מגפת הקורונה העולמית שפרצה בשנת 2020 הובילה לשינויים מרחיקי לכת באורחות החיים, והייתה מלווה במדיניות של ריחוק חברתי, בידודים וסגרים. כבר בשנה הראשונה לפרוץ המגפה החלו להצטבר עדויות בספרות הרפואית על עלייה בשיעור האנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר ועלייה בהיקפים של עודף משקל והשמנה, אשר גם כך מצויים בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים במדינות מערביות על רקע אורח חיים יושבני.

כעת הנתונים מוכיחים כי הנזקים הגיעו גם לדור הצעיר בישראל: מחקר נרחב מזהה עלייה בהיקף הילדים והמתבגרים עם עודף משקל והשמנה מאז מגפת הקורונה – ובעיקר בקרב ילדים בגילי שנתיים עד שש.

החוקרים משירותי בריאות כללית ביקשו להעריך שינויים במדד ההשמנה BMI בקרב מתבגרים וילדים בישראל בין התקופה שקדמה לפרוץ מגפת הקורונה לבין התקופה שאחריה. המחקר בוצע על סמך נתונים שנאספו מתיקים רפואיים של 36,837 ילדים ומתבגרים בגילי שנתיים עד עשרים המבוטחים בשלושה מתוך תשעת מחוזות של קופת החולים הגדולה במדינה, מרביתם (83.6%) יהודים וכעשירית (10.3%) ערבים.

המחקר השווה נתוני משקל, גובה ומדד ההשמנה בין התקופה טרום המגפה, בין השנים 2019-2017, לבין ימי המגפה – החל מאפריל 2020 ועד סוף 2020.

יותר הפרעות שינה וכבד שומני

לפי הנתונים שנאספו, לפני המגפה 13.2% מהילדים והמתבגרים שנכללו במחקר היו עם עודף משקל ו-10.5% היו עם השמנת יתר, ואילו לפי מדידות בתקופת מגפת הקורונה – 13.3% מהילדים ומתבגרים תועדו עם עודף משקל ו-12.3% עם השמנת יתר.

ניתוח שבוצע במחקר ל'מדד סטיות התקן של מסת הגוף' (BMI-SDS), שמאפשר לזהות שינויים בהיקפי השמנה באוכלוסיות שונות, הצביע על עלייה של מדד זה בתקופת המגפה: אצל כשליש מהנבדקים במחקר (35.6%) מדד סטיות התקן עלה ביותר מרבע האחוז (0.25%) במהלך המגפה, ואצל כעשירית (10.5%) הוא עלה ביותר מ-1%. המדד עלה בהיקף הגבוה ביותר בקבוצת הילדים שנכללו במחקר בגיל שנתיים עד שש – מה שמצביע על בעיית השמנה משמעותית בתקופת הקורונה בעיקר בגילים אלה. גם בגילים אחרים נרשמה עלייה במדד סטיות התקן, אם כי בקרב מתבגרים בגילי 20-18 דווקא זוהתה במפתיע ירידה במדד זה בתקופת הקורונה.

מדד סטיות התקן היה גבוה יותר במשך כל תקופת המחקר אצל ילדים ומתבגרים ממשפחות במעמד סוציואקונומי נמוך, בהשוואה למשפחות במעמד סוציואקונומי גבוה, אם כי העלייה בהיקפי ההשמנה בתקופת הקורונה תועדה אצל ילדים ומתבגרים מכל המעמדות החברתיים. עלייה בהיקפי ההשמנה זוהתה גם בקרב בנים ובנות ובקרב יהודים וערבים שהשתתפו במחקר במידה דומה.

בבחינה נוספת של סיבוכי ההשמנה בקרב הילדים ומתבגרים שתועדו עם משקל עודף במהלך המגפה, זוהו שיעורים גבוהים יותר של יתר לחץ דם, הפרעות ברמות השומנים בדם, כבד שומני, דום נשימה בשינה ויתר לחץ תוך גולגלתי עצמוני, בהשוואה לילדים עם משקל תקין. פערים גדולים במיוחד זוהו בהפרעות בשומני הדם: 2.6% מבין הילדים והמתבגרים עם השמנת יתר ו-1.8% מקרב אלו עם עודף משקל, בהשוואה ל-1.3% מאלו עם משקל תקין, תועדו עם שומנים בדם. כמו כן נמצאו פערים משמעותיים בשכיחות של כבד שומני, בקרב 2.7% מהילדים והמתבגרים עם השמנת יתר ו-0.8% מקרב אלו עם עודף משקל, לעומת 0.1% מקרב אלה במשקל תקין.

החוקרים מסכמים כי על בסיס ממצאי המחקר, "מגפת הקורונה נקשרת עם צבירת משקל בקרב ילדים ומתבגרים, ובעיקר בגילי שנתיים עד שש". לדבריהם, כדי להילחם בתופעה, "יש לפתח תוכניות במהלך התמודדות עם מגפות לעידוד פעילות גופנית, הפחתת אורח חיים יושבני וקידום תזונה בריאה".

במחקר השתתפו פרופ' שלומית שליטין, פרופ' משה פיליפ וד"ר מיכל יעקובוביץ-גוון, וממצאיו מתפרסמים בגיליון יוני 2022 של כתב העת International Journal of Obesity.

העדר מסגרות, יותר שעות מסך

השמנה נתפסת כיום כתופעה מורכבת המאופיינת בשילוב של נסיבות גנטיות, ביולוגיות, סביבתיות והתנהגותיות. כך, להעדר פעילות גופנית ולהגבלות תנועה שאפיינו את תקופת הקורונה עשויה להיות השפעה משמעותית על עלייה בהיקפי ההשמנה. החוקרים מונים מספר הסברים נוספים לתופעה, לרבות שינויים בתזונה – ובעיקר מעבר לאוכל לא בריא שעשוי להיות קשור גם למצוקה הכלכלית שגברה בקרב אוכלוסיות רבות במהלך הקורונה, וכן השפעה של סגירת הגנים ובתי הספר שייתכן והובילה לשינויים באורחות החיים של ילדים ומתבגרים, לרבות תזונה, דפוסי שינה, פעילות גופנית וזמן החשיפה למסכים שהתארך. "במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה ירדה הנגישות של ילדים לפעילות גופנית סדירה במהלך השבוע, והתפתחו דפוסי שינה שאינם סדירים, ואלו קשורים לנטייה גבוהה יותר לעודף משקל והשמנה", מציינים החוקרים.

המחקר מצטרף למספר עדויות מהעולם על עלייה בהיקפי ההשמנה בעקבות מגפת הקורונה. כך, מחקר שבוצע במרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), וממצאיו דווחו בספטמבר 2021, מצביע על עלייה בהיקפי ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים על רקע מגפת הקורונה שהביאה לצבירת משקל עודף בכמות גבוהה יותר. במחקר זה, טרום הקורונה, 16.1% מהנבדקים תועדו עם השמנת יתר, ואילו בתקופת מגפת הקורונה האמירו שיעורי ההשמנה באופן משמעותי, והגיעו ל-22.4% מהנבדקים עוד באוגוסט 2020.

במאי 2022 דיווחו חוקרים מהולנד על ממצאים דומים בכתב העת Obesity Facts, כשמצאו כי במעקב אחר מדגם של 150 ילדים בתקופת הקורונה, קרוב למחצית מהילדים (43%) שהיו עוד בטרם המגפה עם משקל עודף או השמנת יתר העלו במשקלם במהלך המגפה, בהשוואה ל-15% בלבד מהילדים שהיו רזים לפני המגפה – מה שמצביע על כך שככל הנראה העלייה במשקל במהלך הקורונה קשורה גם בנטייה לצבירת משקל עודף שהייתה קיימת קודם לכן, אשר החריפה בעקבות תנאי המגפה.

העדויות שנצפו במחקר הנוכחי על סיבוכי השמנה בקרב ילדים ומתבגרים מצטרפות אף הן לעדויות בשנים האחרונות על ילדים שמתפתחים סיבוכי השמנה בדומה למבוגרים – עדויות שהחלו להתפרסם עוד לפני מגפת הקורונה. כך, בשנים האחרונות מתועדת עלייה בהיקף המתבגרים שמאובחנים עם יתר לחץ דם, עודפי כולסטרול רע בדם וכבד שומני, וגם עם מחלות כרוניות המאופיינות בפעילות דלקתית מוגברת, סוכרת סוג 2, התסמונת המטבולית ומחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ואפילו גידולים סרטניים, בין השאר על רקע הגידול בהיקפי ההשמנה.

לכל המידע על השמנת ילדים

לכל המידע על השמנת מתבגרים 

International Journal of Obesity,  doi: 10.1038/s41366-022-01092-5