שלפוחית רגיזה המאופיינת בחוסר יכולת להתאפק במתן שתן ביום ובלילה - מהווה גורם מטריד שעשוי לשבש באופן משמעותי את אורחות החיים. התופעה שמאפיינת בעיקר נשים (85% הן חולות) נקשרה למספר גורמי סיכון, לרבות גיל מבוגר, גנטיקה, מחלות ותרופות שונות, וכן השמנה, תזונה לקויה וצריכה גבוהה של קפאין ואלכוהול. מחקר חדש ונרחב שבוצע בבריטניה מצביע בקרב נשים על קשר מובהק בין שלפוחית רגיזה לעישון סיגריות, שבא לידי ביטוי בסיכון של עד פי 2.2 להרטבות לילה.

החוקרים מבית החולים Southmead בבריסטול ומאוניברסיטת פלימות' בחנו נתונים אודות 11,678 נשים בוגרות שביצעו בדיקות אורולוגיות מסיבות שונות בין ינואר 1991 לדצמבר 2009. מכלל הנשים, 2,476 דיווחו כי הן מעשנות סיגריות (21.2% מהנבדקות).

ניתוח סטטיסטי העלה כי עישון מעלה ב-14% את הסיכון לתסמיני שלפוחית רגיזה, ובאופן ספציפי נמצא כי הוא מעלה פי 2.26 את הסיכון להרטבות לילה וב-14% את הסיכון לבריחת שתן (coital incontinence).

פגיעה בשריר בדטרוזור

ברמה הפיזיולוגית, ממצאי הבדיקות נשים מעשנות היו בסיכון גבוה ב-42% להתכווצויות לא מבוקרות של שריר הדטרוזור (detrusor overactivity) - שריר חלק שבדופן שלפוחית השתן שמתכווץ לרוב כשהשלפוחית מלאה ומסמן למוח כי הגיעה העת להטיל שתן.

המחקר לא זיהה קשר סטטיסטי בין עישון לבין אי נקיטת שתן במאמץ או 'בריחת שתן עקתית' (SUI, קיצור של stress urinary incontinence), תופעה שבאה לידי ביטוי בדליפות שתן בעת עלייה בלחץ תוך ביטני כתוצאה ממצבים כגון צחוק, שיעול, ריצה או יחסי מין, ללא התכווצות של שריר הדטרוזור. 

ממצאי המחקר מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Urologia Internationalis..

החוקרים לא ישירות בחנו את הסיבות לקשר שזוהה בין עישון לשלפוחית רגיזה, אולם הממצאים מרמזים כי המנגנון שדרכו משפיע העישון על שלפוחית השתן אינו קשור ללחץ, אלא דווקא לפגיעה בתפקוד שריר הדרטוזור הגורמת להתכווצויות בלתי רצוניות של שלפוחית השתן. הממצא משיק לממצאי עבודות נוספות שקושרות בין עישון לבין פגיעות בשרירים ופגיעות מוטוריות בכללותן. נייר עמדה של המכון הלאומי לשבץ ותסמונות נוירולוגיות השייך למכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), קובע כי קיימת חשיבות בהפסקת עישון סיגריות למניעת פגיעות נוירולוגיות, שכן עישון מצר את כלי הדם המזינים את העצבים הפריפריים, ולכן עלול להחמיר תסמינים במערכת העצבים ההיקפית שבאים לידי ביטוי בין השאר בפגיעות מוטוריות.

בפרסום הנוכחי מציינים החוקרים כי אף מעבר לכך, הניקוטין בסיגריות עשוי להשפיע על שחרור מוליכים שונים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, באופן שעלול להשפיע לרעה על פעילות שריר הדטרוזור. השפעה זו גם עשויה להסביר, לדברי החוקרים, את הסיכון המוגבר להרטבות לילה בקרב מעשנות. כמו כן, בריחת שתן עלולה להתפתח על רקע השפעות נוספות של עישון סיגריות, לפי החוקרים, לרבות הפחתה ברמות הורמון האסטרוגן והפרעה לתהליך הסינתזה של חלבוני הקולגן.

במחקר הנוכחי נמצא עוד כי בקרב הנבדקות, עישון העלה ב-71% את הסיכויים לקבל טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות – ממצא המחזק לדברי החוקרים את הקשר המוכח שבין עישון להתפתחות דיכאון.

המחקרים עד כה שבחנו את הקשר בין עישון לשלפוחית רגיזה העלו ממצאים סותרים. אמנם חלק מהמחקרים זיהו קשר בין התופעות, לרבות מחקר בריטי שהופיע ביולי 2003 בכתב העת BJU International ומצא כי למעשנים בהווה סיכון גבוה ב-37% לשלפוחית רגיזה, ולמעשנים בעבר סיכון גבוה ב-15%, בהשוואה לאנשים שנמנעו כל חייהם מעישון סיגריות. עם זאת, מחקרים משנת התשעים לא זיהו קשר שכזה, ובהם מחקר אמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה שפורסם במאי 1996, ומחקר בריטי מאוניברסיטת ליברפול שפורסם בנובמבר 1999.

Urologia Internationalis, DOI:10.1159/000438928