מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר תוארה כמתקפה הקטלנית ביותר על העם היהודי מאז השואה, ובעקבותיה פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין מתנהלת ברצועת עזה ולמעשה בשבע חזיתות. חוקרים רבים מתריעים בחודשים האחרונים על המחיר הכבד של המלחמה על מצבם הנפשי של תושבי ישראל.

דו"ח של מבקר המדינה מצא על סמך סקר שנערך לפני כשנה (אפריל 2024) בעקבות המלחמה שיעורים גבוהים של תושבים בישראל שדיווחו על תסמיני מצוקה נפשית: בקרב גברים, כשליש (31%) עם תסמין אחד לפחות של פגיעה נפשית, וכן 30% עם תסמיני פוסט טראומה, 25% עם תסמיני דיכאון ו-16% עם תסמיני חרדה; ובקרב נשים קרוב למחצית (44%) עם תסמין אחד לפחות, 39% עם פוסט טראומה, 38% עם דיכאון ו-26% עם חרדה.

דו"ח של משרד הבריאות מדצמבר 2024 סיכם נתונים ולפיהם אירועי ה-7 באוקטובר הובילו באוכלוסייה הכללית לעלייה בהיקף התסמינים הנפשיים, ובכללם עלייה בשיעור המתמודדים עם תסמיני דיכאון משליש (31.3%) לקרוב למחצית (44.8%) מהאוכלוסייה. בסקר מאוניברסיטת אריאל שנערך בקרב 844 בוגרים בסוף אוקטובר 2023, שבועות בודדים לאחר האסון, מעל לרבע (29%) דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון וכרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון.

מחקרים חדשים שפורסמו בחודשים האחרונים מתעדים שיעורים גבוהים במיוחד של מצוקה נפשית בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר בקרב משפחות צאצאים לניצולי שואה ובקרב הניצולים עצמם.

היפותזת הפגיעות החבויה

במחקר ראשון שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בר-אילן, אריאל וחיפה, נבדקו 582 ישראלים בוגרים שביקשו להשיב על שאלונים באשר למצבם הנפשי בשנה שלפני פרוץ המלחמה (בשנת 2022), ובהמשך כחודשיים לאחר האסון, בדצמבר 2023. הנבדקעים סווגו לשתי קבוצות – בקבוצה הראשונה 364 נבדקים שהיו דור שני לניצולי שואה (143 נבדקים) או דור שלישי (221 נבדקים), ובקבוצה השנייה 218 נבדקי ביקורת.

בעוד שלפני אירועי ה-7 באוקטובר תועדו שיעורים דומים של פוסט טראומה בשתי הקבוצות – 10.4% בקרב צאצאים לניצולי שואה ו-11.5% בקבוצת הביקורת, הרי שלאחר המלחמה שיעור תסמיני פוסט טראומה זינק פי 2 לכחמישית מצאצאי ניצולי השואה (20.9%), ואילו נותר באותה הרמה בקבוצת הביקורת (11.5%). הסיכון לפוסט טראומה היה גבוה במיוחד בקרב צאצאים לניצולים שהעידו כי הוריהם או סביהם וסבתותיהם התמודדו עם פוסט טראומה בחייהם על רקע השואה. לטענת החוקרים, הממצאים תומכים בהיפותזת הפגיעות החבויה (Latent Vulnerability Hypothesis), ולפיה גם דורות לאחר אירוע טראומטי, הצאצאים נושאים עמם פגיעות מוגברת לפוסט טראומה שעלולה לבוא לידי ביטוי בעת חשיפה לאירוע טראומטי חמור. המחקר גם מדגים מנגנון של העברת פוסט טראומה בין הדורות. בצוות החוקרים השתתפו פרופ' עמית שרירא, דר לי גרינבלט-קמרון ופרופ' יובל פלגי. המחקר נתמך על ידי מענק מאוניברסיטת אריאל וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2025 של כתב העת Journal of Psychiatric Research.

דאגה מהעתיד

ממצאי המחקר נתמכים בעבודות נוספות שמדגישות את הרגישות המוגברת של צאצאים לניצולי שואה בתגובה לאירועים טראומטיים. כך, במחקר ישראלי שפורסם עוד בינואר 2000 בכתב העת American Journal of Psychiatry נמצא כי נשים דור שני לניצולי שואה מגיבים בלחץ גבוה במיוחד במידה והן מאובחנות עם סרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיית הנשים הכללית. במחקר ישראלי נוסף שפורסם עוד בשנת 1988 בראשות פרופ' זהבה סולומון, כיום חוקרת מובילה בתחום הפוסט טראומה מאוניברסיטת תל אביב, נמצא כי צאצאים לניצולי שואה חוו תגובות נפשיות עוצמתיות יותר בתגובה לאירועי מלחמת לבנון הראשונה.

מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה מדגימים את המחיר הנפשי הקשה שאירועי ה-7 באוקטובר גבו גם מניצולי שואה עצמם שעדיין חיים בישראל בגילם המופלג. במחקר בינלאומי שפורסם במהדורת 2025 של כתב העת European Journal of Psychotraumatology בהשתתפות צוות חוקרים מצרפת וישראל, נבדקו 171 ניצולי שואה בסוף שנת 2023 לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר באשר למצבם הנפשי. הניצולים בגיל 86.6 בממוצע, ו-40% מתוכם התגוררו בישראל והיתר במקומות אחרים בעולם ובעיקר בצרפת.

בשאלונים שמילאו העידו הניצולים על מצב נפשי חמור בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, כאשר כשני שליש העידו כי המתקפה עוררה אצלם זכרונות מתקופת השואה וכשליש העידו על הידרדרות במצבם הבריאותי מאז המתקפה. מבין הניצולים שאינם מתגוררים בישראל, הרוב (86.6%) הביעו דאגה מעתיד בטיחות חיי צאצאיהם כיהודים בעולם. כרבע מהניצולים במחקר דיווחו על בדידות בעקבות המתקפה.

במחקר נוסף שנערך על ידי חוקרים בתחום בריאות הנפש וחקר ההזדקנות (גרונטולוגיה) ממכללת הדסה, מכללת אשקלון ואוניברסיטת בר אילן, שממצאיו פורסמו בגיליון ינואר 2025 של כתב העת Psychiatry Research, נאספו נתונים בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר ב-118 מבוגרים יהודים תושבי ישראל , בהם 69 ניצולי שואה עם רמות נמוכות של פוסט טראומה בעקבות השואה, 17 ניצולים עם רמות גבוהות של פוסט טראומה מתקופת השואה ו-32 מבוגרים בקבוצת ביקורת שאינם ניצולי שואה. נמצא כי ניצולי שואה שדיווחו עם רמות גבוהות של פוסט טראומה על רקע השואה נטו גם יותר לפתח תסמיני דיכאון, חרדה ופוסט טראומה בתגובה לאירועי ה-7 באוקטובר. עם זאת, גם בקבוצה זו וגם בקרב הניצולים עם רמות נמוכות של פוסט טראומה מהשואה תועדו רמות דומות של חוסן קהילתי, מעורבות פעילה ותקווה לעתיד טוב יותר. בצוות מחקר זה השתתפו ד"ר רות מייטליס, פרופ' יואב ברגמן, מאיה פרנקל יוסף ופרופ' עמית שרירא.

לפי החוקרים, הממצאים החדשים מצריכים תשומת לב יתרה לניצולי שואה ולצאצאיהם בבחינת ההתמודדות הנפשית בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, המוגדרת כמאתגרת עבור החברה הישראלית כולה. בחודשים האחרונים מתבצעת במשרד הבריאות פעילות להרחבת מערך בריאות הנפש לאור מצוקת כוח האדם ותורי ההמתנה הארוכים לטיפולים נפשיים ברפואה הציבורית על רקע הצרכים הגוברים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

קישור למחקר בקרב צאצאים לניצולי שואה:

Journal of Psychiatric Research, doi: 10.1016/j.jpsychires.2024.11.067

קישורים למחקרים בקרב ניצולי שואה:

European Journal of Psychotraumatology, doi: 10.1080/20008066.2024.2428025

Psychiatry Research, doi: 10.1016/j.psychres.2024.116305