סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סרטן השד: שאלות לשאול את הרופאים
השאלות שמומלץ שנשים עם סרטן השד ישאלו את הכירורג, האונקולוג, המנתח הפלסטי ואנשי צוות אחרים בכל הצמתים: מקבלת תוצאות הביופסיה ועד למעקב בסיום הטיפולים. וגם: ההמלצות שיוכלו לסייע בהתמודדות
מידע הוא כלי יקר ערך בהתמודדות הגופנית והנפשית עם סרטן השד. מעבר למידע כללי שניתן ללמוד ממנו כאן באתר ובאתרים הרפואיים המהימנים, הצוות המטפל הוא מקור המידע העיקרי והטוב ביותר בכל הנוגע למידע המותאם לך.
לכל פגישה עם הרופאים מומלץ שתגיעי מוכנה: שתדעי מה המידע שאת מצפה לקבל ומה השאלות שמעסיקות אותך - ואת כל זה מומלץ לכתוב ולהביא לפגישה, כדי לא לפספס שום דבר.
כדי לעזור לך לגבש את רשימת השאלות האישית שלך לרופאים בתהליך האבחון, הטיפול והמעקב - ריכזנו שאלות לדוגמה, בסיוע פאנל נשים שהתמודדו עם סרטן השד ומומחים בכירים: האונקולוגית ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי הדסה, ד"ר עופרה מימון, רופאה בכירה במכון שרת במרכז הרפואי הדסה, הכירורג ד"ר דב זיפל, מנהל מרכז מירב לבריאות השד במרכז הרפואי שיבא והכירורג הפלסטי ד"ר ערן בר מאיר, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי פוריה.
מומלץ להדפיס את השאלות הרלוונטיות לפגישה ולהוסיף לרשימה שאלות נוספות שברצונך לשאול.
בשל תחושת הלחץ שפעמים רבות מלווה את הפגישות עם הרופאים, את עשויה לשכוח דברים רבים שנאמרו. לכן חשוב להגיע לפגישה עם מלווה שתפקידו יהיה לוודא ששאלותייך נענו ולרשום כל מה שנאמר.
חשוב לוודא שהתשובות של הרופא ברורות לך. אל תחששי לשאול ולבקש הסברים נוספים.
שאלות לשאול את עצמך
היחסים שלך עם הרופא שילווה את שלבי הטיפול והמעקב ישפיעו על התחושה שלך, הביטחון שלך וכנראה גם על תוצאות הטיפול. כדי לדעת אם את אצל הרופא המתאים, מעבר לניסיונו המקצועי בטיפול בסרטן שד, חשוב לשאול את עצמך:
- האם את יכולה לשאול שאלות ולקבל תשובות שאת מבינה לשאלותייך?
- האם חששותייך נענים בכבוד מצד הרופא?
- האם את מכירה ומתמצאת בשלבי הטיפול שהותאם לך?
*השאלות נוסחו על ידי האגודה הלאומית למלחמה בסרטן בארה"ב (NBCF)
שלבי האבחון של סרטן השד
במקרה של חשד לגוש ממאיר בשד – אם בעקבות תסמינים כמו גוש או שינויים אחרים בשדיים או אם בעקבות בדיקות סקר שגרתיות (ממוגרפיה או כירורג שד) – יש לפנות לכירורג שד שעוסק בנושא של סרטן השד או למרכז לבריאות האישה/השד במרכזים רפואיים גדולים. רופא המשפחה יכול לסייע לנווט למקום הנכון.
חשוב שתדעי: גוש בשד אינו נחשב לתופעה חריגה, וכ-80% מהגושים שמתפתחים בשד הם שפירים. עם זאת, אין לדחות את הבדיקות המתאימות, מאחר שאבחון מוקדם של סרטן השד מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה ל-90% ויותר.
תהליך האבחון ימשיך על ידי אמצעי הדמיה נוספים. כשהחשד אינו מוסר בבדיקות ההדמיה, נדרש לבצע ביופסיה של השד. הביופסיה מסייעת לבחון אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, להעריך את חומרת המחלה, סוג הגידול וגודלו. כמו כן, הבדיקה מאפשרת לבחון מאפיינים נוספים בגידול, לרבות הימצאותם של קולטנים (רצפטורים) להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון בגידול וקולטנים מסוג HER-2 – בדיקות בעלות משמעות קלינית לצורך התאמה של הטיפול התרופתי לגידול.
ד"ר זיפל מסביר כי לבדיקת הביופסיה תתקבל אחד מארבעה סוגים של תשובות: תשובה שפירה לחלוטין, שפירה גבולית (ממצא אטיפיקלי), גידול שאינו חודרני (DCIS) שדורש ניתוח וטיפול אך אין לו יכולת להתפשטות מרוחקת, וסרטן חודרני שעלול להתפשט ודורש טיפול בהתאם לאפיון הספציפי של הגידול.
חשוב שמסירת תשובה של ביופסיה תהיה בפגישה אישית עם הכירורג. אם בכל זאת התקבלה תשובה שלא בפגישה עם הרופא, חשוב להיפגש עם הכירורג לאחר קבלת התוצאות – גם אם התשובות תקינות. "לפעמים יש תשובות שפירות ובכל זאת יש משהו שדורש מעקב או התערבות כלשהי" אומר ד"ר זיפל.
תוצאות בדיקת הביופסיה מתקבלות לרוב תוך שבוע. אם מדובר בגידול סרטני לרוב יהיה צורך להמתין כשבוע נוסף עד לקבלת תשובה לגבי הימצאות הקולטנים (רצפטורים). "באופן מעשי בלי מידע על הקולטנים התשובה של הביופסיה חלקית ולא יודעים בדיוק באיזה מסלול נלך" מסביר ד"ר זיפל.
שלבי הטיפול בסרטן השד
הטיפול העיקרי בסרטן שד הינו ניתוח להסרת הגידול. קיימים סוגים שונים של ניתוחי שד וסוג הניתוח נקבע בעיקר בהתאם לגודלו של הגידול, גודל השד, מיקום הגידול בשד ומידת התפשטותו.
הסוגים המרכזיים של הניתוחים הם ניתוחים לכריתה מלאה של כל השד (מסטקטומיה) וניתוחים משמרי שד בהם מתבצעת כריתה חלקית של השד (למפקטומיה) רק לאזור בו התפתח הגידול הסרטני במטרה לשמר עד כמה שניתן את מבנה השד.
במצבים מסוימים מומלץ למטופלות המאובחנות עם סרטן השד לבחון את האפשרות לקבל טיפול תרופתי טרום ניתוחי, הקרוי 'טיפול נאו-אדג'ובנטי'. טיפול זה, הניתן לרוב בתרופות כימיות ולעיתים ביולוגיות, נועד להקטין את הגידול. הטיפול נדרש במקרים מסוימים להקטנה של גידול מפושט בשד כדי לאפשר ניתוח כריתה מלאה, ומיועד במקרים מסוימים לכווץ את הגידול כדי להימנע מהצורך בכריתה מלאה של השד ולהסתפק בכריתה חלקית.
בשלב בו מוחלט על סוג הניתוח הנדרש, למי שעומדת לעבור כריתה, מומלץ להיפגש עם כירורג פלסטי, כדי לדון באפשרויות לשחזור השד. "כבר מהשלב הראשון, כאשר ידוע אם האישה תעבור כריתה מלאה או חלקית, כדאי שהיא תגיע לייעוץ, מאחר שאם מבוצע ניתוח ונדרש תיקון, הרבה יותר פשוט כשהפלסטיקאי מעורב כבר בניתוח הראשון" אומר ד"ר בר מאיר.
באשר לבחירת בית החולים לביצוע הניתוח וטיפולי הכימותרפיה וההקרנות, קופות החולים כיום מאפשרות ברוב המקרים בחירה לחולי סרטן לעבור את הטיפול בבית החולים המועדף עליהם.
בנשים שקיבלו טיפול טרום ניתוחי - לאחר הניתוח תבוצע הערכה לשארית הגידול בשד, הערכה שנסמכת על בדיקה מעבדתית פתולוגית של דגימת הגידול שהוצאה בניתוח. התוצאה הרצויה בבדיקה מסוג זה היא תגובה מלאה לטיפול (pCR). בהמשך, בהתאם לתוצאות הבדיקה, במידת הצורך יותאם טיפול תרופתי נוסף, ובחלק מהמקרים גם טיפול אחזקה שמטרתו צמצום הסיכון להישנות המחלה.
אחרי הטיפולים
ההתמודדות עם סרטן השד אינה מסתיימת בתום שלב הטיפולים, ורבות מהמחלימות נאלצות להתמודד עם קשיים רבים – ואלה פעמים רבת מועצמים על רקע ציפיות הסביבה מהמחלימה לחוש הקלה ו"לחזור לעצמה".
משי99
כשנה וחצי מסיום ניתוח, כימו, הקרנות. נתגלה חשד בשד השני. אפשרות של כריתה מלאה ושיחזור. השאלה- האם משהי עברה כריתה ושיחזור בשני ניתוחים נפרדים? למה? מה היתרונות והחסרונות? תודה