סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פעילות גופנית מפחיתה סיכון לשבעה סוגים של סרטן
החלטתם שב-2020 תקפידו לבצע פעילות גופנית באופן קבוע? מחקר חדש מעלה כי פעילות לפי ההנחיות קשורה לסיכון מופחת לסוגים מסוימים של סרטן
ידוע כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון למחלות כגון סוכרת סוג 2 ומחלות לב וכלי דם. כעת חוקרים מהחברה האמריקאית לסרטן מצאו שניתן להוסיף לרשימת ההטבות של פעילות גופנית קבועה גם הפחתה בסיכון למספר סוגים של סרטן.
במסגרת המחקר החדש שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology החוקרים ניתחו נתונים מ-9 מחקרים שכללו יחד 755,459 נבדקים בוגרים שהיו ללא סרטן בתחילת המעקב שנמשך כעשר שנים.
נמצא כי נבדקים שעסקו בפעילות גופנית לפי ההמלצות לביצוע פעילות גופנית היו בסיכון נמוך באופן משמעותי לפתח 7 מתוך 15 סוגי סרטן שנבדקו.
סרטן שד: סיכון נמוך ב-6% עד 10% בנשים שמקפידות על ביצוע פעילות גופנית בהתאם להנחיות בהשוואה לנשים שאינן מבצעות פעילות גופנית בשעות הפנאי.
סרטן מעי גס: סיכון נמוך ב-8% עד 14% בגברים שמבצעים פעילות גופנית בהתאם להנחיות בהשוואה לגברים שאינם מבצעים פעילות גופנית בשעות הפנאי.
סרטן כליות: סיכון נמוך ב-11% עד 17%.
סרטן רירית הרחם: סיכון נמוך ב-10% עד 18%.
מיאלומה: סיכון נמוך ב-14% עד 19%.
סרטן כבד: סיכון נמוך ב-18% עד 27%.
לימפומה שאינה הודג'קין: סיכון נמוך ב-11% עד 18% בנשים בלבד.
למה וכמה?
פעילות גופנית מסייעת לשמור על משקל תקין, וידוע כי השמנה בפני עצמה מהווה גורם סיכון לסוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הרחם. לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעות של מידת ההשמנה (מדד ה-BMI), כבר לא נמצא קשר בין סרטן רירית הרחם לפעילות גופנית. לעומת זאת, ההשפעה של משקל הגוף על הסיכון לפתח את המחלה הייתה מוגבלת בסוגים אחרים של סרטן – שנראה שהיה להם קשר ישיר לפעילות גופנית.
המחקר תצפיתי וככזה הוא אומנם מצביע על קשר, אך לא ניתן לקבוע על פיו כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שמשתנים שהחוקרים לא לקחו בחשבון התערבו והשפיעו על התוצאות.
עם זאת החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לקשר בין פעילות גופנית להפחתת הסיכון לסרטן מעבר לירידה במשקל או שמירה על המשקל, לרבות ויסות אינסולין והורמוני מין כגון אסטרוגן וכן השפעה על התגובה החיסונית ודלקתיות.
לפי ההנחיות הרשמיות לפעילות גופנית בארה"ב שעודכנו בסוף שנת 2018 ואומצו גם על ידי משרד הבריאות בישראל - מבוגרים זקוקים לפחות ל-150 דקות (שעתיים וחצי) – 300 דקות (חמש שעות) של פעילות אירובית בעצימות מתונה (כמו הליכה מהירה או ריקוד) או לפחות 75 דקות (שעה ורבע) – 150 דקות (שעתיים וחצי) של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע (כמו ריצה).
במהלך פעילות בעצימות מתונה אתה אמור להיות מסוגל לדבר אבל לא לשיר, בעוד שבמהלך פעילות בעצימות גבוהה לא תוכל להגיד יותר ממספר מילים בלי לעצור לאוויר.