מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותצפייה מוגזמת בטלוויזיה מסוכנת ללב

צפייה מוגזמת בטלוויזיה מסוכנת ללב

צפייה ממושכת בטלוויזיה עשויה להעלות את הסיכון למחלות לב ומוות, ללא קשר לפעילות הגופנית שמבצעים


כנראה שהקשר בין צפייה בטלוויזיה ומחלות לב טמון בישיבה הממושכת (צילום: panthermedia)
כנראה שהקשר בין צפייה בטלוויזיה ומחלות לב טמון בישיבה הממושכת (צילום: panthermedia)

 

מעבירים זמן ממושך בצפייה בטלוויזיה או במשחקי מחשב? מחקר חדש מצא כי זה מעלה את הסיכון למחלות לב ותמותה מוקדמת, וזאת ללא קשר לכמות הפעילות הגופנית אותה אתם מבצעים.

 

המחקר שכלל 4,512 איש בני 35 ומעלה, בדק את הקשר בין משך הצפייה במסכים לבין אירועים קרדיווסקולאריים, ומצא כי אנשים שמבלים חלק ניכר מזמנם החופשי מול המסך, בעיקר בצפייה בטלוויזיה, הם בסיכון מוגבר למוות מכל הסיבות וסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים כמו התקפי לב, בהשוואה לאנשים שמבלים מול המסך פחות משעתיים ביום.

 

מדידת "זמן מסך" במחקר כללה דיווח עצמי על צפייה בטלוויזיה או DVD , משחקי וידיאו ושימוש במחשב בזמן הפנאי (לא כולל עבודה מול מחשב).

 

אנשים עם רקע של מחלה קרדיווסקולארית לא נכללו במחקר. גם אנשים שמתו בשנתיים הראשונות של המעקב הוצאו מהמחקר מתוך מחשבה שאנשים אלה צפו יותר בטלוויזיה בגלל שהיו חולים וזה אילץ אותם לבלות יותר זמן בבית.

 

על-פי תוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 4.3 שנים, נפטרו 325 איש ו- 215 איש פיתחו אירועים לבביים.

 

לאחר שנוטרלו משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, לחץ דם, עישון והכי חשוב- פעילות גופנית, ניתוח הנתונים הראה כי בהשוואה לחשיפה של פחות משעתיים ביום למסך הטלוויזיה או המחשב בשעות הפנאי, בחשיפה של 4 שעות או יותר, הסיכון למוות מכל הסיבות היה גבוה ב- 48% והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים משמעותיים היה גבוה בלמעלה מפי שניים.

 

על-פי המחקר, כרבע מהקשר בין "זמן מסך" לאירועים קרדיווסקולאריים, מוסבר על-ידי המדדים הביולוגים: מסת גוף, רמת HDL כולסטרול- המכונה "הכולסטרול הטוב" ו- CRP – מדד שמצביע על המצב הדלקתי. כך למשל, ה- CRP היה גבוה פי שניים באנשים שבילו יותר מארבע שעות פנאי ביום מול מסך, בהשוואה לאלו שבילו מולו פחות משעתיים.

 

השלב הבא של המחקר יהיה לגלות מה ישיבה ממושכת גורמת לגוף האדם בטווח הקצר והארוך, איך פעילות גופנית יכולה להקטין השפעות אלה ואיך ניתן לשנות את אורח החיים על מנת להפחית את הישיבה ולהעלות את הפעילות.

 

יתכן שהקשר בין הצפייה בטלוויזיה ומשחקי המחשב לבין מחלות לב ותמותה טמון בזמן הרב בו מבלים בישיבה. מחקר נוסף שפורסם לאחרונה מצא כי הפסקות מרובות מישיבה ליד שולחן, אפילו הפסקות קצרות שאורכן דקה, יסייעו לכם לשמור על בריאות הלב.

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

 

 

 10.1016/j.jacc.2010.05.065