מתבגר? מה זה אומר? עבר את תקופת הילדות, אם כי עדיין לא נפרד ממנה לחלוטין, עדיין אינו מבוגר, אם כי חושב לפעמים שהוא אכן כך. תקופת מעבר בין עולמות, המאופיינת בחוסר יציבות, באתגרים, קשיים, ושלבים חשובים ביותר בהתפתחות הילד .שלבים אשר מטביעים חותם על עתידו. תקופה חמה וסוערת, חשובה ונהדרת , טבעית, ייצרית ויצירתית. לפעמים זה מעצבן, להיות מתבגר. לפעמים זה מסקרן, מעניין, ולפעמים זה פשוט משגע את הסביבה . תקופה שמהותה הוא השינוי. המתבגר אינו מסכים כבר לשבת בשקט ולשתף פעולה עם הסובבים (מורים, מחנכים, הורים). הוא מסרב לחשוב כמו כולם, להיות כמו כולם ומנסה להבליט את הייחודיות שבו. כאן הוא נפגש עם מושג המרד בחייו. יצירתיות בתקופת הילדות. כולנו נולדנו עם אנרגיה יצירתית. זו אותה אנרגיה מבעבעת, אשר מלווה אותנו כל עוד אנו חיים. מרגע הלידה ועד לרגע בו נפסיק לנשום . זהו כוח חיים אדיר, אשר יש בכוחו להניע, להפעיל, ליצור, להמציא, להגיע למרחקים, לשחק, להשתנות, להסתגל. הילד היצירתי מביא לידי ביטוי את המקוריות שבו, משתמש בדמיון, בהתלהבות, אוהב חידושים, מגלה גמישות מחשבתית, בעל רעיונות חדשים ומשתמש לרוב בתקשורת לא מילולית (ציור, משחק..).יש בו סקרנות טבעית, פתיחות, ערנות, התחדשות תמידית. היצירתיות הטבעית הינה כוח מולד, אנושי ואוניברסאלי. ילדים מטבעם יצירתיים, אוהבים לשחק, לצחוק, להתלכלך, להתבטא מבלי לחשוב מה תהיינה התוצאות. חיים בספונטניות וחופש יצירתי. יצירתיות בתקופת ההתבגרות. כל עוד האנרגיה היצירתית מקבלת ביטוי הולם בחיי הילד, הוא גדל להיות האדם שהוא מיועד להיות. בטחונו העצמי גדל, ומאפשר קרקע בטוחה להתפתחות, מימוש עצמי, וביטוי של כוחותיו האנושיים הטבעיים. הילדים המתבגרים, זקוקים באופן משמעותי ביותר לביטוי המיוחד והמקורי שלהם. בתוכם בוערת אש החיים. הם אינם מסתפקים בדעתו של המורה בבית הספר, ומבקשים לבטא את האמירה הייחודית והמקורית שלהם. הם זקוקים לתנועה, להכוונה, להקשבה. באווירה הקיימת, בסביבה בה יש חוקים מוגדרים כמו במערכת החינוך, או בסביבת הורים קפדניים, סביבה בה הילד אינו מקבל את הבמה הראויה לביטוי היצירתיות שלו – יתגלו קשיים ובעיות. הילד המתבגר חש חוסר הבנה מצד הסביבה, חוסר תמיכה ועל כן בטחונו העצמי יורד, הוא מגלה ספקות בהחלטותיו,חושש לבטא את האוטנטיות שבו, פוחד מבידוד חברתי, וסוטה מהדרך בה הוא אמור לצעוד. הוא מתרחק ממי שהוא באמת. הביקורת העצמית שלו מרקיעה לשחקים, והוא מרגיש שהוא "אינו מספיק טוב". גינוי זה משתק ומכאיב וגורם למתבגר לנסות אתגרים חדשים מחשש לאי הצלחה. תשומת לב מופרזת לנורמות חברתיות יכולה לעורר בילד יצירתי פחד להיות חריג והוא מתחיל לחיות בפשרות ובהסתגלות למצבים שונים. החשיבה היוצרת שלו הולכת ודועכת. הוא מתרחק מרצונותיו ומצרכיו. במצבים אלו, נשאלת השאלה – היכן היא אותה אנרגיה יצירתית טבעית השרייה בנו ? אנרגיה זו, שאינה מנותבת למימוש ויצירה, מוצאת לה ביטוי בנתיב אחר,שם היא מופנית נגדו. כיון שהיא חייבת לבוא לידי ביטוי – היא מופנית לכוונים שלילים, שאינם מטיבים עם חייו ובריאותו של המתבגר. הדבר בא לידי ביטוי בכעסים, בהרס עצמי, התמכרויות שונות, ביקורת עצמית גבוהה במיוחד,ציניות, פחדים, תוקפנות, הלקאה עצמית, ביישנות יתר, אי שקט ואי בהירות לגבי דרכו לביטוי עצמי. כיצד נשמר את היצירתיות הטבעית ? ובכן, מנסיוני הקליני כהומיאופתית קלאסית ומטפלת פסיכו - קריאטיבית ותוך כדי הדרכת סדנאות ציור אינטואיטיבי לריפוי - הבחנתי שרוב האנשים מבקרים את עצמם (ואת סביבתם) בצורה מוגזמת. החברה בה אנו חיים הינה תחרותית, בבית הספר נדרשים התלמידים "להוכיח את עצמם" דרך ציונים, דבר המצר צעדיהם ומגביל את דרכם האותנטית-יצירתית הייחודית. לרוב, כאשר מתבגר מגיע אלי לטיפול הומיאופתי – איני מסתפקת במה שאני רואה ושומעת ממנו אלא מבקשת לשוחח ולהיפגש עם הוריו. במידת הצורך אני יוצרת קשר עם המחנכת. הטיפול המתבצע כאן הוא אישי ומערכתי. המתבגר הינו חלק מבני הבית, מושפע ומשפיע על סביבתו. כל נסיון לטפל רק בו וליצור הפרדה מסביבתו – יביא לתוצאות זמניות וחלקיות בלבד. על מנת לפתח בקרב המתבגר דימוי עצמי גבוה, תחושת יכולת, יצירתיות והנאה מהחיים – הוא זקוק לסביבה המאפשרת ,תומכת ומחזקת את יכולותיו. למסגרת המשפחתית שלו השפעה רחבה על עתידו. הדרכת הורים למודעות עצמית, מהווה חלק בלתי מבוטל מהטיפול בילד בכלל, ובמתבגר בפרט.על מנת לשמור את התקשורת עם המתבגר – ההורים צריכים להיות מודעים. הקשבה לצרכי הילד, לרחשי ליבו, חשיבה חיובית, לימוד לערכים, אופטימיות ושמחה – הם כלים המאפשרים למתבגר לראות את העולם מזווית של הצלחה ובטחון עצמי גבוה. לכל זאת תורמים ההורים והסביבה הקרובה. מיותר לומר, שמשפחה עם קונפליקטים לא פתורים תשפיע על הילד לכוון חוסר יציבות ורצוי ומומלץ לעבור טיפול משפחתי בהקדם האפשרי. רוב הבעיות של המתבגר בבית הספר מקורן בבעיות התוך משפחתיות. הורים אשר אינם בהקשבה ומודעות לעצמם וודאי שלא יכולים להקשיב לצרכי הילד . תנאי הכרחי וחשוב במעלה לשפר איכות חיים ויצירתיות במתבגר הינו הרחבת המודעות של ההורים בעצמם. אימון בציור האינטואיטיבי – הינו כלי נוסף המאפשר לילד לבטא את רגשותיו תוך נטרול הביקורתיות , השיפוטיות והספקות. זוהי פעולה יצירתית המקנה לו תחושת יכולת ליצור, להשתנות, ליצור ולחוות.זוהי במה המאפשרת לו ביטוי בשפה שאינה מילולית. בסדנאות ציור אינטואיטיבי בהדרכתי אני מזמינה למפגשים הורים למתבגרים יחד עם ילדיהם וזאת על מנת לחשוף את השיטה לכל בני המשפחה ולהביא לחיזוק ותמיכה בתהליך הריפוי. פידבקים חיוביים מצד ההורים והסביבה – הם צו השעה למטרה זו. הילד לומד על עצמו דרך עיניהם של הוריו . הוא קולט מסרים חיוביים, אמירות מעודדות ומתחזק מהם. המתבגר החשוף למחמאות יכול להצליח ולפרוץ גבולות בזמן הווה, בעתיד ובכל תחום בחייו. לכן, חשובה מודעות ההורים ומעורבותם בחייו. גם אם ההורים כועסים, חשוב שידעו להביע את הכעס, להיות יצירתיים ולבטא את עצמם בצורה הולמת. לומר למתבגר בצורה חיובית מהי הדרך הנכונה, מה הטוב שיצמח מכך ולהנחותו תוך ביטוי אהבה והערכה. חשוב ליצור אווירה של חיוכים, חיבוקים, אהבה , מגע , חיזוקים ועידוד בכל מצב. המתבגר חש שהוא מקבל במה לאנרגיה ולסערה המתחוללת בתוכו, השתתפות הוריו ומעורבותם - מקנה לגיטימציה לתחושותיו והוא חש מחוזק, יוצר, שאינו חושש להביע את רגשותיו. ברגע שהוא הופך רגשות ליצירה – הדחף ההרסני הופך לפעולה מבריאה , הביקורת העצמית מצטמצמת והיצירתיות תופסת מקום נכבד וראוי ובאה לידי ביטוי. דרך הביטוי היצירתי (נגינה, ריקוד,משחק, המצאות, ציור, מציאת פתרונות.חוש דמיון.) - המתבגר לומד להכיר בערכו, גדל להיות אדם שמח ומסופק , אשר מביא לידי מימוש את האנרגיה היצירתית שבו בצורה הטבעית ההולמת אותו. הגברת איכות האהבה והערכה העצמית. על ההורים לשאול את עצמם עד כמה המתבגר אוהב את עצמו, ומהי מידת האהבה העצמית שלהם עצמם. אהבה עצמית היא איכות ותכונה טבעית, האומרת : "אני ראוי," "מגיע לי", "מתחשק לי", "יש לי תשוקה ל..". הורים אשר מודעים לעצמם, אוהבים את עצמם וסביבתם, יודעים להעניק לעצמם הנאות וחוויות חיוביות, אשר מעצימים אותם ומעניקים תחושת ריפוי - מרחיקים מחייהם עצב, התמכרויות שונות ודרמות מיותרות. בכך רבה השפעתם החיובית על בני משפחתם וסביבתם. חופש וגבולות. על ההורים להעניק מצע של גבולות יציבים וברורים למתבגר. זוהי מסגרת יציבה וחזקה, בה הוא מתנהל, ולה חוקים ברורים. שם יש התחלה ויש סוף. זמנים קבועים, כללים ברורים. המתבגר יודע שבמידה והוא זקוק לעזרה – יש לו גב ותמיכה. בתוך מסגרת זו, הוא מקבל מהוריו במה לחופש הבעה יצירתי תוך ביטוי האני שלו בכל תחום בחייו. כאן באים לידי ביטוי הספונטניות, חופש פעולה, המצאות ושינויים. כאן הכול אפשרי ומותר.זהו תחום האינסוף. ככל שהזהות העצמית ברורה ומוערכת יותר, קל למתבגר להבין גבולות ולכבד אותם. השילוב בין סדר ובלגן, חופש וגבולות – הוא הדרך לשלום פנימי וחיצוני. הקשבת ההורים לעצמם, החיבור לרחשי ליבם, לאינטואיציות שלהם, לילדיהם ולסביבתם – יוצרת תקשורת תמידית וחיים של סדר, ארגון ובטחון. ילד הגדל בסביבה של סדר ובטחון בשילוב חופש יצירתי מפתח בתוכו הערכה ואהבה עצמית וצועד בנתיב האותנטי הייחודי שלו. קישור לסרטון ולשיר "העולם שלנו". נכתב על ידי בהשראת מפגש ציור אינטואיטיבי הורים וילדים (מתבגרים). . http://www.youtube.com/watch?v=aL3uyriU4JA אסתר פומרניץ לצייר את השינוי www.estherart.com www.sthomeopathy.com הומיאופתיה קלאסית. טיפול פסיכו קריאטיבי. ציור אינטואיטיבי.