מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
  • ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
    ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
  • הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
    הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
  • המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
    המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה

אירוע מוחי

מנהלי קהילה

פרופ-איתן-אוריאל
פרופ-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון

מובילי קהילה

טל-פדרמן
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי. יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה. בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה. ומרצה באוניברסיטת ת"א. יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים. ספרים נוספים שכתבתי: הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום. את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות. המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום. למידע נוסף:  www.hakol-barosh.com  
איציק-ניסני
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחיחדשותעוצמת הנחירות קשורה לדום נשימה בשינה

עוצמת הנחירות קשורה לדום נשימה בשינה

חוקרים מבית החולים סורוקה מצאו קשר בין עוצמת הנחירות לבין חומרת תסמונת דום הנשימה בשינה


דום נשימה בשינה מוכר כגורם סיכון ליתר לחץ דם ולשבץ מוחי (צילום: panthermedia)
דום נשימה בשינה מוכר כגורם סיכון ליתר לחץ דם ולשבץ מוחי (צילום: panthermedia)

 

מחקר ישראלי חדש מצא כי חומרת תסמונת דום נשימה בשינה, גורם סיכון לשבץ מוחי ומחלות נוספות, קשורה לעוצמת הנחירות שלנו בלילה.

 

תסמונת דום נשימה בשינה, המתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה, קיימת בקרב אחד מכל עשרים אנשים באוכלוסייה. דום נשימה בשינה קשור לפגיעה באיכות החיים ובנטייה לעייפות קשה במשך היום. העייפות המוגברת של הסובלים בתסמונת מובילה לכך שהם מעורבים בשכיחות גבוהה יותר בתאונות דרכים ובתאונות עבודה. בנוסף, תסמונת זו מוכרת כגורם סיכון ליתר לחץ דם ולשבץ מוחי.

 

ההערכה היא כי תסמונת דום נשימה בשינה כרוכה בתחלואה ובתמותה מוגברים בשילוב עם נטל כלכלי כבד על מערכות הבריאות.

 

אחד המאפיינים המובהקים ביותר של דום נשימה בשינה הוא נחירות ליליות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה לבדוק אם קיים קשר בין עוצמת הנחירות לבין חומרת התסמונת.

 

עד היום, חוקרים בתחום הסתמכו על דיווחי החולים לגבי עוצמת הנחירות, ואלה לעיתים קרובות אינם מהימנים. במחקר הנוכחי נבדקה עוצמת הנחירות הלילית על ידי מד דציבלים במעבדת שינה, בקרב 3,000 נחקרים.

 

החוקרים מצאו שקיים קשר ישיר בין עוצמת הנחירות הליליות לבין חומרת דום הנשימה בשינה. כמו כן מצאו החוקרים שללא קשר לדום הנשימה בשינה, כצפוי, נבדקים שנחרו בעוצמה גבוהה סבלו מעייפות יום מוגברת.

 

נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר היה שבחלק מהחולים, עוצמת הנחירה המקסימאלית שנמדדה במהלך הלילה הייתה מעל 80 דציבלים. עוצמה זו עלולה לגרום לנזק ישיר לשמיעה בחשיפה ממושכת. לשם השוואה, החוק להגנת הסביבה אוסר על השמעת רעש העולה מעל ל – 50 דציבלים בשעות הלילה.

 

עוד עלה מהמחקר שנשים נוחרות, אבל לא אוהבות להודות בכך: נשים שנחרו בעוצמות דומות לגברים נטו שלא לדווח על כך בשאלון מוקדם.

 

"המחקר מאשר הנחה מוקדמת, שיש קשר בין עוצמת הנחירות לבין חומרת דום הנשימה בשינה" אומר ד"ר נמרוד מימון, מנהל המחקר ורופא בכיר במכון לרפואת ריאות בסורוקה "אחת השאלות החשובות בה אנו משתמשים כיום לסקירת מועמדים לביצוע בדיקה במעבדת שינה היא "האם אתה נוחר ואם כן האם עוצמת הנחירות גבוהה?". שאלה זו מפרידה בין נבדקים בעלי סבירות גבוהה לבין נבדקים בעלי סבירות נמוכה להימצאות דום נשימה בשינה. כמו כן נמצא שגם ללא דום נשימה בשינה עצם היותך נוחר בעוצמה גבוהה חושף אותך לעייפות יום מוגברת. עד היום נטינו שלא לטפל בתופעת הנחירות עצמה מחוץ להקשר של דום נשימה בשינה".

 

למחקר נוסף על נחירות והשפעתן על בריאותנו  

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה