פוליפים שחוסמים את דרכי הנשימה באף עשויים לפגוע ביכולת הנשימה דרך האף ולגרום לפגיעה משמעותית באיכות השינה. מחקרים מדווחים על שינה ירודה אצל אנשים עם פוליפים באף, נטייה למחסור בשעות שינה ולנדודי שינה. החסימה האפית עלולה גם להוביל בין השאר להתפתחות תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, שהנו מצב רפואי עם סיבוכים רבים, שמלווה בעייפות לאורך היום ובעלייה בסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית.

לדברי ד"ר רמית מעוז-סגל, אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני", "מחקרים מצביעים על השפעות מיטיבות לשיפור איכות השינה של הטיפולים לפוליפים באף, ובהם ניתוחים לתיקון פוליפים והתרופות הביולוגיות המותאמות למטופלים".

הפרעות השינה בקרב המתמודדים עם פוליפים באף

נדודי שינה

הפרעת השינה השכיחה ביותר היא 'נדודי שינה', וזו מאופיינת בקושי להירדם או להתמיד ברצף של שינה לאורך הלילה, גם כשהתנאים מאפשרים שינה ערבה ואיכותית, ובין השאר ביקיצות מרובות בלילה ויקיצת בוקר מוקדמת, כשהשינה טרם מיצתה את תפקידה.

במחקר מצרפת שכלל 121 מטופלים מעל גיל 18 שנים עם נזאל פוליפוזיס, שפורסם ב-2005 ב-Journal of Laryngology and Otology, ניתוח הממצאים העלה כי פוליפים באף מהווים גורם סיכון להפרעות שינה שונות, ביניהם  נדודי שינה קשים. מעל ל-40% מהמטופלים דיווחו על קושי להירדם בלילה ועל יקיצות חוזרות במהלך הלילה, בהשוואה לפחות מ-30% בקבוצת הביקורת. קרוב ל-30% העידו כי הם מקיצים מוקדם מדי בבוקר, בהשוואה לפחות מ-20% בקבוצת הביקורת; כ-50% העידו כי הם מרגישים שלא ישנו מספיק, בהשוואה לקרוב ל-30% בקבוצת הביקורת; וכמחצית (50%) דיווחו על נחירות בלילה בהשוואה לכשליש (35%) בקבוצת הביקורת.

דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה שגורמת לנחירות חזקות ויקיצות חוזרות במהלך הלילה, תחושת עייפות במהלך היום וגם ירידה בריכוז וירידה קוגניטיבית. דום נשימה בשינה מעלה את הסיכון לסיבוכים רפואיים שונים ובעיקר למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי.

הקשר בין פוליפים באף לתסמונת דום נשימה בשינה הודגם במספר מחקרים מצומצמים. במחקר שנערך בפיליפינים ופורסם ב-2020 בכתב העת International Journal of Otolaryngology and Head and Neck Surgery, נמצא כי 17 מתוך 18 חולים עם נזאל פוליפוזיס וחסימה אפית סבלו מנחירות בלילה והפסקות נשימה חוזרות שלוו בעייפות במשך היום. לאחר ניתוח אף, הנחירות פסקו לחלוטין אצל 15 מהמטופלים, לצד שיפור במדדי איכות השינה.

במחקר מברזיל שפורסם ב-2019 ב-Sleep Medicine, נאספו נתונים על 31 גברים שאובחנו עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף ובמקביל עם דום נשימה בשינה. החוקרים מצאו כי בהבדל מתסמונת דום נשימה בשינה באוכלוסייה הכללית שלרוב נפוצה בקרב אנשים עם משקל עודף, אלו עם נזאל פוליפוזיס ודום נשימה בשינה לא סובלים מעודף משקל.

מה גורם להפרעות שינה אצל אנשים עם נזאל פוליפוזיס?

מספר תהליכים ביולוגיים עשויים להסביר את הסיכון המוגבר להפרעות שינה אצל אנשים עם פוליפים באף. ראשית, החסימה הפיזית של הסינוסים ומעברי האף על ידי הפוליפים עלולה להוביל להפסקות נשימה במהלך הלילה.

בנוסף, הגורם המשפיע על התפתחות הפרעת השינה עשוי להיות קשור בפעילות דלקתית מוגברת. נזאל פוליפוזיס מאופיינת בתהליך דלקתי המכונה 'דלקת סוג 2'. גם בתסמונת דום נשימה בשינה ניתן לאתר סמנים דלקתיים.

שינויים הורמונאליים עשויים גם הם להשפיע על פגיעה באיכות השינה אצל אנשים עם פוליפים באף. במחקר מתורכיה מ-2013 שפורסם ב American Journal of Otolaryngology נמצא כי פוליפים באף מלווים בשינויים בהפרשת הורמון הלחץ קורטיזול והורמון השינה מלטונין – שלשניהם השפעה על איכות השינה. במחקר נוסף מתורכיה שפורסם ב-2019 ב- Journal of Laryngology & Otology דווח על רמה נמוכה של מלטונין בקרב חולים עם נזאל פוליפוזיס.

הפרעות שינה עלולות גם להתפתח אצל אנשים עם פוליפים באף באופן עקיף, כתוצאה מהמצבים הרפואיים הנלווים לנזאל פוליפוזיס, קרי מחלות נוספות מקבוצת 'דלקת סוג 2' לרבות סינוסיטיס כרונית, אסתמה, נזלת אלרגית, אטופיק דרמטיטיס ודלקת ושט אאוזינופילית.

סינוסיטיס כרונית (גם ללא פוליפים באף)

סינוסיטיס כרונית, שמאפיינת רבים מהמאובחנים עם פוליפים באף, מבטאת בפעילות דלקתית מתמשכת בסינוסים – חללי האוויר במעלה האף שמצופים באפיתל ומייצרים ריר, הנפתחים מצד אחד לחלל האף ומהצד השני לכיוון הלוע האחורי והלוע התחתון. ברבים מהמקרים סינוסיטיס כרונית מאופיינת גם בפוליפים באף (CRSwNP), כאשר תסמינים של פוליפים באף חמורים יותר אצל אנשים עם סינוסיטיס כרונית, ובעיקר אצל אלו שמאובחנים עם מחלת AERD המכונה גם 'השילוש של סאמטר' – אשר מהווה אבחון משולב של אסתמה, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף ורגישות מוגברת לאספירין.

במאמר סקירה בנושא מארה"ב בתמיכת המכון הלאומי לבריאות (NIH), שפורסם ב-2017, 60% עד 75% מהמאובחנים עם סינוסיטיס כרונית דיווחו על איכות שינה ירודה, בהשוואה לרק 8-18% באוכלוסייה הכללית. במחקר נרחב משבדיה שנערך בקרב 45,000 בוגרים שפורסם ב 2017 ב-Sleep נמצא כי הפרעות שינה נפוצות יותר ב-50% עד 90% יותר בחולים עם סינוסיטיס כרונית והיה להם סיכוי פי 3 לנחירות, פי 4 לקשיי הרדמות, פי 3 לשינה לא רציפה, פי 5 ליקיצה מוקדמת ופי 5 לעייפות במהלך היום. 

אסתמה

אסתמה היא מחלה נשימתית, שמלווה בדלקתיות בדרכי הנשימה ומובילה לכיווץ הסמפונות. תסמיניה האופייניים כוללים קשיי נשימה וקוצר נשימה, שיעול תדיר וצפצופים בנשימה. רוב האנשים עם פוליפים באף לוקים גם באסתמה.

אחת התופעות באסתמה היא קוצר נשימה לילי. ההנחה הרווחת כי להחמרה בתסמינים של אסתמה בלילה יש קשר לפעילות הורמונאלית בגוף.

לצד זאת, אסתמה מהווה גורם סיכון עצמאי לדום נשימה בשינה. במחקר אמריקאי שפורסם ב- 2010 בכתב העת Chest נמצא כי אסתמה פעילה מלווה בסיכון גבוה פי 3 לדום נשימה בשינה. טיפול בדום נשימה בשינה בקרב אסתמטיים מוביל להקלה בתסמיני האסתמה.

נזלת אלרגית

נזלת אלרגית, שלעיתים מלווה פוליפים באף, מלווה גם היא בסיכון גבוה להפרעות שינה שונות. בניתוח נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) לשנים 2006-2005, שפורסם ב-2022 בכתב העת Allergy, Asthma and Clinical Immunology, נמצא כי לאנשים עם דום נשימה בשינה סיכון גבוה ב-27% להיות מאובחנים במקביל עם אלרגיות שונות, ובהן גם נזלת אלרגית. וגם להיפך - בניתוח נתוני סקר הבריאות והתזונה בדרום קוריאה (KNHANES) לשנים 2012-2010, שפורסם ב- 2021 בכתב העת International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology, נמצא כי למתבגרים עם נזלת אלרגית סיכון גבוה ב-56% לדווח על הפרעות שינה.

מטה אנליזה בנושא מסין, שפורסמה ב-2020 בכתב העת PLOS ONE, מצאה כי בקרב חולים עם נזלת הסיכוי לסבול מנדודי שינה גבוה ב-84%, והסיכוי לנחירות בשינה גבוה פי 2.34. עם זאת, לא נמצא כי נזלת אלרגית מקצרת את משך השינה באופן משמעותי.

אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת העור הדלקתית הכרונית השכיחה ביותר, שמתבטאת בנגעים עוריים, יובש עורי וגרד עז. גם מחלה זו שכיחה יותר בקרב אנשים עם פוליפים באף.

מחקרים מצאו נטייה בקרב אנשים עם אטופיק דרמטיטיס להפרעות שינה שונות, כבר מגילי הילדות שבהם היא לרוב מאובחנת לראשונה. לפי מאמר סקירה בנושא מארה"ב, שפורסמה ב- Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, רבים מהאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מדווחים על הפרעות שינה, עד 80% מהילדים ו-עד 90% מהמבוגרים.

הפרעות שינה באטופיק דרמטיטיס נקשרו בשלושה מנגנונים שונים: שיבוש השעון הביולוגי של הגוף (השעןן הצירקדי); הגרד הקשה שגורם ליקיצות; וייתכן שגם שינויים בהפרשת חלבונים-ציטוקינים והורמון השינה מלטונין.

דלקת ושט אאוזנופילית

דלקת ושט אאוזנופילית (EoE), גם היא אחת המחלות מקבוצת המחלות 'דלקת סוג 2' ומלווה במקרים רבים בפוליפים באף –  נקשרה גם כן בעבודות לפגיעה באיכות השינה.

מחלה כרונית זו מתבטאת בריבוי תאים מסוג אאוזנופילים ובדלקתיות כרונית בוושט. מספר עבודות שונות דיווחו על הפרעות שינה שונות בקרב המאובחנים. כך, למשל, מחקר שפורסם ב- 2019 ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology, שדיווח על שיבוש בשעון הצירקדי אשר מוביל מצדו להפרעות בשינה ובעיקר לקשיי הירדמות בקרב המאובחנים במחלה.

השפעת הטיפולים לפוליפים באף על שיפור בהפרעות שינה

מחקרים מסוימים מזהים שיפור באיכות השינה בעקבות הטיפולים לפוליפים באף:

ניתוחים

מספר עבודות מצביעות על שיפור באיכות השינה לאחר ניתוחים להסרת פוליפים באף מסוג FESS. במהלך ניתוחים אלה מוסרים הפוליפים ומבוצע תיקון במידת האפשר לבעיות מבניות בסינוסים.

מחקר מתורכיה שפורסם ב-2017 בכתב העת Auris Nasus Larynx  דיווח על שיפור בהפרעות שינה לאחר ניתוחי FESS.

במחקר נוסף משנת 2016 שפורסם ב-International Forum of Allergy & Rhinology נמצא כי ביצוע הניתוח הוביל לשיפור של עד 45% בדיווחים על קשיי הרדמות, יקיצות בלילה, ובהיקף המדווחים כי הם מתעוררים בבוקר עייפים. 66% מהנבדקים במחקר העידו על שיפור באיכות השינה לאחר הניתוח.

תרופות ביולוגיות

מספר מחקרים מעידים כי גם טיפול בתרופות הביולוגיות לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף מסייע להקל בהפרעות שינה.

במחקר בינלאומי שכלל חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב לצד חוקרים משבדיה, בלגיה, גרמניה, סין וצרפת, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2022 כתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, דווח כי תחת טיפול בדופילומאב (דופיקסנט) חל שיפור באיכות השינה בקרב מטופלים עם פוליפים באף, בהשוואה לתרופת דמה (פלסבו). השיפור שנאמד בשאלוני שינה שונים כבר כעבור 24 שבועות, וניכר גם לאחר 52 שבועות, כלל קשיי הירדמות, יקיצות בלילה, חוסר בשעות שינה "איכותיות" ועייפות בבוקר.

במחקר מאיטליה שפורסם באוגוסט 2022 בכתב העת Journal of Personalized Medicine דווח כי גם התרופה הביולוגית מפוליזומאב (נוקלה) מוביל לשיפור איכות השינה בקרב מטופלים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף בנוסף לאסתמה חמורה.

במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, נמצא כי גם בהשפעת תרופה הביולוגית אומליזומאב (זולאייר) נצפה שיפור באיכות השינה בחלוף 24 שבועות, שיפור שהמשיך גם בחלוף שנה וחצי של טיפול (76 שבועות).

המלצות לשיפור איכות השינה לחולים עם נזאל פוליפוזיס

לטפל בהפרעות השינה: לאנשים שמזהים פגיעה באיכות השינה ותסמינים שמצביעים על הפרעת שינה – מומלץ לבקש הפנייה למכון שינה לצורך בדיקת שינה. ישנם טיפולים ייעודיים בהפרעות שינה שעשויים להקל במצבם של מאובחנים עם נזאל פוליפוזיס והפרעות שינה, כגון שימוש בכדורים להשראת שינה (למשל תרופות לחרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים) ושימוש במסכת אף (CPAP) למאובחנים עם תסמונת דום נשימה בשינה – מסכה שמשמרת את נתיבי האוויר פתוחים במהלך הלילה. בספרות הרפואית מצטברות עדויות כי גם טיפולים אלה עשויים להקל במצב הפוליפים באף. כך, למשל, מחקר מברזיל משנת 2019 שפורסם בכתב העת  International Archives of Otolaryngology דיווח כי תחת טיפול במסכת CPAP נצפתה ירידה בגודל הפוליפים וחל שיפור בתפקוד האף.

לטפל בפוליפים: כאמור, מחקרים מסוימים מצביעים על שיפור באיכות השינה בעקבות הטיפולים לנזאל פוליפוזיס. 

זווית שינה: שינה עם ראש מורם בכריות או שינה "על הצד" עשויה להקל על ניקוז הנוזלים מהסינוסים במהלך הלילה.

שטיפות אף: חשוב להקפיד על שימוש בשטיפות האף והסינוסים במי מלח בצורה תדירה יומיומית - הללו מסייעות לניקוי חללי האף, הפחתה בגודש האפי, סילוק נזלת וחומרים מעוררי אלרגיות וגירויים, ועשויות להקל בנשימה במשך היום והלילה, לשפר את איכות השינה ולהקל בנחירות.

לחות: בתקופות בהן חלה ירידה בלחות באוויר (בעיקר בימי החורף) – ניתן לשקול שימוש במכשיר מפזר לחות בחדר השינה, אשר מונע יובש בסינוסים ומקל בתסמינים. חשוב להקפיד על הוראות היצרן בניקוי קבוע של המכשיר.

עוד על שטיפות אף

שעות שינה: מומלץ להקפיד על שעות שינה סדירות.

עוד על שעות השינה המומלצות בכל גיל

עוד שיטות לשיפור איכות השינה

ד"ר רמית מעוז-סגל היא אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני"

עדכון אחרון: נובמבר 2022