לנערות הסובלות מדיכאון סיכון כפול לפתח הפרעת אכילה בולמוסית בהשוואה לנערות שאינן בדיכאון. בנוסף, לנערות הסובלות מבולמוסי אכילה סיכון כפול לפתח סימפטומים של דיכאון. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Adolescent Health.

המחקר הוא אחד המחקרים הגדולים ביותר אשר בדקו את הקשר בין דיכאון לבולמוסי אכילה בגיל ההתבגרות, גיל בו רוב הפרעות האכילה מתפרצות.

אכילה בולמוסית הוגדרה במחקר כצריכה של כמות גדולה של מזון בזמן קצר, ללא יכולת לשלוט באכילה בזמן ההתקף, עם התקף לפחות אחת לחודש. נערות שצרכו כמות גדולה של מזון אבל חשו בשליטה הוגדרו כסובלות מ'אכילת יתר' ולא מבולמוסים.

החוקרים מאוניברסיטת הרווארד ניתחו נתונים שנלקחו ממדגם של כמעט 5,000 נערות בגילאי 12-18 שהשתתפו בסקר בשנת 1999 ועברו בדיקות מעקב בשנים 2001 ו – 2003. המחקר התמקד בנערות בשל שכיחות גבוהה יותר של הפרעות אלה בהשוואה לנערים.

נערות מתבגרות שדיווחו בסקר המקורי שהן בדרך כלל או תמיד מרגישות "בדיכאון" נמצאו כבעלות סיכון גבוה בערך פי 2 לדווח על אכילת יתר או בולמוסי אכילה במהלך תקופת המעקב. באופן דומה, בנות עם אכילת יתר או אכילה בולמוסית בתחילת המחקר היו בעלות סיכון כפול לפתח תסמיני דיכאון במהלך תקופת המעקב בהשוואה לבנות האחרות.

הגישה הנפוצה למגפת השמנת היתר בדרך כלל שמה דגש על אכילה נכונה ופעילות גופנית, אבל יש עוד מספר גורמים להתפתחות של השמנת יתר. יש קבוצה של אנשים שהסיבה להשמנה שלהם היא יותר פסיכולוגית, ולכן צריך להתייחס לגורמים פסיכולוגיים אלה בטיפול ובמניעה.

בעקבות הממצאים החוקרים אומרים כי נערות המתלוננות על אחת מההפרעות צריכות להיבדק לגבי ההפרעה האחרת. כמו כן, תוכניות מניעה וטיפול בנושא בולמוסי אכילה צריכות לקחת בחשבון את התפקיד של הסימפטומים הדיכאוניים ולכלול הצעות לגבי התמודדות עם רגשות שליליים.

החוקרים מסייגים ומציינים כי המדגם כלל מעט נערות מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומיעוטים אתניים. כמו כן, לא נלקח מידע אודות שימוש בתרופות לטיפול בדיכאון במהלך תקופת המחקר, מידע שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר.

האם אני בדיכאון? בחן את עצמך

published online 13 December 2011 Journal of Adolescent Health