ההנחה תמיד הייתה שאפקט הפלצבו מתבסס על חשיבה חיובית- שגלולת דמה עובדת כי האדם שנוטל אותה מאמין שהוא נוטל תרופה אמיתית שיכולה לעזור לו. אבל מחקר חדש מערער את מה שהיה ידוע היום על אפקט הפלצבו. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצא כי פלצבו יעיל גם אם האנשים שנוטלים אותו יודעים שלא מדובר בתרופה אמיתית.

לרוב השימוש בפלצבו מתבצע במסגרת ניסויים קליניים, ונוטלי גלולות הדמה משמשים כקבוצת ביקורת לקבוצת המחקר שנוטלת תרופה חדשה. למרות שבפלצבו אין רכיבים פעילים, מטופלים פעמים רבות מגיבים לטובה בעקבות נטילתם. קיימים אפילו רופאים שנותנים למטופלים גלולות פלצבו, בלי לגלות להם. מכיוון שהרופאים בעצם "מרמים" את החולים, נוצרת בעיה אתית. 

המחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE נערך על 80 מטופלים שסבלו מתסמיני תסמונת המעי הרגיז (IBS) שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול כלל וקבוצה שקיבלה גלולות פלצבו- שתוארו למטופלים בכנות כ"גלולות סוכר", אותן התבקשו ליטול פעמיים ביום. החוקרים הבהירו לנחקרים כי בגלולות לא היו רכיבים פעילים ויתרה מכך- אפילו כתבו "פלצבו" על אריזת הבקבוק. 

החוקרים עקבו אחר המטופלים במשך 3 שבועות ובסוף התקופה בקרב הקבוצה שנטלה את הפלצבו, כמעט פי שניים מהנחקרים דיווחו על הקלה משמעותית בתסמינים, בהשוואה לקבוצת הביקורת (59% מול 35%).

עוד עלה מהמחקר שמטופלים שנטלו את גלולות הפלצבו הכפילו את שיעורי השיפור אצלם, לרמה דומה לזו שמתקבלת מרוב התרופות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז.

החוקרים מבהירים כי מדובר במחקר קטן וכי יש לאושש את תוצאות המחקר במחקרים גדולים יותר. בינתיים הם מסכמים כי ממצאי המחקר מעלים את האפשרות שלפלצבו יתרונות מעבר להשפעות החשיבה החיובית.

לכתבה המלאה באתר אוניברסיטת הרווארד

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה