לפעמים אנחנו נמשכים לגדול, לדברים שאין בשליטתנו, למלחמות, לחטופים,לאופוריית הניצחון או אולי ליאוש המלחמה אבל אנחנו שוכחים את הקטן.

את הרגעי, את הניצחון הפרטי הקטן כשהצלחנו ללהתעורר אחרי לילה רווי שינה, או אולי לחילופין אחרי העצב והיאוש אחרי בדידות פרטית שלא מופיעה בשום כותרות העיתונים ולא מקבלת עשרות אלפי לייקים בשום עמוד אינסטגרם

והדיסוננס הבלתי אפשרי הזה בין השינויים הגדולים שמעלים או מורידים אימפריות לבין הקושי בלימודים או בעבודה או עם החבר או בת הזוג, הרי זה באמת כמעט בלתי אפשרי.

לא, אני לא מבקש להתעלם מהדברים הגדולים, אבל אני כן זוכר שעל רובם אין לנו שליטה ולכן חשוב לנו לחפש את האיזון הנכון בין הפרטי לציבורי, בין הדאגה הפרטית לשלומנו הגופני והנפשי לבין האימפריות שעולות או נופלות לאט.

את הפוסט הזה אני כותב בהשראת הפודקאסט על שירו של דן תורן שנפטר לפני חצי שנה

אימפריות נופלות לאט

אני בזמן האחרון בתקופה מאוד גרועה בשבילי, בקושי יוצא מהבית ובקושי מתקשר עם חברים ומשפחה

אבל משהו אחד שנותן לי כוח להמשיך זה להקה שהצטרפתי אליה לאחרונה, שאנחנו עובדים טוב ביחד והצפיה שנגיע לשלב של הופעות נותן לי רצון לא לוותר עדיין. המחשבות עדיין נשארות, ורוב מוחלט של הימים נגמרים בהתלבטות מחדש על אם להמשיך להתקדם, בצורה שלמרות שיש לי משהו שציפיתי אליו המון זמן ושנותן לי כוח, זה לא מספיק "לתקן" את החיים שלי

לפחות הפעם לא עניתי כשבעלי ירד עלי  אבל אני בכל זאת על סף בכי. היו הוא עובד מהבית אז אני אמורה להיסחף עוד פגיעות. נכנסת עכשיו למקלחת יש לי כמה תכניות, לקלף גזר למנה שאני רוצה לבשל, ללכת בתשע למפגש אולי אפילו שתיים ולהוציא ערכת אומנות. מקווה לדווח לכם בהמשך כמה הספקתי.

אני בזמן האחרון בתקופה מאוד גרועה בשבילי, בקושי יוצא מהבית ובקושי מתקשר עם חברים ומשפחה

אבל משהו אחד שנותן לי כוח להמשיך זה להקה שהצטרפתי אליה לאחרונה, שאנחנו עובדים טוב ביחד והצפיה שנגיע לשלב של הופעות נותן לי רצון לא לוותר עדיין. המחשבות עדיין נשארות, ורוב מוחלט של הימים נגמרים בהתלבטות מחדש על אם להמשיך להתקדם, בצורה שלמרות שיש לי משהו שציפיתי אליו המון זמן ושנותן לי כוח, זה לא מספיק "לתקן" את החיים שלי

אז יש לי דכאון כבר הרבה שנים דכאון עמיד התחלתי טיפול והפסיק ולי  אותו חוץ מהכדורים שאני לוקחת התחלתי עכשיו טיפול אחר אני כעסתי מאוד על הרופא שהפסיק לי את הטיפול וחשבתי שכשאתחיל משהו חדש יהיה בסדר אבל לא ממש אני מרגישה שויתרתי שכל החיים אני נלחמת אבל אני כבר בחרתי אני לא רוצה בחיים האלה