סרטן
מנהלי קהילה
הוספיסים בישראל: כל המידע
אילו הוספיסים זמינים בישראל לטיפול בחולים בשלבי חייהם הסופיים? כיצד ניתן לקבל הפניה להוספיסים השונים? ואילו טיפולים תומכים ניתנים בהם? מדריך
הוספיס (Hospice) מהווה מסגרת למתן טיפול לחולים סופניים הנוטים למות, שמצבם הרפואי קשה ונקבע כי הם חולים במחלה חשוכת מרפא ולא ניתן להציע עבורם טיפולים מצילי חיים.
לפי חוק החולה הנוטה למות משנת 2005, רופא אחראי הוא שמוסמך לקבוע כי מטופל סופני, אם נוכח שהמטופל סובל מבעיה רפואית שלא ניתנת לריפוי, ובמידה ותוחלת חייו – גם אם יינתן לו טיפול רפואי – לא עולה על שישה חודשים.
הטיפול הניתן במסגרות ההוספיס לחולים בשלבי חיים אחרונים אינו מכוון לריפוי המחלה, ומוגדר כטיפול תומך – הקרוי ברפואה 'טיפול פליאטיבי'. הטיפול מתמקד באיזון תסמיני המחלה, מניעת סבל והקלה על כאב ועל תסמינים גופניים נוספים ובהשגת איכות חיים טובה יותר, תוך מעורבות החולה וקרוביו בתהליכי קבלת ההחלטות.
אילו הוספיסים קיימים בישראל?
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיולי 2009 מחייב את קופות החולים לתת טיפול פליאטיבי תומך בזמינות מלאה - 24 שעות, 7 ימים בשבוע, לכל חולה במחלה קשה שנמצא בשלב הסופני של חייו - שלפי הערכת הרופא תוחלת חייו לא עולה על שישה חודשים, ללא תשלום, במסגרת סל הבריאות הממלכתי.
בישראל קיימות מסגרות רפואיות ייעודיות למתן טיפול פליאטיבי תומך – דהיינו 'הוספיס' במתכונות שונות – הן במסגרת אשפוזית והן במסגרות ביתיות.
בשנים האחרונות מקודם תחום הטיפול הפליאטיבי בישראל על ידי תחום מומחיות ייעודי לאחיות מוסמכות – אחיות מומחיות בטיפול תומך. לאחיות אלו מוקנות סמכויות לפעולות ייעודיות, ובהן בדיקת מטופלים בסוף החיים ואומדן מצבם; הפניה לבדיקות אבחון ומעקב; הפניה ליעוץ רפואי ופרא-רפואי; קביעת תוכניות טיפוליות ואף מתן הוראות טיפוליות לחולים סופניים, כולל ניהול הטיפול התרופתי; איזון תסמינים והפחתת כאב – בין השאר באמצעות משככי כאבים חזקים מקבוצת האופיאטים; הדרכה ומתן ייעוץ למטופלים וקרוביהם; ועירוב גורמי טיפול רלוונטיים בקהילה.
הוספיס אשפוזי
הוספיס אשפוזי מופעל במסגרת אשפוז בבית חולים. מבקר המדינה, בדו"ח ממאי 2011, קבע כי מספר מיטות ההוספיס האשפוזי בישראל נותר קבוע בשנים האחרונות ועומד על עשרות בודדות - כחמישית מהדרוש לפי הצרכים שנקבעו עוד על ידי הוועדה שדנה בנושא בשנת 2005, וזאת בעוד שהיקף הטיפולים הפליאטיביים בישראל הולך ומתעצם ולמרות מחקרים מהעולם ולפיהם אשפוז במחלקה פליאטיבית מביא לחיסכון משמעותי בטיפולים רפואיים מיותרים למערכת הבריאות.
יתרה מכך, משך האשפוז הממוצע של מטופלים במסגרות הוספיס אשפוזי בישראל עומד על 16.2 יום בלבד, כלומר שרבים מהישראלים שמטופלים במסגרות אלה מופנים אליהן בשלבים מאוחרים של המחלה הסופנית ולא בפרק הזמן של שישה חודשים, כפי שמאפשרים שירותים אלה. כך, רבים מהחולים מתקבלים לשירותים פליאטיביים כאשר הם סובלים מתסמיני מחלה מורכבים ונפטרים בסמוך לקבלתם.
בישראל פועלות נכון לשנת 2023 מספר מצומצם של מחלקות הוספיס אשפוזיות ייעודיות:
- ההוספיס 'בית פרידמן' במרכז הרפואי שיבא שבתל השומר, שהיה הראשון שהוקם בישראל בשנת 1983, ונוסד במקור מתקציבי האגודה למלחמה בסרטן ומופעל בשיתוף האגודה. ההוספיס מפעיל 18 מיטות לחולים סופניים, 3 מיטות לילדים ובוגרים צעירים עד גיל 30 במסגרת 'בית ויזל' ו-6 מיטות אשפוז למתן טיפול תומך לחולי איידס.
- בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים מופעל הוספיס אשפוזי עם 14 מיטות אשפוז, המיועד לחולים סופניים מסיבות שונות.
- במרכז הגריאטרי דורות בנתניה מופעל הוספיס אשפוזי לחולים סופניים עם 20 מיטות אשפוז.
- בבית החולים הצרפתי סן לואי (המיסיון "סנט לואיז") בירושלים ישנו הוספיס אשפוזי לחולים סופניים עם 18 מיטות אשפוז.
נכון לעשור החולף, בכל המוסדות הללו יחד קיימות 65 מיטות הוספיס אשפוזי בלבד, אליהן מתקבלים מדי שנה כאלף חולים סופניים.
לפי בדיקת מבקר המדינה, משך האשפוז הממוצע בבתי החולים שיבא, הדסה הר הצופים ונוף הדר עומד על שבועיים עד ארבע שבועות, ואילו בבית החולים הצרפתי סן לואי מאושפזים גם חולים סופניים לתקופות ממושכות - 112.4 ימים בממוצע.
הוספיסים במוסדות סיעודיים
לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל פועלים 284 מרכזים גריאטריים, מוסדות סיעודיים ובתי אבות בבעלויות שונות, ומאושפזים בהם כ-17,650 קשישים ותשושים, רובם (מעל ל-12,000) באמצעות קודים של משרד הבריאות (הקצאות למימון במוסד סיעודי, בכפוף למבחן הכנסה) וחלקם במימון גורמים אחרים, לרבות מימון פרטי.
לפי הנחיות משרד הבריאות, על כל המוסדות המטפלים בחולים עם מחלות ממושכות, לרבות מוסדות סיעודיים ושיקומיים, להיערך לספק גם את צרכי הטיפול הפליאטיבי למטופלים הנזקקים לשירותים אלה, לרבות הכשרת הצוות לטיפול בחולה, שימוש בשירותי יעוץ לפי הצורך, ביצוע הערכת כאב, דאגה לצרכים פיזיים סוציאליים, פסיכולוגיים ורוחניים של המטופלים ומתן אפשרות לטיפול במשככי כאב, לרבות משככי כאבים חזקים מסוג אופיאטים.
בפועל, בשנים האחרונות מספר מצומצם של מוסדות סיעודיים ובתי אבות בישראל מפעילים מסגרות ייעודיות למטופלים סופניים המעניקות שירותי רפואה פליאטיבית במסגרת אשפוז/ דיור מוגן, אולם מסגרות אלו אינן מוגדרות רשמית כ'הוספיס'.
ברוב בתי האבות והמוסדות הסיעודיים בישראל אין כיום שירותי רפואה פליאטיבית ייעודיים, ובחלקם קיימת בעיה של נגישות המאושפזים למשככי כאבים חיוניים, לרבות אופיאטים.
הוספיס בית
עיקר הפעילות במסגרות ההוספיס בישראל מבוצע בשנים האחרונות על ידי הוספיס בית. שירותי הוספיס בית ניתנים דרך קופות החולים בעיקר על ידי ספקי שירות חיצוניים, ובין השאר החברות צבר רפואה, Novohealth, מרכז רעות-אשל, הוספיס גליל עליון ע"ש ננסי קרוליין והשירות של חברת שר"ן - Medtrix (ישנם ספקי שירות נוספים).
שני בתי החולים בירושלים הדסה הר הצופים ושערי צדק הם היחידים שמפעילים אף הם יחידה להוספיס בית שמספקת שירותים דרך קופות החולים לתושבי אזור ירושלים והסביבה.
לפי הנחיות התוכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי, על הוספיס בית לכלול:
- שיחה עם החולה ובני משפחתו על מטרות הטיפול, בירור העדפות טיפול במצבים שונים, הצעה למלא הנחיות מקדימות או למנות מיופה כוח. השיחה המקדימה את הכניסה לטיפול מתבצעת לרוב באמצעות טלפון או בשיחת וידאו.
- ביקורים קבועים של צוותים רפואיים בבית המטופל. לפי ההנחיות נדרש ביקור רופא את ל-10 ימים וביקור איש צוות סיעודי אחת לשבוע.
- זמינות הצוות המטפל 24 שעות לאורך כל ימי השבוע עבור משפחת המטופל המאפשר מתן מענה סביב השעון למצבים רפואיים שונים. הטיפול מותאם לרצונות המטופל ומשפחתו בכל הנוגע להפניית המטופל לאשפוז בבית חולים או מתן טיפול תומך במסגרת הביתית.
- איזון תסמינים גופניים כגון כאב, בחילה, קוצר נשימה באמצעים תרופתיים ולא תרופתיים.
- איזון וטיפול בתסמינים נפשיים של החולה כולל דיכאון, עצב, פחד, חרדה באמצעים תרופתיים ולא תרופתיים.
- טיפול במצוקות קיומיות ורוחניות באמצעות עובד סוציאלי, פסיכולוג רפואי ומלווה רוחני. הטיפול כולל גם מתן הדרכה ואפשרות לחולה ולבני משפחתו לבצע פרידה והכנה ראויה למוות.
- טיפול בנוזלים ותרופות בדרך תת עורית במסגרת הבית, במקרים בהם לא ניתן לקבל טיפול דרך הפה. טיפולים פולשניים בבית כוללים חוקן, ניקור מיימת, החדרת צנתר לשלפוחית השתן, טיפול בצנתרים למיניהם וטיפולים אחרים ומתן סדציה פליאטיבית בבית.
- טיפול וייעוץ בנושא התאמת הסביבה של המטופל וסביבת הבית, לרבות התאמת אביזרי ניידות כגון כיסא גלגלים ומנוף בבית, במידת הצורך.
- טיפול וייעוץ בהיבטים תפקודיים המשמעותיים למטופל בסוף החיים.
- ייעוץ תזונתי למטופל ומשפחתו עם דגש על איכות חיים והעדפות המטופל.
במאי 2023 נכנס לתוקף פיילוט במסגרתו במקרה של מטופלים במסגרת הוספיס בית שמתים בביתם – אין צורך בהזמנת משטרה לבית לצורך קבלת אישור פטירה ממד"א לצורך בירור סידורי קבורה.
המערך החלקי לטיפולי הוספיס בית בישראל מציף את מצוקת המחסור במטפלים פליאטיביים בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 היו רק 40 רופאים בארץ עם מומחיות ברפואה פליאטיבית בסוף החיים. נכון לשנת 2023, טרם נקבעו תקנים לרופאים ואחיות עם מומחיות בטיפול פליאטיבי לצורך קידום הנושא.
הטיפול בהוספיסֿ
בישראל מונחים כיום בתי החולים במצבים המתבקשים להפנות מטופלים לשירותי הוספיס. לפי חוזר משרד הבריאות ממארס 2015, כחלק מהטיפול בחולה הנוטה למות, חובה על הצוותים המטפלים בו לדון אתו על העדפותיו לטיפולים רפואיים בסוף החיים, לרבות טיפולים שמטרתם הקלה של סבלו, ויש לשתף בדיון גם את בני משפחתו או אנשים אחרים הקרובים לו, ככל שניתן.
יצוין כי חוק החולה הנוטה למות אינו מאפשר כיום בישראל מתן טיפול המקצר את תוחלת חייו של מטופל כלשהו ("המתת חסד"), אך מאפשר כיום בישראל לחולים סופניים לבקש על גבי מסמך הנחיות רפואיות מקדימות להימנע מקבלת טיפולים מסוימים מאריכי חיים.
הוספיס מהווה שירות למתן טיפול פליאטיבי ונועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת. טיפול פליאטיבי מאפשר הקלה על כאב ותסמינים אחרים כגון קוצר נשימה, עייפות, עצירות, בחילות, חוסר תיאבון וקושי להירדם.
הטיפול במסגרת הוספיס משלב היבטים נפשיים ורוחניים, אינו מחיש או לחילופין דוחה את מותו של החולה, תומך בשיפור איכות החיים ובחיים פעילים ככל שניתן של החולה עד מותו, ומסתמך על עבודת צוות כדי לסייע למשפחה להתמודד עם מחלתו של המטופל ולהתייחס לצרכי המטופל ומשפחתו בתהליכי האבל.
אורך הטיפול במסגרת הוספיס משתנה ממטופל למטופל, ויש מקרים בהם ניתן טיפול לתקופות ממושכות של שבועות ואף חודשים ארוכים.
חוזר של משרד הבריאות ממארס 2015, מגדיר את הצורך במתן טיפולים במשככי כאבים לחולים סופניים במסגרות הוספיס שונות במסגרת הקרויה בעגה הרפואית 'סדציה פליאטיבית'. כיום קיימות מספר תרופות המוגדרות למטרה זו, כשתרופת הבחירה הראשונה היא 'מידזולם' (Midazolam) וכן קיים שימוש גובר בקרב חולים סופניים בתרופות משככי כאבים מקבוצת האופיאטים הנחשבים למשככי כאבים חזקים ופועלים בעיקר באמצעות דיכוי של קולטנים שונים במערכת העצבים המרכזית הגורם להפחתת תחושות כאב ולתחושת הנאה. סדציה פליאטיבית יכולה להינתן לתקופה קצובה, עד שטיפול פליאטיבי אחר יחל לפעול, או להינתן לסירוגין לטווח קצר. חוזר משרד הבריאות קובע כי במהלך הסדציה הפליאטיבית יש לשמור על קשר קבוע עם בני משפחתו של החולה (ו/או מיופה הכוח, אפוטרופוס או אדם קרוב, לפי העניין), תוך מתן עדכון שוטף וטיפול תומך.
במצבים מסוימים חווים מטופלים בהוספיס שיפור במצבם על רקע הפסקת הטיפולים התרופתיים במחלה עצמה (לדוגמה, סיום מחזור הטיפול הכימותרפי/ הקרנתי לסרטן) והשפעה מיטיבה של התרופות הניתנות במסגרת טיפול תומך. במצבים אלה, מטופלים שחווים שיפור משמעותי עשויים לחזור מההוספיס לטיפול של קופת החולים, ולו לתקופה מסוימת. איזון טוב של התסמינים יכול לאפשר לאנשים איכות חיים טובה יותר וגם תוחלת חיים ארוכה יותר.
עדכון אחרון: אוגוסט 2023