לנשים יש סיבה נוספת להתעמל: פעילות גופנית עשויה לסייע במניעת היווצרות של אבנים בכליות. אין צורך בפעילות מאומצת - אפילו שעתיים-שלוש של הליכה בשבוע יכולות להפחית את הסיכון להתפתחות אבנים בכליות בכשליש. כך עולה ממחקר גדול שהוצג בסוף השבוע בכנס האיגוד האמריקאי לאורולוגיה שננערך בסן דייגו.

אבנים בכליות ודרכי השתן זו תופעה נפוצה. בכ-12% מהגברים וכ-5% מהנשים תתפתח אבן אחת לפחות עד גיל 70.

המחקר החדש, אותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, כלל כמעט 85,000 נשים לאחר גיל המעבר, ללא היסטוריה של אבנים בכליות. בכל שנה הנשים מילאו סקרים בהם נשאלו על תזונתן, כדי שהחוקרים יוכלו לקחת בחשבון בחישוב הנתונים דברים הידועים כמפחיתים את הסיכון לאבנים בכליות, כמו שתייה מרובה וצריכת פחות מלח.

המשתתפות גם דיווחו על כמות הפעילות הגופנית שהן מבצעות בדרך כלל. החוקרים המירו את נתוני הנשים ל-"MET" – מדד למידת המאמץ שפעילות דורשת. לדוגמא, 10 MET בשבוע הם כ-2.5 שעות של הליכה בקצב מתון, 4 שעות של עבודה קלה בגינה או שעה של ריצה קלה.

לאחר כשמונה שנים, 3% מהנשים פיתחו אבן בכליה. החוקרים מצאו שבהשוואה לנשים שלא ביצעו כל פעילות גופנית בשעות הפנאי, אלה שהגיעו ל-5 MET בשבוע היו בעלות סיכון נמוך בכ-16% לאבנים בכליות. הסיכון היה נמוך ב-22% באלה שהגיעו ל-5 עד 10 MET בשבוע ו-31% באלה שהגיעו ל-10 MET ויותר. פעילות מעל 10 MET בשבוע לא הוסיפה הטבה נוספת מבחינת מניעת אבנים בכליות. 

החוקרים מצאו כי עצימות הפעילות לא השפיעה על הסיכון לאבנים בכליות – רק כמות הפעילות הגופנית שהנשים ביצעו כל שבוע. הם מסבירים כי כל טיפת פעילות עוזרת. עם זאת, אין צורך להתחיל לרוץ מרתונים.

המחקר לא בדק כיצד הפעילות הגופנית עשויה לעזור. אחת האפשרויות שהפעילות משנה את האופן בו הגוף מתמודד עם רכיבים תזונתיים ונוזלים המשפיעים על היווצרות אבנים בכליות. לדוגמא, אצל מתעמלים הסידן נוטה להישאר בעצמות, ולא לעבור לכליות ולשתן - מה שתורם להיווצרות אבנים בכליות. מתעמלים גם נוטים לשתות אחרי פעילות, יתרון נוסף במניעת אבנים בכליות.

Abstract 67: Physical Activity and Dietary Energy Intake are Independently Associated with Incident Kidney Stones in Women: A Report from the Women's Health Initiative 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה