מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסריקת סידן עורקי ככלי סקר להערכת מצב הלב

סריקת סידן עורקי ככלי סקר להערכת מצב הלב


סריקת סידן בעורקי הלב, נראה ככלי סקירה פשוט ולא חודרני לזיהוי חולים עם מחלת לב "שקטה" המצויים בסיכון מוגבר להתקף לב או מוות פתאומי.
על פי המחקר הרב- מרכזי EISNER (זיהוי של תהליך טרשת העורקים באמצעות כלי דימות לא חודרניים) שנוהל על ידי מכון הלב בית החולים סידר-סיני בלוס אנג'לס נמצא שסקירת הסידן יכולה להתבצע ללא צורך בבדיקות נוספות או עלויות. סקירת סידן של עורקי הלב יכולה לזהות את תהילך הטרשת והימצאות של חסימות בדפנות העורקים ונמצא יעיל יותר ממדידות לחץ דם או רמות כולסטרול בזיהוי חולים המצויים בסיכון למחלות לב.
נכון להיום, בדיקה זו אינה בסל הבריאות ואינה מכוסה על ידי ביטוחים פרטיים מעצם החשש שזיהוי מוקדם של מחלת לב יוביל לבדיקות לא נחוצות ויקרות כולל מבחני מאמץ ואף צינתורים. יש לציין שיותר מ 50% מהחולים שלקו בהתקף לב לא סבלו ממחלת לב קודם לאירוע. נתון זה מחזק את התומכים בבדיקה זו שתאפשר זיהוי מוקדם וטיפול למניעת האירוע.
במחקר ביצעו החוקרים סקירת סידן ב- 1361 מתנדבים עם סיכון בינוני למחלת לב ועקבו אחריהם לאורך ארבע שנים, ממאי 2001 ועד ליוני 2005. מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הקשר בין מדדי הסידן לבין התפתחות התקפי לב ולהעריך את הצורך בהערכות חוזרות של מצב הלב.
שיטת הניקוד הייתה: 0 ללא רובד טרשתי, 1-9 רובד טרשתי מינמאלי, 10-99 רובד טרשתי קל, 100-399 רובד טרשתי בינוני, 400-999 רובד טרשתי משמעותי ומעל 1000 רובד טרשתי מאוד משמעותי. שונות ערכי הניקוד היתה משמעותית אך למרבית החולים היה ניקוד נמוך.
ליותר מ- 50% מהחולים היה ניקוד פחות מ- 10 ורק ל 8.2% מהחולים היה ניקוד מעל ל- 400. כמו כן נמצא קשר הדוק בין גובה הניקוד להתפתחות אירועי לב. בנוסף מצאו החוקרים שבקרב מטופלים שניקוד הסידן שלהם היה נמוך בוצעו פחות בדיקות באופן משמעותי בהשוואה לחולים עם ניקוד גבוה. כמו כן נמצא שצינתורים בוצעו כמעט באופן בלעדי בקרב הקבוצה עם ניקוד הסידן הגבוה במיוחד. תוצאות מחקר זה מחזקות משמעותית את החשיבות של סקירת סידן עורקי ואת משמעות התוצאות מבחינת אבחון והתערבות.

 

J Am Coll Cardiol. 2009, 54(14), 1258-1267

 


תרגום ועריכה: ד"ר זיו פז