דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
על הקשר בין התעללות בילדות לסוכרת בבגרות
מחקר מצא קשר בין התעללות פיזית ומינית של נשים בילדותן לסיכון מוגבר לחלות בסוכרת בהמשך החיים
לנשים שהיו קורבנות להתעללות פיזית או מינית בילדות סיכון מוגבר לפתח סוכרת בשלב מאוחר יותר בחיים. כך מצא מחקר חדש שנערך במסגרת סקר 70 אלף האחיות בארצות הברית ופורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה מונעת.
54% מהנשים שנכללו במחקר דיווחו על התעללות פיזית ו- 34% דיווחו על התעללות מינית שחוו לפני גיל 18. לאחר שנוטרלו משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כגון היסטוריה משפחתית של סוכרת והשכלת ההורים, המחקר מצא כי התעללות פיזית קלה נקשרה לסיכון מוגבר של 3% לחלות בסוכרת סוג 2 בעתיד בהשוואה לנשים שלא דיווחו על התעללות, התעללות בינונית נקשרה לסיכון מוגבר ב- 26% והתעללות קשה נקשרה לסיכון מוגבר של 54%.
בהשוואה לנשים שלא דיווחו על התעללות מינית, בקרב נשים שעברו התעללות מינית הסיכון המוגבר לסוכרת בבגרות נע בין 16% ל- 69%, בהתאם לחומרת ההתעללות.
"הרבה, אם כי לא כל הקשר שבין רקע של ניצול פיזי או מיני לסוכרת בבגרות מוסבר על-ידי משקל יתר שצברו הנשים" מסבירה החוקרת הראשית ג'נט ריץ'-אדוארד מבית החולים לנשים בבוסטון "משקל היתר מתחיל בדרך כלל בגיל העשרה, ממשיך לבגרות ומגביר את הסיכון לחלות בסוכרת. אולם, העלייה במשקל מסבירה רק 60% מהמקרים, מה שמלמד כי הפגיעה המינית בילדות מחלחלת לגוף גם באמצעות מכניזם שונה מהשמנה ונדרשים מחקרים נוספים כדי להבין כיצד ניצול בילדות גורם לסוכרת".
תיאוריה אחת של החוקרים היא שנשים שעברו פגיעה כזו נוטות לייצר הרגלי אכילה בעייתיים כמנגנון פיצוי למתח. תיאוריה אחרת גורסת כי ניצול פיזי או מיני בילדות מעלה את הורמוני הלחץ בגוף, מה שגורם לעליה במשקל ועמידות לאינסולין.
ריץ'-אדוארדס מצהירה כי פגיעה בילדוּת מותירה צלקות מתמשכות המוטבעות בבריאות הגוף גם בבגרות. לדבריה, יש מקום להתריע בפני מטפלים על התפקיד האפשרי של התעללות בהיסטוריה של חלק מהמטופלים שהם רואים עם מצב של סוכרת או טרום סוכרת.
מחקר נוסף שפורסם השנה, מצא כי חומרת הפרעת האכילה מסוג בולמוסי אכילה קשורה להתעללות מינית או נפשית בילדות
Am J Prev Med. 2010, 39(6), 529-536
תרגום ועריכה: יעקב ברמץ