מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעובדי משמרות בסיכון להתקפי לב ושבץ

עובדי משמרות בסיכון להתקפי לב ושבץ

ניתוח של 32 מחקרים מצא כי לעובדי משמרות סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ, במיוחד אם הם עובדים משמרות לילה


עבודה במשמרות נקשרה לעליה של 23% בסיכון להתקף לב (צילום: Shutterstock)
עבודה במשמרות נקשרה לעליה של 23% בסיכון להתקף לב (צילום: Shutterstock)

 

חדשות רעות לעובדי משמרות: מחקר ענק שפורסם בכתב העת היוקרתי British Medical Journal מצא כי עבודה במשמרות עשויה להעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ.

 

חוקרים בריטים וקנדים ניתחו את הממצאים של 34 מחקרים קודמים שכללו יחד יותר משני מיליון אנשים. הם מצאו כי עבודה במשמרות - שהוגדרה כעבודה בכל מיני שעות וצורות, פרט לעבודה רגילה בשעות היום - נקשרה לעליה של 23% בסיכון להתקף לב ו-5% בסיכון לשבץ. אלה שעבדו במשמרות לילה היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר.

 

הסיכון המוגבר למחלות כלי דם נותר גם לאחר שחוקרים נטרלו השפעתם של חלק מהגורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו עישון ומצב סוציו-אקונומי.

 

אז מה בעבודת המשמרות מביא לסיכון המוגבר? אפשרות אחת היא שהפרעות לשעון הביולוגי משפיעות על קצב הלב ולחץ הדם – גורמים הקשורים לסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

בנוסף, מגוון גורמים – לא רק עבודת המשמרות עצמה – עשויים להיות אשמים בהעלאת הסיכון להתקפי לב ושבץ באנשים עם עבודות כאלה. לדוגמא, חוסר שינה, הרגלי אכילה לא בריאים ורמות נמוכות של פעילות גופנית עלולים להיות נפוצים יותר בקרב עובדי משמרות ולהעלות את הסיכון למחלות כלי דם. 

 

מחקרים קודמים מצאו קשר בין עבודת משמרות לבין סיכון מוגבר לסוכרת, לטרשת נפוצה, לתסמונת המעי הרגיז ולסרטן.

 

 

BMJ 2012; Published 26 July 2012