מחקרים מסוימים העלו את האפשרות לכך שקיים קשר בין פיטוצין – צורה סינטטית של ההורמון אוקסיטוצין המשמש לזירוז לידה – והתפתחותן של הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) בילדים. מחקרים אחרים הגיעו לתוצאות סותרות.

כעת מתפרסם בכתב העת Pediatrics מחקר חדש שהתבסס על נתונים של כ-550,000 ילדים, המספק ממצאים מרגיעים. המחקר לא מצא קשר בין זירוז לידה באמצעות פיטוצין לבין ADHD.

החשש המקורי מכך שעשוי להיות קשר בין אוקסיטוצין ל-ADHD עלה ממחקרים שנערכו בבעלי חיים שמצאו כי אוקסיטוצין עובר שליה וכך מועבר מהאם לעובר, ושהמוח של העובר מושפע מהחשיפה לאוקסיטוצין.

מחקרים שנערכו בבני אדם הגיעו לתוצאות סותרות. לדוגמה, מחקר קטן שפורסם בשנת 2011 מצא סיכון כפול ל-ADHD בקרב ילדים שנחשפו לפיטוצין בלידה בהשוואה לאלה שלא נחשפו לחומר, אך המחקר נערך בקרב 172 ילדים בלבד. מחקר שפורסם ב-2013 מצא סיכון מופחת ל-ADHD בבנות (אך לא בבנים) שלידתם זורזה באמצעות פיטוצין.

חוקרים ממספר מוסדות בדנמרק ביקשו לבחון אם אכן קיים קשר בין שימוש בפיטוצין בלידה לבין סיכון מוגבר ל-ADHD. לשם כך הם התבססו על נתונים של כל הילדים שנולדו בדנמרק בין השנים 2000 ל-2008 ולא נולדו מהריון מרובה עוברים (כמו תאומים, שלישיות וכדומה). הם התרכזו בנשים שהלידה שלהן התחילה באופן ספונטאני והן קיבלו הזרקות של פיטוצין בשביל לזרז את הלידה – 26% מהנשים במחקר. הילדים של נשים אלה הושוו לילדים שאמותיהם לא קיבלו פיטוצין בלידה.

ניתוח הנתונים העלה כי אין הבדל באבחנות של ADHD או במרשמים לתרופות לטיפול ב-ADHD בין ילדים שבלידתם אימותיהם קיבלו פיטוצין לזירוז לידה לאלה שלא נחשפו לחומר בלידה.

החוקרים כן זיהו גורמים אחרים שנקשרו במחקר לסיכון מוגבר ל-ADHD: סיכון יותר מכפול בילדים שנולדו לאימהות בנות פחות מ-20, סיכון גבוה ב-42% בילדים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון וסיכון גבוה ב-27% לילדים שנולדו במשקל נמוך מ-2,879 גרם.

Pediatrics, Published online February 9, 2015