לחץ דם
מנהלי קהילה
צמצום בצריכת המלח - אחד הפתרונות ליתר לחץ דם עמיד
מטרת המחקר היתה לבדוק האם צמצום בצריכת מלח ישפיע במקרים של יל"ד עמיד לטיפול. במחקר האקראי והמצולב (crossover) נטלו חלק 12 חולי ילד עמיד לטיפול (עם 3,4 תרופות בממוצע במדידה ע"י ABPM) שמחציתם טופלו במשך שבוע בכלכלה דלת-מלח (50 ממו"ל ליממה) ומחציתם בכלכלה עשירת מלח (250 ממו"ל ליממה עם הפרדה של שבועיים בין החלפת הטיפול בין 2 הזרועות. הבדיקות הנוספות כללו BNP, PRA, הפרשת אלדוסטרון, נתרן ואשלגן ביממה, מהירות גל הדופק ומדד האוגמנטציה שנבדקו בין תקופות הכלכלה השונות. לחץ הדם הממוצע בבסיס היה 145.8/83.9, הפרשת הנתרן הממוצעת היתה 46.1 בכלכלה דלת מלח לעומת 252.4 ממו"ל ליממה. כלכלה דלת מלח הורידה את לחץ הדם ב – 22.7/9.1 ממ"כ. נמצאה עליה ב – PRA וירידה ב – BNP ופינוי הקראטינין בכלכלה דלת מלח דבר המעיד על הפחתה בנפח התוך-כלי.
Pimenta E, Gaddam KK, Oparil S, et al. Effects of dietary sodium reduction on blood pressure in subjects with resistant hypertension: results from a randomized trial. Hypertension. 2009;54:475-81.
הערת פרופ' יודפת:
זהו המחקר הראשון בו נבדקה השפעת כלכלה דלת מלח על יל"ד עמיד לטיפול. חסרונו העיקרי של המחקר הוא במספר הקטן של הנבדקים. במחקרים תצפיתיים נמצא שכלכלה עשירת מלח קשורה ביל"ד. למשל, במחקר הבין לאומי INTERSALT שבו נכללו אנשים עם ובלי יל"ד נמצא שצריכת 100 ממו"ל נתרן ליום היתה קשורה בירידה של 2.2 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי לאחר תיקון לגורמים מבלבלים. ניסויים בכלכלות דלות מלח בחולי יל"ד הראו ירידה בלחץ הדם ובמחקר שנערך ע"י Gavras וחב' נמצאה ירידה של 21/7 ממ"כ בכלכלה דלת מלח מוגזמת (10 ממו"ל ליום) ביחד עם מינונים גדולים של דיורטיקה. תוצאות המחקר הנוכחי מראות שחולים עם יל"ד עמיד לטיפול הם רגישים למלח וצמצום הצריכה יכול לעזור לאיזון לחץ הדם. טיפול בחוסמי המערכת רנין אנגיוטנסין יכול להסביר חלקית את הגברת הרגישות למלח בחולים אלו. כפי שציינתי בתקציר המחקר, העלייה ב – PRA הירידה ב – BNP, בפינוי הקראטינין ובמשקל בכלכלה דלת מלח מעידה על ירידה בנפח התוך-כלי ממצא שתומך בתיאוריה שאצירת נוזלים תורמת ליל"ד עמיד לטיפול אם כי אצירה זאת בגלל צריכת מלח מוגברת אינה מגיבה לטיפול בהידרוכלורתיאזיד. החוקרים מניחים שהמינון המקובל הוא נמוך מדי כדי להשפיע. נמצא גם שיפור במדדי האוגמנטציה ומהירות גל הדופק שמעידים על ירידה בקשיחות העורקים. השאלה העיקרית שמתעוררת מהניסוי היא האם כלכלה כזאת ישימה בחיי היום יום בעיקר שחלק גדול מהמזון שלנו הוא מעובד עם ריכוז מלח גדול.
החדשה נלקחה מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד