מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

האם אנחנו מזיקים במקום בו אנו מנסים לעזור? האם בדיקות ה- CT הנפוצות כל כך בימינו טומנות גם סכנה מוחשית? כיצד ניתן להעריך את הסיכון הרי לא ננטוש את אחד הכלים המרכזיים באבחון מחלות? 2 מאמרים מתפרסמים בדצמבר ב Archives of Internal Medicine


הסריקה הממוחשבת ( CT ) חוללה מהפכה ביכולות האבחון של הרפואה המודרנית ומאפשרת צפייה מהירה ומפורטת אחר שינויים ברקמות הגוף. היות ובבדיקת CT יש שימוש בקרינת רנטגן קיים סיכון להתפתחות מאוחרת של ממאירויות. שני מחקרים חדשים מעלים שוב בעיה זו לתודעה הרפואית.

 

במאמר הראשון נבדקו נתוניהם של 1119 בדיקות CT עוקבות אשר בוצעו בקליפורניה וכללו את 11 בדיקות ה CT הנפוצות ביותר ( CT ראש, CT חזה, CT אגן וכדומה ).  נמצאו הבדלים גדולים מאד בכמות הקרינה אליה נחשפו המטופלים גם כשנבחנה בדיקה זהה כגון CT ראש.

 

הסיכון לפתח סרטן תלוי בגיל הנבדק, מינו, כמות הקרינה והאזור אשר נחשף. לדוגמא במאמר העריכו כי הסיכון של אישה כבת 40 לפתח סרטן לאחר CT של עורקי הלב הוא כ 1 ל 270 . הסיכון הוא כפול לבת 20 אך קטן בחצי לבני 60 .

 

מאמר שני חושבו הסיכויים העתידיים לסרטן בעקבות בדיקות הדמיה בהתבסס על מספר בדיקות ה CT אשר מתבצעות בשנה בארה"ב - כ 57 מיליון !!

 

החוקרים מעריכים כי כ 29,000 מקרי סרטן ניתן יהיה ליחס לבדיקות ה CT שבוצעו בשנת 2007 בלבד.

 

בתגובה למאמרים אלה פרסם האיגוד הרדיולוגי האמריקאי תגובה בה נטען כי החישובים עליהם מתבססים מאמרים אלה מוטעים ביסודם ונגזרים מחשיפות של בני אדם לקרינה לאחר ההפצצות הגרעיניות ביפן ואין חשיפה זו (המשלבת חשיפה אלקטרומגנטית וגם קרינה חלקיקית ) דומה באופייה לקרינת גלי X  המשתחררת ממכשיר ה CT .

 

גם אם במאמרים אלה יש הערכת יתר של סיכון אלינו כציבור הרופאים לשקול ביסודיות את התועלת בכל בדיקה ולשכלל את הסיכון למטופל במיוחד כאשר מדובר בבדיקות חוזרות.

 

כמובן שלא נדלג על בדיקת CT כאשר מדובר בסכנת חיים או אבחנה אותה לא ניתן לקבל בדרך אחרת. 

 

בקרדיולוגיה ישנם קולות המצדדים לסריקה נרחבת של אוכלוסיות בסיכון (קהל  עם גורמי סיכון בלבד וללא מחלה)  ע"י בדיקת  "צנתור וירטואלי" כלומר CT של בית החזה ושחזור ממוחשב - יש לשקול היטב את הסיכון מול התועלת בגישה זו.

 

תרגום ועריכה - ד"ר קלמפנר

 

מאמר ראשון

מאמר שני