מחקר גדול מצא כי לנשים שמניקות את התינוקות שלהן עשוי להיות סיכון נמוך באופן משמעותי לדיכאון לאחר לידה בהשוואה לאלה שאינן מניקות. הקשר בין הנקה לדיכאון תלוי במידה משמעותית בכוונות שהיו לאישה לגבי הנקה מלכתחילה.

למרות שזו אמורה להיות תקופה נפלאה, נשים רבות מתמודדות עם קשיים נפשיים לאחר לידה. יש להבחין בין "בייבי בלוז" - תחושת דכדוך קלה וחולפת המופיעה בימים הראשונים לאחר הלידה ונעלמת תוך ימים ספורים, לבין דיכאון לאחר לידה. תופעת הדיכאון לאחר לידה מתרחשת ב-10%-15% מהלידות. דיכאון לאחר לידה בדרך כלל אינו מופיע מייד לאחר הלידה, אלא מספר שבועות ועד מספר חודשים אחר כך. דיכאון לאחר לידה עשוי להשפיע הן על הקשר אם-תינוק והן על התפתחותו של התינוק. 

במסגרת המחקר הנוכחי, חוקרים מ-Queen Mary University בבריטניה ו-Universidad de Sevilla בספרד השתמשו במידע שנלקח ממחקר ארוך טווח שעקב אחר ילדים והוריהם בבריטניה. המחקר כלל 14,000 לידות שהתרחשו בתחילת שנות ה-90.

כאשר התינוקות היו בני 8 שבועות, 8 חודשים, 21 חודשים ו-32 חודשים, האימהות עברו הערכה של דיכאון לאחר לידה באמצעות סולם מתוקף. 1 מכל 8 אימהות חוותה דיכאון בנקודה אחת או יותר מנקודות הזמן שנבדקו.

הדיכאון הוערך גם בשתי נקודות זמן במהלך ההיריון, מה שאפשר לחוקרים לקחת בחשבון בעיות בריאות נפשיות אצל האם שהיו קיימת טרם הלידה. מלבד מצב הבריאות הנפשית הקודם, החוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גם גורמים סוציו-דמוגרפיים כמו הכנסה וקשר זוגי וגורמים הקשורים ללידה עצמה.

התוצאות שפורסמו בכתב העת Maternal and Child Health הראו כי לאימהות שתכננו להניק ושבאמת המשיכו להניק היה סיכון נמוך ב-50% לדיכאון לאחר הלידה בהשוואה לאימהות שלא תכננו להניק ובאמת לא הניקו. עוד נמצא כי לאימהות שתכננו להניק אך לא הניקו היה סיכון יותר מכפול לדיכאון בהשוואה לאימהות שלא תכננו להניק ולא הניקו.

הקשר בין הנקה לבין דיכאון היה משמעותי במיוחד כאשר התינוקות היו בני 8 שבועות והרבה פחות בולט כאשר התינוקות היו בני 8 חודשים או יותר.

הקשר בין הנקה לבין דיכאון היה משמעותי במיוחד כאשר התינוקות היו בני 8 שבועות (צילום: Shutterstock)

ידוע כי הנקה מיטיבה עם בריאות התינוק באופנים רבים וגם עם בריאות האם. כעת נראה שלהנקה השפעה משמעותית גם על המצב הנפשי של האם, שכאמור משפיע על הילד.

המחקר מצביע לא רק על חשיבות העידוד להנקה, אלא גם על הצורך ביצירת מנגנוני תמיכה לנשים שמבקשות להניק. אצל חלק מהאימהות והתינוקות הנקה מגיעה בטבעיות ובקלות, אך להרבה אימהות הנקה היא עניין לא פשוט בכלל. הדרכה נכונה ותמיכה יוכלו לעזור מאוד במקרים שכאלה.

גם עם רמת תמיכה גבוהה מאוד, עדיין יהיו אימהות שירצו להניק ולא יצליחו לעשות זאת. החוקרים אומרים שנשים אלה יצטרכו הרבה הבנה ותמיכה, כדי להפחית את הסיכון שיחוו דיכאון לאחר הלידה.

יש לציין כי המחקר אומנם מצא קשר בין הנקה לבין סיכון מופחת לדיכאון, אך הוא אינו מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה-תוצאה. עם זאת, קיימים מנגנונים רבים העשויים להסביר קשר שכזה. בין היתר, ידוע כי הנקה מובילה להפרשת הורמונים שגורמים לתחושה טובה, מורידים סטרס ועוזרים ליצירת קשר רגשי בין האם לתינוק.

סקר מצב הבריאות והתזונה (מב"ת) של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 מצא כי 88.4% מהיהודיות ו-97.7% מהערביות בישראל מתכוונות להניק את התינוק, אך למעשה כשהתינוקות מגיעים לגיל חודשיים שיעורי ההנקה באוכלוסייה היהודית עומדים על 70.9% ושיעור ההנקה הבלעדית על 61.4%. באוכלוסייה הערבית, שיעור ההנקה בגיל זה הוא 87.2% ושיעור ההנקה הבלעדית 47.5%. בגיל חצי שנה שיעור ההנקה יורד עוד יותר ועומד על 51.5% ביהודיות, כששיעור ההנקה הבלעדית עומד על 22.5%. הנתונים המקבילים בערביות הם 64.6% ו-12.3%.

Maternal and Child Health Journal: 20 Aug 2014