אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
עונת החיסונים לשפעת: החיסון מגן מפני שבץ
מחקר נרחב מבריטניה העלה כי ככל שהחיסון העונתי לשפעת ניתן מוקדם יותר – כך פוחת הסיכון לפתח שבץ
בימים אלה נמצאות קופות החולים בעיצומו של מבצע החיסונים השנתי לשפעת, ומבוטחי הקופות – ובעיקר אלו בקבוצות הסיכון כגון ילדים וחולים כרוניים – נקראים להתחסן כדי להפחית את הסיכון לתחלואת חורף חריפה.
אמנם יעילותו של החיסון לשפעת במניעת המחלה אינה גבוהה כמו יעילותם של חיסוני הילדות, ולפי דו"ח אמריקאי מהמרכז לחקר מדיניות של מחלות זיהומיות באוניברסיטת מינסוטה (CIDRAP) שפורסם באוקטובר 2012, יעילותו של החיסון המכיל נגיפי שפעת מומתים הניתן לרוב האוכלוסייה - עומדת על 59% בלבד בגילי 18 עד 64, וללא ראיות ליעילות משמעותית מגיל 65 ומעלה, ויעילות החיסון הכולל נגיפים חיים מוחלשים הניתן בתרסיס לאף ומיועד בעיקר לילדים - עומדת על 83% בגילי חצי שנה עד 7, וללא ראיות ליעילות גבוהה בקרב מבוגרים. אולם עתה מתברר כי לחיסון נגד שפעת עשויה להיות תועלת מעודדת נוספת – חוקרים בריטיים מצאו כי החיסון מוריד את הסיכון לפתח שבץ מוחי, והסיכון יורד ככל שהחיסון ניתן בשלב מוקדם יותר.
החוקרים מאוניברסיטאות לינקולן ונוטינהגאם בחנו ממצאים מתוך מאגר רפואי בריטי – GDPR (קיצור של General Practice Research Database) המונה כ-5% מאוכלוסיית בריטניה, לגבי 17,853 נבדקים בוגרים שפיתחו שבץ מוחי מסוג כלשהו בין ספטמבר 2001 למאי 2009, וקיבלו חיסון עונתי כנגד שפעת לפחות בשנה אחת בתקופה הנבדקת, או למעלה מכך. הנבדקים היו בגיל 75 בממוצע, כמחציתם (52.8%) נשים.
ההגנה החזקה ביותר משבץ: בימים הראשונים לאחר החיסון
בשיטת המחקר הנוכחית שימשו הנבדקים עצמם גם כקבוצת ביקורת, והסיכון לשבץ נבחן בסמוך לקבלת החיסון העונתי לשפעת, והושווה לסיכון ב'תקופת ביקורת' (baseline period) שהוגדרה החל מ-60 ימים לאחר החיסון או מה-30 באפריל באותה שנה (המוקדם מבניהם) ועד ל-14 ימים לפני קבלת החיסון החדש לשפעת בשנה החולפת.
ניתוח סטטיסטי העלה כי הסיכון לשבץ היה נמוך משמעותית ב-59 הימים הראשונים שלאחר קבלת החיסון לשפעת: בשלושת הימים הראשונים לאחר קבלת החיסון לשפעת היה הסיכון לשבץ נמוך ב-55% בהשוואה לתקופת הביקורת. כמו כן, בימים 7-4 לאחר החיסון היה הסיכון לשבץ נמוך ב-36%, בימים 14-8 לאחר החיסון הסיכון לשבץ היה נמוך ב-30%, בימים 28-15 לאחר החיסון הסיכון לשבץ היה נמוך ב-24%, ואילו בימים 59-29 שלאחר קבלת החיסון לשפעת היה הסיכון לשבץ נמוך ב-17% בהשוואה לתקופת הביקורת.
מעבר לכך, נמצא כי אנשים שקיבלו את החיסון העונתי לשפעת מוקדם – בין 1 לספטמבר ועד 15 בנובמבר, היו בסיכון נמוך משמעותית לשבץ מוחי בהשוואה לאלו שקיבלו את החיסון החל מאמצע נובמבר ועמוק לתוך החורף. כך, למשל, אלו שחוסנו מוקדם בסתיו בסיכון נמוך ב-55% לפתח שבץ מוחי בשלושת הימים שלאחר החיסון, בהשוואה לסיכון נמוך ב-22% בלבד בקרב אלו שחוסנו מאוחר. כמו כן, אלו שחוסנו מוקדם היו בסיכון נמוך ב-30% לפתח שבץ בשבוע השני שלאחר החיסון (ימים 16-8), בהשוואה לסיכון נמוך ב-16% בקרב אלו שחוסנו מאוחר.
החוקרים מסכמים כי "חיסון לשפעת קשור בירידה בשכיחות שבץ מוחי", וקוראים לבצע מחקרים נוספים כדי לאמוד את המנגנון המיוחד שעשוי להסביר את הממצא. המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למחקר ברפואה בבריטניה (NIHR) וממצאיו מפורסמים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Vaccine.
ממצאים סותרים
הקשר בין זיהומים בדרכי הנשימה לשבץ מוחי נחקר בשנים האחרונות, וקשר זה הוא שיכול להסביר את התועלת הנצפית של החיסון נגד שפעת בהגנה מפני שבץ. עם זאת, המחקרים בתחום עד כה הובילו לממצאים שאינם חד משמעיים.
מחקר של אותו צוות החוקרים הנוכחי העלה מסקנה דומה בדבר ירידה של 24% בסיכון לשבץ בקרב אלו שמתחסנים כנגד שפעת עונתית בשנה בה ניתן החיסון וזאת בעבודה שנערכה למול קבוצת ביקורת ופורסמה בינואר 2014. כמו כן, סקירה שבוצעה על ידי חוקרים מצרפת ופורסמה בנובמבר 2010 בכתב העת Stroke העלתה כי זיהום בדרכי הנשימה מגדיל את הסיכון לשבץ בשבוע לאחר מכן פי 2.91 ובחודש לאחר מכן פי 2.41.
ואולם, מספר מחקרים לא מצאו קשר בין זיהומים לבין שבץ מוחי ובין החיסון לשפעת ושבץ. כך, למשל, מחקר מספרד שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Cerebrovascular Diseases לא מצא קשר בין החיסון לשפעת ושבץ, אם כי מצא שזיהומים וכן התפתחות ברונכיטיס כרונית העלו בהמשך כעבור חודשיים את הסיכון לשבץ. ומחקר מקנדה שפורסם ביולי 2012 בכתב העת Circulation, אף טוען כי הסיכון המופחת לשבץ בקרב המחוסנים כנגד שפעת עונתית – מקורו בהטיה סטטיסטית (bias).
בפרסום הנוכחי מציין צוות החוקרים כי המכניזם הביולוגי שקושר בין החיסון לשפעת וסיכון מופחת לשבץ אינו ברור עדיין, אולם עבודות הראו כי חום על רקע זיהומים שונים, לרבות שפעת, מוביל לפגיעה בתאי האנדותל בכלי הדם ולשינויים מטבוליים, שעלולים להוביל לסתימה ולעודד התפתחות קרישי דם, ואלו מצדם עלולים ליצור תסחיף למוח ולחולל שבץ מוחי.
ממצאי המחקר מצטרפים לראיות נוספות הקושרות בין החיסון העונתי לשפעת וירידה בסיכון למחלות שונות. מחקר מקנדה שפורסם באוקטובר 2013 העלה כי החיסון לשפעת עשוי להפחית את הסיכון למחלות לב, ומחקר בריטי משנת 2010 קבע כי החיסון מפחית ב-20% את הסיכון להתקף לב ראשון, ומצא אף הוא כי ככך שמתחסנים מוקדם יותר – התועלת במניעת התקפי לב גוברת.
החיסון לשפעת: מומלץ בעיקר לילדים ולחולים כרוניים
עונת החיסונים נגד שפעת נמצאת בימים אלה בשיאה. החיסון לשפעת מומלץ מגיל חצי שנה ומעלה, וניתן בזריקה, ומעל גיל שנתיים מוצע גם חיסון בתרסיס המיועד בעיקר לילדים בטווחי גיל שונים בקופות החולים השונות.
לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי, החיסון העונתי כנגד שפעת כולל השנה הגנה מפני שלושה זנים של הנגיף: זן שפעת החזירים המפורסם H1N1 ממשפחת A שזוהה לראשונה בשנת 2009, זן שפעת ממשפחת A שמקורו בשוויץ בשנת 2013 וזן שפעת ממשפחת B שאובחן לראשונה בפוקט שבתאילנד ב-2013. חלק מהחיסונים שינתנו השנה מכסים זן נוסף של שפעת ממשפחת B שאובחן לראשונה בבריסבין שבאוסטרליה בשנת 2008.
ברמה העקרונית, החיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה, לרבות ילדים, מבוגרים וקשישים, אולם במשרד הבריאות הוגדרו קבוצות סיכון שעבורן קבלת החיסון יעילה יותר במניעת התפתחות סיבוכי המחלה ו/או במניעת הפצתה.
בקבוצות הסיכון נכללים מבוגרים מעל גיל 65, ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 5 (כולל) ובייחוד פעוטות עד גיל שנתיים, נשים הרות ולאחר לידה, צוותים רפואיים ועובדי חירום, אנשים המתאשפזים לעתים קרובות, השוהים במוסדות סיעודיים ובתי אבות, חולים כרוניים במחלות כרוניות של מערכת הנשימה כגון אסתמה, מחלות לב כרוניות כגון אי ספיקת לב ומומי לב מולדים, חולים במחלת לב כלילית, טרשת עורקים, הסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כרוניות בכליות ובדרכי השתן (כולל מטופלי דיאליזה), הסובלים ממחלות כרוניות בכבד, מחלות מטבוליות כרוניות המעלות את הסיכון לזיהומים, הסובלים ממחלות במערכת העצבים לרבות לאחרשבץ מוחי או אירוע מוחי חולף, הסובלים ממחלות המטולוגיות, אנמיה או חוסר בדם, הסובלים מהשמנת יתר (BMI מעל 40), והסובלים ממחלות עם ירידה בתפקוד מערכת החיסון לרבות סרטן ואיידס ובני ביתם.