אירועים טראומטיים אינם דבר חיובי. הם יכולים לטלטל את האדם עד לשורשי הווייתו, להשפיע באופן ניכר על איכות חייו, לפגוע ביכולתו לנהל חיים מספקים ולגרום לו סבל רב. עם זאת, לעתים מתוך ההתמודדות עם אירועים טראומטיים, אנשים מגלים בעצמם יכולת להתפתח באופנים שקודם לכן לא היו זמינים עבורם. תופעה זו נקראת צמיחה מפוסט טראומה.

צמיחה פוסט-טראומטית היא שינויים חיוביים החלים כתוצאה מההתמודדות עם אירוע טראומטי. הנושא אינו חדש ונדון במהלך ההיסטוריה באמצעים דתיים, פילוסופיים, אמנותיים וספרותיים, אך רק בשנים האחרונות התחילו לחקור את התופעה מנקודת מבט קלינית ובאמצעים פסיכולוגיים מדעיים.

כיצד צומחים מפוסט טראומה?

חוקרים של התופעה ניסחו חמישה אזורים שבהם יכולה צמיחה פוסט-טראומטית לבוא לידי ביטוי:

באזור הראשון, אנשים הנאלצים להתמודד עם משבר חיים חריף מגלים בתוכם תחושה שכתוצאה מההתמודדות נפתחו עבורם הזדמנויות חדשות ושהחיים מזמנים להם עתה אפשרויות שלא היו קודם לכן.

באזור השני, אנשים עשויים להרגיש קרובים יותר לאנשים מסוימים, ובאופן כללי להרגיש חיבור חזק יותר לאנשים אחרים החווים סבל.

אזור שלישי של שינוי הוא בחוויה של חוסן אישי מוגבר, בבחינת "מה שלא מחסל אותי מחסן אותי".

האזור הרביעי שבו באה לידי ביטוי צמיחה פוסט-טראומטית היא הערכה מחודשת ומלאה יותר של החיים באופן כללי.

האזור החמישי מתייחס לפן הרוחני. נפגעים מסוימים חשים העמקה ומחויבות רוחנית גדולה יותר עקב התמודדותם עם טראומה, גם אם מחויבות זו כוללת שינוי משמעותי במערכת הערכית שלהם.

הצמיחה לא מוחקת את הסבל

צמיחה פוסט-טראומטית אינה מבטלת את הסבל הכרוך בהתמודדות עם מצב טראומטי. מכיוון שתופעות פוסט-טראומטיות גורמות סבל, ההתמודדות איתן בהכרח מכאיבה.

צמיחה פוסט-טראומטית איננה אמצעי להכחדת הכאב, אלא מתייחסת לאופנים שבהם אנשים עושים שימוש פנימי משמעותי בהתמודדות ובסבל ולדרך שבה השימוש הזה מסייע להם להתפתח כבני אדם.