פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית שפורצת על רקע דלקתיות מוגברת, ותוקפת לפי הערכות בין אחוז אחד לשלושה אחוז מהאוכלוסייה. ברבות השנים פסוריאזיס נקשרה למספר מחלות, ובעיקר לסיכון מוגבר לדלקת מפרקים פסוריאטית וכן למחלות לב וכלי דם ולסוכרת.

בנוסף, מספר מחקרים גם העלו חשד לקשר אפשרי בין פסוריאזיס להתפתחות מחלות מעי דלקתיות מסוגקרוהן  או קוליטיס כיבית, אך טיבו של הקשר לא היה ברור. עתה מדווחים חוקרים על סמך סקירת מחקרים ומטה אנליזה כי זיהו קשר מבוסס ומשמעותי בין פסוריאזיס להתפתחות מחלות מעי דלקתיות.

החוקרים מבית החולים האוניברסיטאי צ'אנג גונג שבטאיוואן סקרו מחקרים שבחנו את הקשר בין המחלות עד ינואר 2018, ובמטה אנליזה כללו תשעה מחקרים בהשתתפות 7,794,087 נבדקים: חמישה מחקרים רטרוספקטיביים (במבט אחורה) וארבעה מחקרים בהם התבצע מעקב אחר הנבדקים.

ניתוח הממצאים העלה קשר משמעותי בין המחלות והצביע בבירור על סיכון מוגבר אצל אנשים שאובחנו עם פסוריאזיס לפתח מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית. בניתוח חמשת המחקרים הרטרוספקטיביים שבוצעו תוך השוואת הנבדקים עם פסוריאזיס לקבוצת ביקורת בהשתתפות 1,826,677 נבדקים, נמצא כי פסוריאזיס מעלה ב-70% את הסיכון לפתח קרוהן וב-75% את הסיכון לקוליטיס כיבית. ניתוח ארבעת מחקרי העוקבה, שבהם נכללו 5,967,410 נבדקים, העלה כי למטופלים עם פסוריאזיס היה סיכון גבוה פי 2.53 לפתח קרוהן וסיכון גבוה ב-71% לקוליטיס כיבית במהלך תקופת המעקב.

בבחינה ספציפית של הממצאים, החוקרים מציינים כי זוהה קשר גם בין דלקת מפרקים פסוריאטית להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, כאשר לפי אחד המחקרים שנכלל בסקירה ובוצע למול קבוצת ביקורת, דלקת מפרקים זו מעלה פי 2.2 את הסיכון לקרוהן וב-90% את הסיכון לקוליטיס כיבית, ולפי שני מחקרי עוקבה שבחנו את הסוגיה, היא מעלה פי 2.74 את הסיכון לקרוהן, אולם לא מעלה את הסיכון לקוליטיס כיבית באופן מובהק סטטיסטי.

החוקרים שדיווחו על ממצאיהם בגיליון דצמבר 2018 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית מסכמים כי "משמעות הממצאים כי פסוריאזיס קשורה למחלות מעי דלקתיות", וממליצים לרופאי עור המטפלים באנשים עם פסוריאזיס להפנות מטופלים עם תסמינים של כאבי בטן וסיבוכים במערכת העיכול לרופאי גסטרו מומחים (גסטרואנטרולוגים) כדי לבחון את האפשרות להתפתחות מחלת מעי דלקתית.

ציר המעי-עור

החוקרים מעריכים כי הקשר שזוהה קשור למנגנון דלקתי המשותף לכלל המחלות המדוברות. כמו כן, החוקרים סבורים כי ייתכן וקיים קשר בין המחלות גם בהיבט של שינויים גנטיים משותפים וכשל דומה בפעילות המערכת החיסונית במחלות אלה.

בעבודות בעבר כבר נמצא כי הן בקרב חולי פסוריאזיס והן בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ניתן לאתר רמות גבוהות של תאים מסוג  Th17במערכת החיסונית שאחראים להחמרת הפעילות הדלקתית. כמו כן, עבודות מצביעות על קשר גנטי בין פסוריאזיס לבין קרוהן, שבא לידי ביטוי בגנים משותפים המסומנים באותיות6p22, 16q, 1p31 ו-5q33, , כך לפי מאמר סקירה של חוקרים איטלקיים שפורסם בשנת 2013 בכתב העת BioMed Research International. מחקרים נוספים זיהו קשרים גנטיים בין פסוריאזיס לבין קרוהן וקוליטיס, לרבות בגנים על גבי כרומוזום 6, ושינויים ספציפיים בגנים המסומנים באותיות IL23R ו-IL12B.

בנוסף, החוקרים משערים כי ייתכן ומחלות אלה חולקות שינויים דומים במיקרוביום – הרכב החיידקים במעי. בשנים האחרונות מתחזקות העדויות בדבר קשר בין שינוי בהרכב המיקרוביום לבין מחלות מעי דלקתיות.

חשיבותו של המיקרוביום במניעת מחלות ומצבים רפואיים כרוניים מודגשת בשנים האחרונות במחקרים רבים. חוסר איזון של המיקרוביום שקרוי ברפואה 'דיסביוסיס' (Dysbiosis) נקשר במחקרים למחלות ומצבים רפואיים מגוונים, לרבות מחלות במערכת העיכול, וכן טרשת נפוצה, סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2, אלרגיות, אסתמה ואף אוטיזם. לאחרונה אף עולה הקשר בין חיידקי המיקרוביום לבין התפתחות סוגים שונים של סרטן. באשר למחקרים שקשרו בין מחלות מעי דלקתיות להרכב המיקרוביום, מחקר אמריקאי ממארס 2014 העלה כי פלורת המעי של אנשים עם קרוהן מאופיינת ביותר זנים מזיקים ופחות זנים טובים של חיידקים.

לאחרונה זיהו מחקרים כי המיקרוביום אצל אנשים עם פסוריאזיס ועם מחלות מעי דלקתיות מאופיין ב'דיסביוזיס' דומה, המתבטא בחוסר שיווי משקל בין הרכב (פלורת) החיידקים הידידותיים לחיידקים מחוללי מחלות במעי, שעשוי לבוא לידי ביטוי בדלקת במעי וכן בהתפתחות נגעים עוריים.

בין השאר הועלתה ההנחה כי המיקרוביום המאפיין מחלות מעי דלקתיות משפיע במקביל על התגובה החיסונית של תאי האפיתל בעור ועל ויסות חומרים בתאי המעי בוויסות חומרים שונים – תיאוריה שזכתה במחקר החדש לכינוי תיאורית 'ציר המעי-עור' (Gut-Skin Axis Theory). לפי הנחה זו, השפעה זו עשויה אף להוביל לרמות גבוהות של ציטוקינים בדם ולחלוקה של תאי T של המערכת החיסונית – וכך להעצים את התגובה הדלקתית במעי ובעור.

שחזור מיקרוביום בריא

תגליות בדבר קשר בין פלורת המעי לקרוהן וקוליטיס עשויות להוביל בעתיד לפיתוח אמצעים לאבחון מהיר של המחלות ואף לטיפול בהן. על בסיס הקשר שבין פלורת המעי למחלות מעי דלקתיות כבר פותחו בשנים האחרונות טיפולי השתלת צואה, במסגרתם נלקחת צואה מתורם בריא ומועברת למעיים של מטופל עם מחלת מעי דלקתית במטרה לשחזר מיקרוביום בריא במעי – טיפול שהוכח כיום במחקרים מסוימים כיעיל לקרוהן ולקוליטיס כיבית ואף יותר למצבים של זיהום בחיידק הקלוסטרידיום. עם זאת, עד כה מעטים הפרסומים המדעיים המבוקרים המעידים על הצלחת השיטה.

בעשור החולף פורסמו מספר עבודות שהעידו על קשר אפשרי בין פסוריאזיס למחלות מעי דלקתיות. בין השאר, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בירגהאם אנד וומנס שבחנו את ממצאי 'מחקר האחיות' - מחקר מעקב אמריקאי נרחב בקרב 174,476 נשים משנת 1991 עד 2008 – פרסמו ביולי 2013 בכתב העתAnnals of Rheumatic Diseases כי אבחון בפסוריאזיס העלה פי 3.76 עד פי 4 את הסיכון למחלת קרוהן, אולם לא העלה באופן מובהק את הסיכון לקוליטיס כיבית. קשר לקרוהן בלבד, עשוי לפי החוקרים להיות קשור גם לגורמי סיכון נוספים של מחלות מעי דלקתיות המזוהים עם קרוהן אך לא עם קוליטיס כיבית, למשל עישון בהווה, וכן לפעילות שונה של ציטוקינים בדם בשתי המחלות.

JAMA, doi:10.1001/jamadermatol.2018.3631