לחץ דם
מנהלי קהילה
תזונה בריאה לא מנטרלת את ההשפעות השליליות של מלח
חוקרים בחנו האם ניתן באמצעות תזונה בריאה ועשירה בפירות וירקות לבטל את ההשפעות השליליות של צריכת מלח על לחץ הדם. התשובה חד משמעית
בשנים האחרונות עולה המודעות לסכנות בצריכה מרובה של מלח, ובייחוד לעלייה בלחץ הדם שעלולה כשלעצמה להגדיל את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי. ברבות השנים התפתחה ההערכה כי תזונה בריאה אצל חובבי המלח עשויה לנטרל את ההשפעות השליליות של מזונות מלוחים בכמות גבוהה. אולם עתה מצא מחקר חדש שלא כך הדבר.
צוות החוקרים ממרכזים רפואיים שונים בעולם ביקש לבחון האם הסיכון שנקשר לצריכה מוגברת של מלח מושפע מצריכת ויטמינים ומינרלים ומהרגלי תזונה בריאה, לרבות צריכה גבוהה של פירות וירקות טריים על בסיס קבוע.
החוקרים ניתחו ממצאים ממחקר בינלאומי בשם INTERMAP שבוצע בשנים 1996 עד 1999 בקרב 4,680 בוגרים – גברים ונשים בגילי 40 עד 59 מארה"ב, בריטניה, סין ויפן. הנבדקים נדרשו להשתתף בארבע בדיקות במרפאה לאורך שלושה שבועות, ונשאלו לגבי צריכת המזון, שתיית אלכוהול, עישון, פעילות גופנית, רמת השכלה, שימוש בתוספי מזון, נטילת תרופות ללחץ דם ותרופות להורדת כולסטרול, היסטוריה משפחתית של סוכרת ומחלות לב, גובה ומשקל. כמו כן, בוצעו לנבדקים בדיקות איסוף שתן למשך 24 שעות ומדידות של לחץ הדם.
סכנה במלחיה
ממצאי המחקר איששו את הקשר בין צריכה גבוהה של מלח לבין רמות גבוהות של לחץ דם. הקשר הוכח גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים, לרבות מדד ההשמנה BMI של הנבדקים, גיל, מין, מוצא ומצב סוציואקונומי. כך, למשל, בקרב כלל הנבדקים נמצא כי כל עלייה של 2 סטיות תקן בריכוז המלח (הנתרן) בשתן הייתה מלווה בעלייה של 3.5 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ועלייה של 1.7 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי.
לצד זאת, החוקרים מצאו כי הקשר בין מלח ללחץ דם גבוה אינו מושפע מההרכב התזונתי הכולל שצרכו הנבדקים, לרבות כמות השומן הרווי שצרכו, כמות הסיבים וכן כמות הוויטמינים והמינרלים, דהיינו כמות הפירות והירקות שנהגו לאכול מדי יום. הקשר בין צריכת מלח לעלייה בלחץ הדם נותר על כנו גם לאחר בדיקת ההשפעות של 12 ויטמינים, 7 מינרלים, 18 חומצות אמינו ו-13 רכיבים תזונתיים נוספים, בשני המינים ובקרב נבדקים בוגרים וצעירים כאחד ממצבים סוציו אקונומיים שונים וממוצאים שונים.
הממצא היחיד האופטימי בהקשר זה היה כי בקרב אנשים עם רמות מתונות של מלח בשתן, צריכת אשלגן החלישה את הקשר בין מלח לעלייה בלחץ הדם. ממצא זה מתיישב עם ממצאי מחקרים קודמים, לרבות ממצאי מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2015 והעלה כי תזונה עשירה באשלגן מגנה על נערות מפני לחץ דם גבוה.
במחקר הנוכחי השתתפו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות נורת'ווסטרן ואילינוי שבשיקגו, חוקרים בריטיים מהאימפריאל קולג' בלונדון, וכן חוקרים מיפן ומסין, הוא מומן בתמיכת המכון הלאומי לבריאות (NIH) והמכון הלאומי ללב, ריאה ודם (NHLBI) בארה"ב ועל ידי סוכנויות לאומיות בבריטניה, יפן וסין, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2018 של כתב העת Hypertension. החוקרים מסכמים כי הממצאים מחדדים את הצורך להפחית את כמויות המלח – מגמה שמודגשת בשנים האחרונות על ידי מערכות בריאות בעולם המערבי.
כמה מלח מומלץ לאכול?
בשנים האחרונות פועל משרד הבריאות בישראל להפחתת כמויות המלח במזון המעובד, בשיתוף עם תעשיית המזון, ואף יצא לקמפיין להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה הכללית. המשרד מפעיל תכנית לאומית הכוללת פעולות שונות במטרה להגיע ליעד צריכה ממוצעת של עד כ-6 גרם נתרן ליממה באוכלוסייה הישראלית בשנת 2020.
לפי משרד הבריאות, צריכת המלח בישראל גבוהה פי 1.5 עד 2 הממוצע, כאשר מקורו של רוב המלח (75%) ממזון מעובד ואילו היתר ממזונות גולמיים (10%) והמלחת מזונות במלחייה (15%). לפי נתוני המשרד, מבוגרים ישראלים צורכים בממוצע 9 גרם מלח ליום מכלל המזונות, המשולות לכפית וחצי גדושות של מלח, כ-50% יותר מהכמות המומלצת על ידי משרד הבריאות העומדת על 1.5 גרם נתרן ליום (3.75 גרם מלח) ולא יותר מ-2.4 גרם נתרן ליום (6 גרם מלח, הדומה בכמות לכפית מלח ליום).
מלח מורכב מהמינרלים נתרן (40%) וכלור (60%), שנחשבים חיוניים לתפקוד הגוף כל עוד נצרכים במידה הראויה. מקור הטעם המלוח במזון בנתרן שנקלט על ידי קולטנים המצויים בלשון. נתרן הוא גם המינרל הקשור בסיכונים שטמונים בצריכה עודפת של מלח לאורך זמן, לרבות יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ואי ספיקת כליות.
הקשר בין צריכת מלח ולחץ דם גבוה זוהה בספרות הרפואית כבר לפני עשרות שנים ומחקרים רבים תומכים בקשר זה. כך, למשל, במחקר שפורסם באפריל 2014 בכתב העת BMJ Open קשרו חוקרים בריטיים בין ירידה של 15% בצריכה היומית הממוצעת של מלח בקרב תושבי בריטניה משנת 2003 ל-2011, כפי שנמדדה בסדרת מדגמים בקרב 31,672 משתתפים, לבין נתונים לאומיים המצביעים על שיפור ניכר במצבם הרפואי של תושבי בריטניה, לרבות ירידה של 42% בתמותה משבץ מוחי, ירידה של 40% בתמותה מהתקפי לב וירידה ברמות לחץ הדם והכולסטרול הרע. בספטמבר 2012 דווחו חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות כי מצא שגם בקרב ילדים – כמויות גבוהות של מלח קשורות בסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה, במיוחד אם הם בעודף משקל והשמנת יתר.
מלח גם נקשר לסיכונים רפואיים נוספים. כך, למשל, מחקר משנת 2013 מצא כי מלח עשוי להחמיר את מצבם של חולי טרשת נפוצה, לרבות עלייה בכמות ההתקפים והנגעים בקרב החולים. באותה שנה נמצא כי מלח עלול להוביל להתפרצות מחלות אוטואימוניות, ובכללן טרשת נפוצה ומחלות נוספות שבהן המערכת החיסונית הטבעית תוקפת את הגוף.
Hypertension, doi: 10.1161/HYPERTENSIONAHA.117.09928