אבחון של סוכרת סוג 1 מוביל כיום להמלצה רפואית להתחבר למד ניטור סוכר רציף, המנטר באופן קבוע את רמות הסוכר בדם ומקל על התאמת כמויות האינסולין שהגוף דורש, לעתים גם בסיוע משאבות אינסולין.

כיום גם מצויות בשוק משאבות הנקשרות למד הסוכר הרציף ומאפשרות חישוב אוטומטי של רמות האינסולין הדרושות והזרמתן לגוף, במודל שזכה לכינוי "לבלב מלאכותי".

למרות זאת, מטופלים מסוימים נמנעים מחיבור למד הסוכר הרציף ומעדיפים ביצוע בדיקות דם ידניות לפי הצורך באמצעות גלוקומטר, הן בשל ההירתעות מהצמדה של מכשיר רפואי לגוף, חשש מפגיעה בדימוי גוף, חשש מהידבקות בזיהומים או בשל עלות המכשיר.

בארה"ב, לפי נתוני חברות ביטוח רפואי, רק 6% מהמאובחנים עם סוכרת סוג 1 הנזקקים לאינסולין משתמשים במד ניטור סוכר רציף. גם בישראל רבים מהבוגרים עם סוכרת סוג 1 לא מחוברים למד הניטור הרציף, הכלול בסל הבריאות למאובחנים בוגרים רק במידה וסבלו בשנה החולפת משני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה או לנשים המתכננות היריון – החל משנה וחצי לפני ההיריון ובמהלכו.

שיפור באיזון הסוכר

עתה מצאו שני מחקרים חדשים מארה"ב ושבדיה שנערכו בבוגרים עם סוכרת סוג 1, כי מד הניטור הסוכר הרציף מומלץ לא רק מסיבות של נוחות בהתמודדות עם הניטור התכוף הנדרש של סוכר בדם, אלא אף מועיל לאורך זמן באיזון חולי הסוכרת וכן משפר את שביעות רצונם הכללית.

המחקר ראשון שזכה לשם DIAMOND, בוצע על ידי קרן המחקר הרפואי Jaeb Center בטמפה שבפלורידה, וכלל בדיקה בקרב 158 מטופלים בוגרים (בגיל 48 בממוצע, מתוכם 44% נשים) שאובחנו עם סוכרת סוג 1 שגויסו ב-24 מרפאות לאנדוקרינולוגיה ברחבי ארה"ב, מתוכם 105 חוברו למכשיר מד ניטור סוכר רציף ו-53 שהסתפקו בבדיקות ידניות לרמות הסוכר בדם לאורך שעות היום ושימשו כקבוצת ביקורת. לכל הנבדקים תועדו בתחילת המחקר רמות המוגלובין מסוכרר בדם שבין 7.5% ל-9.9%.

נמצא כי בחלוף שישה חודשים (24 שבועות) של חיבור למד ניטור הסוכר הרציף חלה ירידה של 1% ברמות ההמוגלובין המסוכרר בקבוצת המחקר וירידה מקבילה של 0.4% בקבוצת הביקורת, שבה בוצעו מדידות ידניות לרמות הסוכר בדם לפחות ארבע פעמים ביום.

לאחר תקנון משתנים מתערבים, מד ניטור הסוכר הרציף הוביל לירידה גדולה יותר ב- 0.6% ברמות ההמוגלובין המסוכרר, בהשוואה לקבוצת הביקורת – ממצא המעיד על איזון טוב יותר של הסוכר בדם.

בנוסף, לפי בדיקות הדם שבוצעו, נמצא כי מצב זמני של היפוגליקמיה – ירידה ברמות הסוכר בדם מתחת לרמה של 70 מ"ג/ד"צ נאמדה ב-43 דקות ליום בקבוצת המחקר בהשוואה ל-80 דקות ליום בקבוצת הביקורת. אירועים של היפוגליקמיה קשה תועדו פעמיים בקרב המשתתפים בקבוצת המחקר, וכן פעמיים גם בקרב משתתפי קבוצת הביקורת. כמו כן לא תועד במחקר אירוע של קטואצידוזיס בקרב אף אחד מהנבדקים, בשתי הקבוצות. 2% מהנבדקים בקבוצת המחקר פרשו והפסיקו את החיבור למד הניטור הרציף תוך פחות מחצי שנה, שהוגדרה כתקופת המחקר.

הממצאים מדווחים בגיליון ינואר 2017 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית. החוקרים מסייגים את הפרסום וקובעים כי יhתכן והממצאים לא ישימים עבור אנשים עם סוכרת סוג 1 שרמות ההמוגלובין המסוכרר ההתחלתיות שלהן אינן בטווח שהוגדר במחקר, וכן לא ניתן להשליכם על אנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 2 הנזקקים להזרקות אינסולין יומיומיות.

חרדה מהיפוגליקמיה

מחקר נוסף שכונה GOLD Trial ובוצע בשבדיה, ודווח אף הוא בגיליון ינואר 2017 של כתב העת JAMA, ובמסגרתו תועד גם כן שיפור ברמות ההמוגלובין המסוכרר בעקבות השימוש במד ניטור סוכר רציף בהשוואה לבדיקות הדם הידניות, כשהשיפור דווח בחלוף מעקב של שישה וחצי חודשים (26 שבועות). החוקרים בדקו 142 בוגרים עם סוכרת סוג 1 (בגיל 44 בממוצע, 45% מתוכם נשים) מ-15 מרפאות ברחבי המדינה, שרמות ההמוגלובין המסוכרר ההתחלתיות שלהם היו לפחות 7.5%. נמצא כי בקבוצה שהשתמשה במד הניטור הרציף, אשר מנתה 82 נבדקים, חלה ירידה בחלוף 26 שבועות הגבוהה ב-0.43% ברמות ההמוגלובין המסוכרר, בהשוואה לקבוצה שהסתפקה בבדיקות דם ידניות. כמו כן, שימוש במד הסוכר הרציף הוביל לשיפור בשביעות הרצון של הנבדקים ולירידה בחרדה מהיפוגליקמיה.

החוקרים מבצעים כעת מחקרים נוספים כדי לאמוד את התועלת של שימוש במד ניטור סוכר רציף לאנשים עם סוכרת סוג 2 הנזקקים לאינסולין וכן את התועלת של שימוש במשאבת אינסולין לאנשים עם סוכרת סוג 1.

לשני המחקרים, שיוצגו בכנס על טכנולוגיות לטיפול בסוכרת שיערך במהלך החודש (פברואר) בפריז, נלווה מאמר מערכת בכתב העת JAMA של חוקרים מאוניברסיטת לוס אנג'לס לרפואה ומדע, הקובע כי הממצאים מעידים על תועלת בשימוש במד ניטור סוכר רציף למדידות תכופות של רמות הסוכר בדם, בייחוד עבור אנשים עם סוכרת סוג 1, גם ללא שימוש במשאבות אינסולין.

JAMA, doi:10.1001/jama.2016.19975

JAMA, doi:10.1001/jama.2016.19976