צנתור לב (Heart/ Cardiac Catheterization) מוגדר כפעולה רפואית פולשנית שבמסגרתה מוחדר תומכן לעורק המוליך דם ללב במקרים של חסימת כלי הדם על רקע טרשת עורקים או פגיעה בלב או בכלי הדם מסיבה כלשהי – לצורך אבחון מקרים של חשד לנזק לכלי הדם ו/או ללב או לצורך טיפול בנזק שאובחן.

צנתור אבחנתי מבוצע ברוב המקרים כדי להעריך את מצב כלי הדם במקרים של הופעת תסמינים המעלים חשד לחסימה בכלי דם/ אירוע לב, בעיקר כאבים בחזה, כשיש אינדיקציה לחסימה בכלי הדם, למשל בבדיקת אק"ג רגילה, מבחן מאמץ, הולטר לב או בדיקת מיפוי לב, וכן לאנשים שכבר פיתחו פגיעה בלב בעקבות התקף לב (אוטם). צנתור במקרה זה מאפשר לבחון האם עורק המוליך כלי דם ללב נחסם באופן חלקי או מלא על ידי הצטברות רובד טרשתי – מצב המוגדר כ'טרשת עורקים'.

בכשני שליש מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי – מאובחנות היצרויות או חסימות בעורקי הלב שיש צורך לטפל בהן באמצעות צנתור טיפולי. במקרים אחרים מופנים החולים לטיפולים שמרניים – הכוללים טיפול בתרופות מדללי דם ונוגדות קרישי דם לצד אימוץ אורח חיים בריא, או שלחילופין מופנים במצבים מורכבים לניתוח מעקפים.

צנתור לב מבוצע גם לצורך בירור פעילות הלב ולאבחון ליקויים שונים במסתמי הלב האחראים להכוונה נכונה של זרם הדם בתוך הלב – מהעליות אל חדרי הלב וכן לאבחון לקויים בשריר הלב, קרומי הלב ומומים מולדים בלב. צנתור לב עשוי לשמש גם למדידת קצב זרימת הדם ורמות החמצן בדם באזורים שונים בלב, כדי להעריך נכונה כיצד מתפקד הלב כמשאבת הדם של הגוף. כמו כן מבוצעים צנתורי לב לנטילת דגימות דם ורקמה משריר הלב דרך הקטטר לבדיקה במעבדה, במצבים של חשד לזיהום שהוביל לפגיעה לבבית או גידול בלב.

צנתור לב אבחנתי נדרש גם עבור הנזקקים לניתוח לב – כשלב מקדים לניתוח, במהלכו ניתן לצפות דרך הקטטר בפנים הלב ובפגיעה הלבבית כדי לתכנן את מהלך ניתוח הלב הצפוי.

איך מבוצע צנתור לב אבחנתי? 

במהלך הבדיקה מוחדר הצנתר לכלי הדם כיום לרוב דרך העורק הרדיאלי בשורש כף היד ולעיתים חריגות דרך המפשעה, בהרדמה מקומית. הצנתר הוא למעשה צינור פלסטיק דקיק בקוטר של כ-2 מ"מ המכיל בתוכו תיל קפיצי המאפשר לו גמישות, שמוחדר בעדינות עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוחדר חומר ניגוד על בסיס יוד לשלושה מעורקי הלב של המטופל, המאפשר לצבוע אזורים בהם מתפתחת חסימה של כלי הדם על ידי רובד טרשתי. בהמשך מתבצע צילום רנטגן הקרוי 'אנגיוגרפיה', במהלכו ניתן לזהות את אזורי ההיצרויות והחסימות בעורקים המוליכים דם ללב ולאפיין את דרגת חומרתן.

כיום יש עדיפות לצנתור דרך העורק הרדיאלי ביד שכרוך בפחות סיבוכים של דימום מאשר צנתור במפשעה ובנוחות גבוהה יותר למטופל.

איזו הכנה נדרשת לצנתור אבחנתי? 

לפני ביצוע צנתור, על המטופל לדווח על רגישות לתרופות ובמיוחד רגישות ליוד המוזרק דרך הקטטר בצנתור האבחנתי, כדי למנוע תגובה אלרגית. כמו כן, בחלק מהמקרים יש צורך בהפסקה זמנית של תרופות לפני ביצוע צנתור, לרבות מדללי דם ותרופות לסוכרת. כהכנה לצנתור נדרשות גם בדיקות מעבדה עדכניות, לרבות ספירת דם ותפקודי כבד וכליות.

מטופלים עם אי ספיקת כליות זקוקים להכנה מיוחדת לקראת צנתור המבוצעת בהזלפת נוזלים לווריד, כדי לצמצם את הסיכון להחמרה במצב הכליות עקב השימוש בחומר ניגוד במהלך הפעולה.

לפני צנתור טיפולי יש הכרח לתת למטופלים מדללי דם, כדי למנוע התפתחות קריש דם בתומכן שמוחדר לעורק לאחר פתיחתו. כיום נהוג לתת מדללי דם גם לפני צנתור אבחנתי, מתוך הנחה כי הוא עשוי להפוך בהמשך לטיפולי. כשש שעות לפני צנתור מתוכנן נהוג לתת תרופות לדילול דם מסוג אספירין ופלביקס, ולפני צנתור דחוף על רקע אירוע לב חריף ניתנים אספירין וכן ברלינטה/ אפיאנט.

מהם הסיכונים של צנתור אבחנתי? 

צנתור עלול להיות כרוך בסיבוכים, כמו כל פעולה רפואית פולשנית אחרת, אך נחשב ככלל לפעולה בטוחה. בצנתור אבחנתי הסיכון לסיבוך נאמד בהרבה פחות מ-1% מהמטופלים, ואילו בצנתור טיפולי, במהלכו מועברים בלון וסליל דרך הקטטר – הסיכון לסיבוכים נאמד בפחות מ-3%.

סיבוכי הצנתור כוללים דימום, זיהום או כאב במקום החדרת הקטטר משורש כף היד, אם כי החדרתו דרך היד הפחיתה את כמות הדימומים ביחס למפשעה, שכן בכף היד אין קיבולת גבוהה לדימומים משמעותיים, וכן פגיעה בכלי הדם בעת החדרת הקטטר העלולה לגרום לקרע או חור בעורק ולדימומים ובמצבים חריגים להתקף לב. סיבוכים נוספים הם היווצרות קריש דם על רקע החדרת תומכן בצנתור טיפולי – סיכון שלצורך מניעתו ניתנות תרופות לדילול הדם לפני צנתורים, וכן תגובה אלרגית ליוד המוחדר בצנתור.

סיבוכים פחות שכיחים כוללים הפרעה בקצב הלב מסוג אריתמיה שלרוב חולפת מעצמה ולעתים דורשת טיפול לאחר הצנתור, פגיעה בכליות על ידי היוד המוזרק במהלך הצנתור האבחנתי, לחץ דם נמוך, והצטברות דם או נוזל בשק המקיף את הלב באופן העלול לפגוע בקצב הלב ולמנוע דופק תקין.

הסיכון להתפתחות סיבוכים במהלך צנתורים גבוה יותר בקרב מטופלים מבוגרים יותר ובקרב חולים כרוניים מסוימים – לרבות חולי אי ספיקת כליות וסוכרת. מיומנות הקרדיולוג המטפל הכרחית להצלחת הצנתור.

צנתור אבחנתי כרוך בחשיפה לקרינה מייננת, ולפי חוזר משרד הבריאות מנובמבר 2011, הבדיקה פולטת קרינה ברמה כזו שעלולה לגרום לאחד עד שני מקרי סרטן לכל אלף איש, ושוות ערך מבחינת הקרינה ל-500 עד 1,000 צילומי רנטגן חזה.

צנתור טיפולי ממושך יותר ולכן כרוך בחשיפה גבוהה יותר לקרינה, ופולט קרינה ברמה שעלולה לגרום לשניים עד שלושה מקרי סרטן לכל אלף איש, שהיא שוות ערך -1,000 עד 1,500 צילומי חזה.

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

עדכון אחרון: אפריל 2017