מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעקרבים יכולים להועיל לחולי לב

עקרבים יכולים להועיל לחולי לב

רעלן שנמצא בארס עקרבים יכול לסייע למנוע כישלון של ניתוח מעקפים


את החומר יתיזו על כלי הדם לפני השתלתו כמעקף (צילום: panthermedia)
את החומר יתיזו על כלי הדם לפני השתלתו כמעקף (צילום: panthermedia)

 

מפגש עם עקרב בטבע עלול להיות מצער, אבל בבית החולים הארס שלו מסתבר, יכול לסייע להציל חיים. חוקרים מאוניברסיטת Leeds מצאו כי רעלן מהארס של זן מסוים של עקרבים ממרכז ודרום אמריקה (Bark scorpion) יכול להפחית סיכון לכישלון של ניתוחי מעקפים.

 

המחקר שפורסם ב- Cardiovascular Research מדווח כי אחד הרעלנים של העקרב שנקרא מרגטוקסין  (margatoxin) הוא רב-עוצמה פי 100 לפחות מכל רכיב מוכר אחר, במניעת הגורם הנפוץ ביותר לכישלון השתל בניתוח מעקפים (Neointimal hyperplasia). מדובר בתגובה של כלי הדם המושתל לפציעה, המעוררת גדילה של תאים חדשים וגורמת לחסימה כרונית בתוך כלי הדם.

 

במהלך ניתוח מעקפים, מחברים עורק או וריד בריא שקוצרים מאזור אחר של הגוף ומשתילים אותו על מנת ליצור נתיב שיאפשר לדם לעקוף את החלק החסום. תגובת הפציעה מתעוררת כאשר כלי הדם מנסה להסתגל לסביבה החדשה. בעוד שגדילת תאים חדשים עוזרת לחזק את כלי הדם שמשמש כמעקף, גדילת התאים הפנימית מגבילה את זרימת הדם ולבסוף עלולה לגרום לכישלון ההשתלה של כלי הדם.

 

יעילות הרעלן שמופק מארס העקרב בדיכוי מנגנון תגובת הפציעה הפתיעה את החוקרים. לדבריהם, העוצמה שלו מאפשרת שימוש במולקולות בודדות כדי לקבל את ההשפעה הנדרשת.

 

החוקרים מסבירים כי באופן פוטנציאלי ניתן יהיה להשתמש בו באמצעות התזתו על כלי הדם עצמו לאחר שמסירים אותו ממקום מסוים בגוף ולפני שמשתילים אותו כמעקף.

 

Cardiovasc Res (2010)doi: 10.1093/cvr/cvq305

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה