השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פעילות גופנית מאיטה תהליכי הזדקנות
מחקר של אוניברסיטת תל-אביב: פעילות גופנית מעלה את כמות תאי הגזע-שריר שמספרם לרוב קטן עם הגיל
מחקר שביצעו פרופסור דפנה בניהו וצוות חוקרים בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב מסביר מדוע אנשים מבוגרים שעסקו בספורט כל חייהם מזדקנים בצורה יפה יותר.
במסגרת המחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PLoS ONE , הצוות גילה כי תרגילי סיבולת מעלים את מספר תאי גזע-השריר (תאי הלווין) אשר תורמים לשיפור יכולת לחדש שרירים זקנים.
"השרירים והשלד פועלים בגוף יחדיו" מסבירה פרופ' בניהו "כאשר אנו מזדקנים, הגוף עובר תהליך שנקרא סרקופניה בו קטנה מסת השרירים והתפקוד שלהם פוחת וגם תהליך הנקרא אוסטופניה בו יורדת מסת העצם. כתוצאה מכך, מערכת השלד והשרירים רגישה יותר לפגעי היומיום. תופעות אלה גם מסבירות את הסיכון המוגבר לנפילות בקרב קשישים".
החוקרים השוו את מצבן של חולדות בגילאים שונים ומצאו עליה במספרם של תאי הגזע-שריר בחולדות אשר רצו על גבי הליכון במשך 20 דקות ביום, למשך תקופה של 13 שבועות. בחולדות הצעירות הממצא הראה עליה במספר ממוצע של תאי הגזע לכל סיב שריר בשיעור של 20% עד 35% ובחולדות מבוגרות הגידול נמדד ב 33% עד 47%.
ד"ר גבי שפר, חברה בצוות המחקר, מסכמת כי בחולדות נמצא שתרגול גופני העלה את מספר תאי הגזע –שריר, שמספרם קטן בדרך כלל עם הגיל.
החוקרים מאמינים שירידה במספר התאים הללו ובתפקודם, מונעת שמירה על מסת השריר ומשבשת את יכולת הריפוי שלו, דבר המוביל בסופו של דבר להתנוונותם של השרירים.
בנוסף, החוקרים מצאו שכתוצאה מתרגילי הסיבולת נצפה גם שיפור אצל חולדות זקנות ב"תנועה הספונטאנית" אשר ידוע כי היא מופחתת בהזדקנות. ממצא זה חשוב מכיוון שהשילוב בין זקנה לבין אורח חיים דל בפעילות פיסית, תורם משמעותית להתפתחותן של מחלות כמו אוסטיאופורוזיס, אוסטאופניה, השמנה, סוכרת ומחלות של מערכת הלב וכלי הדם, כמו גם ירידה בכישורים הקוגניטיביים.
במחקר נמצא כי השיפור בהליכה הספונטאנית אצל חולדות מבוגרות אשר התעמלו, מעיד על הגברת המוטיבציה של חיות אלו לנוע. לממצא זה השלכות ישירות על הבנת תהליכים הקשורים לאיכות חייהם של אנשים מבוגרים החסרים את הרצון לבצע פעילות גופנית, דוגמת יציאה מהבית.
החוקרים מקווים שממצאי המחקר יובילו לפיתוחה של תרופה חדשה שתסייע לשרירים להחלים מהר יותר אצל קשישים. "אנו מקווים להבין את המנגנונים האחראים לצופני ההפעלה של תאי גזע-שריר ברמה המולקולרית", אומרת פרופ' בניהו, "הודות להתקדמות זו, אנו יכולים עתה לחלום אודות יצירתה של תרופה חדשה לבני אדם – תרופה שתגדיל את מסת השריר ותפחית מהשפעותיה השליליות של הזקנה".