צוות חוקרים ישראלי זיהה לאחרונה קשר בין מחלת האוסטיאופורוזיס לבין פגיעות בעדשת העין המובילות לצורך בניתוח קטרקט. במחקר נרחב שכלל אלפי מבוטחים בקופת חולים כללית שעברו ניתוחי קטרקט, אובחנה שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס וכן של מצבים רפואיים שנקשרו בעבר למחלה. להערכת החוקרים, מספר מנגנונים פיזיולוגיים עשויים להסביר את הקשר בין התופעות, ובמרכזם חוסר איזון ברמות הסידן בגוף.

המחקר, בו השתתפו חוקרים ממחלקות עיניים בבתי החולים מאיר, שערי צדק וברזילי, מקופת חולים כללית ומהפקולטות לרפואה באוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב, בוצע בקרב 12,984 מטופלים ישראלים המבוטחים בקופת חולים כללית בגילי 50 ומעלה שעברו בין השנים 2007-2000 ניתוחים לתיקון קטרקט - מחלה המאופיינת בעכירות של העדשה ומהווה את אחת הסיבות המרכזיות להידרדרות הראייה במדינות המערב. אלו הושוו ל-25,968 מבוטחים בכללית שלא עברו ניתוחי קטרקט ושימשו כקבוצת ביקורת. הגיל הממוצע של המטופלים שעברו ניתוחי קטרקט עמד על 68.7 שנים.

ניתוח סטטיסטי, שכלל תקנון למשתנים מתערבים, העלה כי מנותחי קטרקט היו בסיכון גבוה יותר ב-30% לפתח אוסטיאופורוזיס בהשוואה לקבוצת הביקורת. אוסטאופורוזיס הוגדרה לפי אבחון בצילום רנטגן, קיומו של שבר פתולוגי בעצם או שימוש בתרופות למחלה. הקשר היה מובהק סטטיסטית בקרב כלל הנשים מעל גיל 50 ובקרב גברים מעל גיל 75.

עוד נמצא כי הסיכון לדלקת פרקים שיגרונתית - מצב כרוני המזוהה עם אוסטיאופורוזיס ומאופיין בדלקות וכאבים במפרקים כתוצאה מפגיעה עצמית של מערכת החיסון (מחלה אוטואימונית) - היה גבוה ב-46% בקבוצת מנותחי הקטרקט (1.6% בקבוצה זו, בהשוואה ל-1.1% בקבוצת הביקורת).

כמו כן, שכיחותה של פגיעה כלייתית כרונית לפי המחקר גבוהה יותר ב-8% בקרב חולי אוסטיאופורוזיס, ונמצא כי הסיכון לתופעה היה גבוה ב-34% בקבוצת מנותחי הקטרקט (11.9% בהשוואה ל-9.1% בקבוצת הביקורת).

מהממצאים שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Opthalmology, עולה גם כי מחלות המעי הדלקתיות קרוהן וקוליטיס שכיחות יותר ב-28% בקרב חולי אוסטיאופורוזיס, והסיכון להתפתחותן היה גבוה יותר ב-21% בקבוצת מנותחי הקטרקט (0.6% בהשוואה ל-0.5% בקבוצת הביקורת).

גורמי סיכון נוספים לאוסטיאופורוזיס שזוהו במחקר כללו עישון - שהגדיל ב-24% את הסיכון למחלה, פעילות יתר של בלוטת התריס שהגדילה ב-35% את הסיכון, מעמד סוציו אקונומי גבוה שהגדיל ב-47% את הסיכון, וכן מין נקבה המגדיל פי 18.87 את הסיכון למחלה. עם זאת, השמנה אובחנה כגורם מגן, והפחיתה ב-29% את הסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס, כפי שמצא גם מחקר שפורסם בשנת 2013. 

למחקר הנוכחי מספר השלכות, והמרכזית שבהן היא הצורך לבצע בקרב מנותחי קטרקט בדיקות לאבחון אוסטיאופורוזיס, ומנגד לוודא קיומן של בדיקות עיניים תקופתיות בקרב חולי אוסטיאופורוזיס בניסיון למנוע או לצמצם את ההידרדרות בראיה המובילה לקטרקט.

מאחר וכיום אין בנמצא אמצעי יעיל למניעת קטרקט בקהילה, החוקרים מציעים לבצע מחקרים עתידיים שיתמקדו במניעה ראשונית, וממליצים על בחינה מעמיקה יותר לגורמי סיכון העשויים לרמז על קטרקט, לרבות אוסטיאופורוזיס.

מה הקשר בין בריאות העצמות לבריאות העיניים?

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לקשר שזוהה בין אוסטיאופורוזיס וקטרקט. ראשית מציינים החוקרים כי לאחרונה הושם דגש על מנגנונים של חוסר איזון חשמלי תוך-תאי העלולים להוביל לקטרקט, ובייחוד חוסר איזון ברמות הסידן, שידוע כי מחסור בו או הפרעות בספיגתו גם מגדילים משמעותית את הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס. מחקר יפני משנת 2006 מצא כי שינויים ברמות הסידן בגוף עלולים להוות גורם סיכון גם להתפתחות קטרקט, מאחר והחומר חיוני לתהליכים תאיים מטבוליים בסיבי עדשת העין. במחקר הנוכחי מציינים החוקרים כי חרף העובדה ששתי המחלות - אוסטיאופורוזיס וקטרקט - מזוהות עם חוסר איזון ברמות הסידן בגוף, מצב זה אינו משתקף תמיד בתוצאות בדיקות שגרתיות לרמות הסידן בנוזל הדם.

בנוסף מונים החוקרים מנגנונים אפשריים אחרים העשויים להשפיע על הקשר בין קטרקט לאוסטיאופורוזיס, לרבות הפרעות הורמונאליות, ובייחוד בהפרשה של הורמוני סטרואידים, וזאת על רקע ממצאים כי בקרב עד 50% מהמטופלים בסטרואידים עלולה להתפתח אוסטיאופורוזיס; קשר גנטי אפשרי בין התופעות - זאת על רקע מחקר מ-2003 שכבר זיהה מוטציה גנטית באזור בגנום הקרוי Pax6CA/GT המזוהה הן עם קטרקט והן עם אוסטיאופורוזיס; פגיעות ברמות חלבון הקולגן שהוכח במחקרים כחיוני הן למבנה העצמות והן למבנה המטריקס החוץ תאי של עדשות העין (lens extracellular matrix); וכן מספר חומרים נוספים בגופנו שנמצאו מעורבים בקשר בין תאים הן בעצמות והן בעדשת העין, ובייחוד סוגי חומרים מתווכי דלקת מסוג ציטוקינים, פרוסטגלנדינים וכן הורמוני גדילה.

Clinical Opthalmology DOI: http://dx.doi.org/10.2147/OPTH.S49927