריכת הכולסטרול במזון ולחץ הדם הסיסטולי (ולא הדיאסטולי) אצל כלל המשתתפים, כולל אלו ללא יל"ד. צריכה גבוהה של כולסטרול מעל 2 סטיות תקן היתה קשורה בצורה מובהקת בעלייה של 0.9 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי (לאחר תיקנון ל – 12 משתנים) בכלל המשתתפים ו – 1.1 ממ"כ באלו ללא יל"ד. הממצאים הוחלשו כאשר הוסיפו למודל גם משקל וגובה.

Sakurai M, Stamler J, Miura K, et al; for the INTERMAP Research Group. Relationship of dietary cholesterol to blood pressure: the INTERMAP study. J Hypertens. 2010 Oct 30. [Epub ahead of print]


המחקר מבוסס-אוכלוסייה INTERMAP נועד להבהיר את היחסים של גורמי תזונה רבים ללחץ הדם. הנחת היסוד שלו היתה שלחומרי מזון רבים יש השפעות קטנות ועצמאיות על לחץ הדם באנשים, כאשר שילובם מסתכם בהשפעות ניכרות.

 

השפעה ישירה של הכולסטרול במזון בגברים דווחה ממספר מחקרי תצפית אמריקאים, והנתונים מעיבוד זה מבטאים "חתך" של מדגמי אוכלוסיות מכמה מדינות לאורך זמ,ן כך שסביר להניח שהם מדוייקים יותר אם כי אינם מתבססים על מחקר התערבותי.

 

במחקרי התערבות נמצא שכלכלה דלת-כולסטרול כמו DASH מורידה את לחץ הדם בחולי יל"ד וטרום-יל"ד. המכניזם האפשרי לקשר זה מוסבר בהשפעה שלילית של הכולסטרול על תיפקוד האנדותל ועל הזמינות הביולוגית של NO שגורמת לקשיחות העורקים. במספר מחקרים קיימת תמיכה בתיאוריה זאת כאשר טיפול בסטטינים להורדת רמת הכולסטרול מלווה בירידה בלחץ הדם.

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

http://www.ish.org.il/dec2010.asp

מיקי-ב.
19/12/10 10:29

 מחקרים מסוג זה שווים מעט מאוד במיוחד כשהם בודקים השפעה של משתנים בעלי גוון נורמטיבי תרבותי כמו אכילת כולסטרול או שומן או בשר. יש אפקט שנקרא "אפקט הקפדן" שבו תוצאות חיוביות מופיעות אצל אוכלוסיה קפדנית ללא קשר למה שהם אוכלים. האפקט מגיע עד לפי 2. ברור שמי שאוכל הרבה כולסטרול הוא בד"כ לא טיפוס קפדן ובהתאם התוצאות. גם ההבדל (0.9 מ,מכ) הוא כל כך קטן שאין לו שום משמעות במחקר תצפיתי מהסוג הזה.
השפעת סטטינים על לחץ דם יכולה להיות בגלל אפקט אחר כמו הורדת דלקתיות.