השמנה מצויה במגמת גידול מדאיגה במדינות המערב וכן בישראל, ומחקרים רבים מבססים עם השנים את ההבנה כי צבירת שומנים משפיעה באופן מקיף על גוף האדם, הן בפעילות התאים והרקמות והן בהשפעה על מערכות גוף רבות, והיא מעלה את הסיכון לשורה ארוכה של מחלות.

עתה מצא מחקר אמריקאי נרחב כי לא רק השמנת יתר מובילה לנזקים עתידיים, אלא שבהבדל מעבודות בעבר שטענו כי עודף משקל אינו פוגע בבריאות לאורך זמן, גם אלו המצויים תחת ההגדרה של משקל עודף בלבד באמצע החיים וטרם פיתחו השמנה – עשויים לסבול מנזקים מצטברים ותחלואה כרונית בגיל מבוגר. השמנת יתר כצפוי מזיקה עוד יותר, ואף מובילה לפי המחקר לקיצור של חמש שנים בממוצע בתוחלת החיים.

החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבעיר שיקגו, בשיתוף חוקרים נוספים ממוסדות אקדמיים בארה"ב, ביקשו לבחון את הקשר בין מדד ההשמנה BMI באמצע החיים לבין תחלואה בגיל המבוגר, לאחר גיל 65, ואת השפעות ההשמנה על ההוצאות לטיפולים רפואיים ועל אריכות ימים. הנתונים נאספו מתוך מחקר מעקב פרוספקטיבי נרחב שמבוצע מזה מספר עשורים בשיקגו, שהמשתתפים בו גויסו לראשונה בין נובמבר 1967 לינואר 1973.

מידע על משתתפים במחקר שהיו בתחילתו ב'אמצע החיים', בגיל 40 בממוצע (ובין גיל 28 ל-52), הוצלב עם נתוני התחלואה וההוצאות הרפואיות של אלו שנקלטו בביטוח הבריאות האמריקאי הלאומי 'מדיקייר' המיועד למבוגרים מעל גיל 65, במעקב שנמשך בין ינואר 1985 לדצמבר 2015. המחקר כלל 29,621 נבדקים, והנתונים נותחו בין ינואר 2020 לדצמבר 2021.

מכלל הנבדקים, קרוב למחצית (46%) הוגדרו עם משקל תקין בתחילת המעקב, כשמדד ההשמנה עמד על 25-18 יחידות; 39.6% היו עם עודף משקל, כשמדד ההשמנה עמד על 30-25 יחידות;  ו-11.9% עם השמנת יתר, כשמדד ההשמנה היה גבוה מ-30 יחידות.

לנבדקים חושב לאחר גיל 65 מדד ל"שנות תחלואה מצטברת", אשר היה גבוה יותר עבור אלו שהיו בתחילת המעקב באמצע חייהם עם עודף משקל (7.22 יחידות) והשמנת יתר (9.8 יחידות) בהשוואה לאלו שהיו עם משקל תקין (6.1 יחידות). התברר כי גם נבדקים שהיו באמצע חייהם עם עודף משקל קל סבלו יותר מתחלואה כרונית לאחר גיל 65. בין המחלות הכרוניות שנכללו במחקר נמנים נזקים מוכרים ומוכחים של השמנה, לרבות מחלות לב, סוכרת ושבץ מוחי.

סכום ההוצאות הרפואיות המצטברות של מבוגרים מעל גיל 65 שהיו בגיל העמידה בעודף משקל היו משמעותית גבוהות ב-12,390 דולר יותר (כ-40,000 שקל), בהשוואה לאלו שהיו במשקל תקין. בקרב נבדקים עם השמנת יתר ההוצאות המצטברות היו גבוהות ב-23,396 דולר (כ-75,500 שקל) לאלו שהיו עם מדד השמנה בגובה 39-30 יחידות, וגבוהות ב-10,788 דולר (כ-34,800 שקל) בקרב אלו שהיו עם השמנה חולנית, שמדד ההשמנה שלהם באמצע החיים עמד על 40 יחידות ויותר.

גיל התמותה הממוצע היה דומה בין אלו שהיו באמצע החיים במשקל תקין (82.3 שנים) ובמשקל עודף (82.1 שנים), אולם היה נמוך יותר באופן מובהק סטטיסטית אצל מי שתועדו באמצע חייהם עם השמנת יתר: נמוך בכשנה וחצי אצל נבדקים שמדד ההשמנה שלהם באמצע החיים עמד על 39-30 יחידות (80.8 שנים), ואף נמוך בחמש שנים בקרב מי שהתמודדו באמצע החיים עם השמנה חולנית ומדד השמנה בגובה 40 יחידות ומעלה (77.7 שנים).

החוקרים מסכמים כי "משקל עודף באמצע החיים, בהשוואה למשקל רגיל, נקשר עם עומס תחלואה מצטבר בגיל המבוגר", כזה שמלווה בהוצאות גבוהות יותר על טיפולים רפואיים. המחקר נתמך על ידי מכון הבריאות הלאומי בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2022 של כתב העת JAMA Network Open.

הפרדוקס ושברו

בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים התריעה החוקרת הראשית, ד"ר סדיה קהאן מאוניברסיטת נורת'ווסטרן כי "יש השלכות חמורות להשמנה שאסור להתעלם מהן". לדבריה, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך באימוץ והטמעה של הרגלי חיים בריאים באמצע החיים, כדי להימנע מסיבוכים בהמשך החיים. לדבריה, "אף פעם לא מוקדם מדי או מאוחר יותר לעשות שינויים שמטיבים עם אורח החיים". עם זאת, היא מדגישה כי הנטל לא צריך להיות מוטל רק על המטופלים עצמם, אלא שיש לעודד הטמעת אורחות חיים בריאים, בין השאר במדיניות שמעודדת מחירים נמוכים יותר למזונות בריאים והקמת "מתחמים ירוקים" לביצוע פעילות גופנית. ההמלצה הרווחת כיום המגובה במחקרים, אשר נשמעה מפי החוקרים, קוראת להתחיל בשינויים קטנים באורח החיים, למשל בהחלפת שתייה ממותקת במים, שימוש במדרגות במקום במעלית וביצוע הליכות קבועות בשכונה.

ממצאי המחקר מהווים אכזבה למתמודדים עם משקל עודף שנתלו בשנים האחרונות בממצאי עבודות שהצביעו על העדר השפעה מזיקה של עודף משקל קל על תחלואה לאורך זמן ואף על איכות חיים משופרת בגילים מופלגים – מחקרים שאף זכו לכינוי "פרדוקס ההשמנה". כזה, למשל, הוא מחקר משנת 2010 שמצא כי עודף משקל אינו כרוך בתחלואה עודפת, בשונה מהממצאים בעבודה הנוכחית. בשנים האחרונות הולכים ומתבהרים הממדים הנרחבים של נזקי ההשמנה, והיא אף הוכרה על ידי ארגוני בריאות בעולם כמחלה כרונית. 

המחקר תומך בממצאי סקירת מאמרים מארה"ב שפורסמה בתחילת 2013 שהצביעה על העדר השפעה של משקל עודף על קיצור החיים, כאשר גם בעבודה הנוכחית קיצור בתוחלת החיים תועד רק בקרב הנבדקים שהיו באמצע החיים עם מדד השמנה שמעיד על השמנת יתר. 

JAMA Network Open, doi:10.1001/jamanetworkopen.2022.2318