בשנים האחרונות גוברת המודעות לפסוריאזיס – מחלת עור דלקתית כרונית שתוקפת אנשים מכל קבוצות הגיל וכרוכה בפגיעה משמעותית באיכות החיים עד כדי נכות, וזאת על רקע פיתוחן של תרופות ביולוגיות חדשות שמבקשות להתמודד עם הנגעים שמאפיינים את המחלה.

אולם לצד המודעות הגוברת, עלתה השאלה האם גם בפועל מספר החולים גדל? חוקרים ישראלים שבחנו במשך שבע שנים נתונים מתוך מאגר מידע של קופת החולים הגדולה במדינה העלו כי שיעורי המחלה הולכים וגדלים, בין השאר על רקע מגמת הזדקנות האוכלוסייה, ומחייבים רשויות בריאות ומוסדות רפואיים להערך לכך.

עלייה של 30% תוך ארבע שנים

החוקרים מהמחלקה לרפואת המשפחה בבית החולים בילינסון, שירותי בריאות כללית ובתי הספר לרפואה באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בנגב, בשיתוף חוקרים בריטיים מאוניברסיטת מנצ'סטר שמנהלים את פרויקט 'אטלס הפסוריאזיס העולמי ' (GPA), בחנו את כלל האבחנות בפסוריאזיס שתועדו בתיקים הרפואיים של מבוטחי הכללית, קופת החולים הגדולה בישראל שמבטחת 52% מהאוכלוסייה, בין השנים 2011 ל-2017.

בשנים המדוברות זיהו החוקרים 149,122 חולי פסוריאזיס, ובכללם כאלו שנפטרו או שעזבו את הכללית בתקופת המחקר. המחקר התמקד ב-71,095 מבוטחי הכללית שאובחנו עם פסוריאזיס משנת 2011 ואילך.

בבחינת נתוני אבחון המחלה התברר כי הסבירות לחלות בפסוריאזיס על פי נתוני התחלואה הצטברים (ההימצאות) שעמדה בשנת 2011 על 2.5%, עלתה בשנת 2017 ל-3.8% – עלייה של 52%. בין השנים 2013 ל-2017 תועדה במחקר עלייה של 30% בהימצאות פסוריאזיס. לצד נתונים אלה, שיעורי ההארעות של המחלה בנקודת זמן ספציפית היו עקביים לאורך השנים הנבדקות, ועמדו על 280 חולים חדשים לכל מאה אלף תושבים. שיעורי התחלואה בפסוריאזיס, כפי שנצפו במחקר, היו דומים בין גברים לנשים, והעלייה בתחלואה הקיפה את שני המינים – אך הייתה מעט גבוהה יותר בקרב גברים. בבדיקת גילי החולים תועדה מגמת העלייה בכל קבוצות הגיל, פרט לילדים עד גיל 15.  

הגיל הממוצע לאבחון פסוריאזיס בישראל, על פי המחקר, עמד על 42 וחצי שנים, כשזוהו שני שיאים בגיל האבחון של חולים: בראשית שנות השלושים ובתחילת שנות השישים לחיים – כשבגילים אלה זוהו יחד כמחצית (51.5%) מהמקרים. כמחצית מהחולים (48.9%) אובחנו לפני גיל 40, בהשוואה ל-70% במחקרים מקבילים מהעולם, והחוקרים מעריכים כי שיעורי אבחון גבוהים יותר בארץ של חולים מבוגרים עשויים לנבוע מהזדקנות האוכלוסייה, או שייתכן כי שיעור גבוה של חולים צעירים שזוהה בעבודות במדינות אחרות משקף הטעיה שמקורה בהתייחסות גדולה יותר לביטויים קשים יותר של המחלה שמדווחים בעיקר בגיל הצעיר.

רוב הנבדקים שנכללו במחקר אובחנו בפסוריאזיס על ידי רופא העור (94.3%), ואילו היתר אובחנו תחילה על ידי רופא משפחה/כללי או רופא ילדים, ובהמשך קיבלו אישור לאבחנה על ידי רופא עור.

לצד העלייה בתחלואה בפסוריאזיס, שיעורי התמותה בקרב החולים בישראל ירדו, בין השאר על רקע התרופות הביולוגיות החדשות , משיעור של 690 למאה אלף איש בשנת 2011 לשיעור של 640 למאה אלף בשנת 2017 – ירידה של 7.2% תוך שבע שנים.

החוקרים קובעים כי "שיעורי ההימצאות של פסוריאזיס בישראל עולים, ועל רופאים וקובעי מדיניות להערך לעלייה הצפויה בדרישה לשירותים רפואיים וכלכליים ולאתגרים החברתיים שקשורים בפסוריאזיס".

במחקר השתתפו ד"ר יוחאי שונמן, פרופ' דרן אשקרופט, ד"ר אירני איסקנדר, ד"ר רוזה פריזי, ד"ר שדה-אור, ד"ר דורון קומנשטר, ארז בטאט, ד"ר מיכל שני, פרופ' שלמה וינקר, פרופ' כריס גריפית' ופרופ' ארנון כהן, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2019 של כתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין.

הקשר לעלייה בתוחלת החיים

החוקרים לא בחנו את מקורה של העלייה בשיעורי התחלואה בפסוריאזיס, אולם מספקים מספר הסברים אפשריים למגמה, ובין השאר מונים את הנגישות הגבוהה יחסית לרופאי עור בישראל. רק לאחרונה אמד מחקר משותף למשרד הבריאות ומכון גרטנר את ההמתנה לרופאי עור בישראל על 8 ימים לרופא כלשהו ו-13 ימים לרופא ספציפי. מאחר ושיעורי ההמצאות של פסוריאזיס עלו בעוד ששיעורי ההארעות נותרו יציבים לאורך השנים, הדבר מצביע לדברי החוקרים על משך מחלה ארוך יותר בארץ, מה שעשוי להתיישב עם העובדה שבישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם –  80.7 שנים לגברים ו-84.2 לנשים. לדבריהם, הממצאים מצביעים על כך שהעומס לאוכלוסייה מהתחלואה בפסוריאזיס יוסיף ויעלה עם הזמן.

בדיקת נתוני התחלואה בפסוריאזיס על סמך נתוני הכללית כבר העלתה לאחרונה מספר ממצאים מעניינים: ממצאים שפורסמו בסתיו 2018 זיהו כי שימוש מוגבר בשירותים רפואיים בקרב ישראלים עם פסוריאזיס, לרבות ריבוי ביקורים אצל רופאים בקהילה ונטייה לסיבוכים ומחלות נלוות, לרבות השמנה, התסמונת המטבולית, הפרעה ביפולארית ודיכאון וחרדה, מחלת לב איסכמית, יתר לחץ דם וסוכרת. ממצאים נוספים מנובמבר 2018 העלו כי לאנשים עם פסוריאזיס סיכון מוגבר להידרדניטיס סופורטיבה – מחלה כרונית שמתבטאת בנגעים דלקתיים מתחת לעור שמקורם בחסימת זקיקי השיער. פרסום על סמך נתונים אלה מאפריל 2019 העלה כי פסוריאזיס בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך קשור בעלייה בסיכון לדיכאון, חרדה או שילוב של השניים, ואילו בקרב אנשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה- קשור בחרדה בלבד. פרסום נוסף מאפריל 2019 העלה כי מעבר לקשר הידוע בין פסוריאזיס למחלות לב, גם דלקת מפרקים פסוריאטית קשורה בעלייה בסיכון לתחלואה לבבית.

JEADV: journal of te European Academy of Dermatology and Venerology, doi: 10.1111/jdv.15762