מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותפסוריאזיס מעלה הסיכון לדלקת עיניים בענביה

פסוריאזיס מעלה הסיכון לדלקת עיניים בענביה

מחקר נרחב מצא סיכון גבוה לדלקת בענביה בקרב חולי פסוריאזיס וסיכון גבוה עוד יותר בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות הולך ומתברר הקשר בין דלקתיות באזורים שונים בגוף. כך, הולך ונחשף הקשר שבין פסוריאזיס ודלקות מפרקים אוטואימוניות, מחלות שבהן קיימת פעילות דלקתית מוגברת בגוף – לבין דלקות בעיניים, ובייחוד אובאיטיס (uveitis), דלקת בענביה, שמתפתחת באזור בעין שמכיל כלי דם ואת צבע העיניים (הקשתית).

 

מחקר חדש מצא קשר משמעותי בין פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית לבין סיכון מוגבר לדלקת בענביה, שעשויה להסתכם בכאבי עיניים וחוסר נוחות, אך עלולה גם לגרום לפגיעות זמניות וקבועות בראייה.

 

החוקרים מדנמרק, מאוניברסיטאות קופנהגן ודרום דנמרק, לצד חוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה, ניתחו נתונים מתוך מאגר לאומי-רפואי שכלל את 5,508,878 תושבי דנמרק הבוגרים שהיו רשומים בין השנים 1997 ל-2011, ולא אובחנו עם פסוריאזיס או דלקת בענביה לפני שנת 1997.

 

במהלך תקופת המחקר, 74,129 אובחנו עם פסוריאזיס – 60,145 עם פסוריאזיס בדרגה מתונה ו-7,249 עם פסוריאזיס בדרגה חמורה ו-6,735 עם דלקת מפרקים פסוריאטית, וכן 13,114 אובחנו עם דלקת בענביה.

 

בבחינת המגמות בקבוצות השונות, נמצא כי מטופלים עם פסוריאזיס בדרגה מתונה או קשה היו מעט בוגרים יותר בגילם הממוצע (ב-3-2 שנים) בהשוואה לאוכלוסייה שאינה לוקה במחלה, ששימשה כאוכלוסיית ייחוס, ואילו המעמד הסוציואקונומי של החולים היה מעט גבוה יותר מזה שדווח באוכלוסיית הייחוס. כמו כן, בקרב המאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית נמנה שיעור מעט גבוה יותר של נשים (56.3%).

 

עיבוד של הנתונים העלה כי הסיכון לפתח דלקת בענביה בקרב חולי פסוריאזיס, בהשוואה לאוכלוסיית הייחוס, היה גבוה ב-38% בקרב המאובחנים עם פסוריאזיס בדרגה מתונה וב-40% בקרב המאובחנים עם פסוריאזיס בדרגה חמורה, ואף עלה לסיכון גבוה פי 2.5 בקרב הסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית. מעבר לכך, הסיכון לדלקת בענביה היה הגבוה ביותר – פי 9.09 בהשוואה לאוכלוסיית הייחוס – בקרב אלו שאובחנו עם סוג מסוים של דלקת מפרקים פסוריאטית הקרוי 'ספונדיליטיס פסוריאטי' (Psoriatic Spondylitis) ומתבטא בנגעים פסוריאטים לצד דלקת מפרקים שמאפיינת דלקת חוליות מקשחת (אנקילוזינג ספונדיליטיס) מהצוואר ועד לגב התחתון. נתונים אלו תוקננו כדי לנטרל השפעת גורמים מתערבים, לרבות גיל, מין, מצב סוציו אקונומי ומחלות נלוות (קומורבידיות)

 

מהצד השני, הניתוח העלה כי הסיכון לפתח פסוריאזיס בקרב אנשים שאובחנו עם דלקת בענביה היה גבוה פי 15.51 לפתח פסוריאזיס בדרגה מתונה, גבוה פי 2.66 לפתח פסוריאזיס בדרגה חמורה וגבוה פי 4.25 לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית. הממצאים דווחו בגיליון יולי 2015 של כתב העת JAMA Dermatology.

 

קשר ביולוגי וגנטי

 

הקשר בין פסוריאזיס ודלקת בענביה נחשף לעומקו רק בשנים האחרונות. בין השאר עבודות מסוימות הראו כי קיים גם קשר גנטי בין אבחון כפול בדלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת בענביה לבין קיום הסמן הגנטי HLA-B27 בקרב 55% מהחולים. עם זאת, בקרב חולי פסוריאזיס היעדרותו של סמן גנטי זה זוהתה בקרב רוב החולים שהייתה להם אבחנה נלווית של דלקת בענביה – 58% מתוכם, אם כי בקרב המיעוט שהיו עם מחלה משולבת (פסוריאזיס ודלקת בענביה) וזוהו כחיוביים לסמן HLA-B27 – 42% מהחולים – אובחנה פעילות דלקתית גבוהה יותר באופן משמעותי.

 

קשר ביולוגי בין התופעות זוהה במספר עבודות בעבר, לרבות מחקרים שמצאו קשר בין תאים של המערכת החיסונית מסוג TH1 ו-TH17 לבין התפרצות פסוריאזיס והתפתחות דלקת בענביה. כמו כן, ישנן עדויות שתרופות מקבוצת חוסמי TNF אלפא המשמשות לטיפול בפסוריאזיס, מצליחות גם להפחית התקפים של כאבי עיניים ושיבושי ראייה בקרב חולים עם דלקת בענביה.

 

מספר חלבונים פתוגנים שמזוהים בריכוזים גבוהים בקרב חולי פסוריאזיס, כגון אינטרלוקין 2 (IL-2), אינטרלוקין 6 (IL-6) וחלבוני TNF – מזוהים בעבודות שונות בריכוזים גבוהים גם בקרב אנשים שפיתחו דלקות בענביה. גם מעורבות הקולטן לחלבון אינטרלוקין 23 נמצא במחקרים שונים כקשור לפסוריאזיס ולחילופין לדלקת בענביה, וכך גם המכניזם של חלבון אינטרלוקין 17A.

 

לאור הממצאים, החוקרים קוראים לבצע בדיקות תקופתיות למצב הראיה בקרב חולי פסוריאזיס, כדי לזהות אנשים שפיתחו דלקת בענביה, ולחילופין לבצע בדיקות עור תקופתיות בקרב אנשי שאובחנו עם דלקת בענביה כדי לזהות פסוריאזיס – וזאת במטרה להציע טיפולים תרופתיים ייעודיים למחלות אלו ולהוביל להפחתת תסמינים.

 

דלקת בענביה, ששכיחותה גבוהה יחסית ועומדת על אחד לכל אלף תושבים במדינות המערב, עשויה להיות קלה, אך עלולה גם להחמיר ולגרום לפגיעות משמעותיות בראיה ובייחוד כשהיא אינה מטופלת בזמן. בקרב חולי פסוריאזיס מתועדים מקרים של סיבוכים בעיניים בעקבות דלקת בענביה שהובילו להתפתחות לחץ תוך עיני מוגבר, קטרקט ועד לעיוורון.

 

 

JAMA Dermatology, doi: 10.1001/jamadermatol.2015.198

arie1956
01/05/22 20:46

איך ניתן להוכיח קשר הגרימה בין פסוריאטיק ארטריטיס ובין דלקת בענביה? האם יש בדיקה כזו הקובעת גרימה, או שאלו רק מחלות ״בנות זוג״? אם יש לי דלקת בענביה, ועשרות שנים פסוריאטיק ארטריטיס, האם קשר הגרימה מובהק? תודה